יד יצחק - א סב

לא מסרו מודעא רק אונס לבד הוא והוי כמו תלוהו וקנה או קידש ואז קנה וזכה במקחו ומזה בעצמו מוכח דצריך גם מודעא בכל התורה כולה ואונס לאו כלום הוא דהלא אנו נענשים כל העונשין על ביטולה של תורה וודאי א"כ הקבלה נכונה היא כיון שלא הי' עמה מודעא ומודעא לא מסרו עם ה' דאם ימסרו מודעא א"כ יבטלו קבלת התורה אף אם יקבלוהו ויהפוך העולם לתוהו ובוהו דהקבלה לאו כלום הוא ואולי זהו כוונת ראב"י הנ"ל אמר, רב אחא בר יעקב מכאן. כלומר מהא דראינו שקבלת ב"י הועילה שיתקיים העולם אף כי הי' האונס גלוי וכדברינו. מוכח א"כ דאונס אינו מבטל כלל שום ענין וקנין ורק מודעא רבא לאורייתא היינו אונס ומודעא צריכין לבטל כל דבר ודבר ואונס ומודעא נקרא מודעא רבה [ואף אם אולי אינו מפולש כ"כ עכ"ז לא ירוחקו הדברים ונחמדים קצת]. ואמר רבא אעפ"כ הדר קיבלוה בימי אחשורוש מה שהתעוררו עם ה' לקבל דווקא בימי אחשורוש ולא מתחילה נאמר באולי בזה דכבר ידוע מאמר חז"ל תלמודן תחילת מס' עבודת כוכבים מאי דכתיב ותעשה אדם כדגי הים לומר לך מה דגים שבים כיון שפורשים ליבשה מיד מתים כך ישראל כיון דפורשים מן התורה והמצות מיד הן מתים חלילה ומפורש בתורה כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם וכמוהו הרבה וכבר ידוע דאין מזל לישראל וכל המזלות עומדים מנגד לעם ה' לכלותם מעל פני האדמה חלילה אך בזכות תורת ה' ומצות בוראנו יתעלה אנו מתגברים נגד המזלות וניצולים אנחנו בעז"ה ואולי מצד דבר זה בעצמו [לבד שיש טעמים רבים ורמים בזה] כפה אותנו בוראנו ותלה קיום העולם בזה דגלוי וידוע לפני כבודו יתברך דאין לנו שום תקומה וקיום בעולם בלעדי תורתנו הקדושה אך עם ה' לא השיגו הדבר ונדמה בדעתם שרק כך גזרה רצונו יתברך שהעולם לא יתקיים בלתי אם יקבלו ישראל את התורה לכן הי' קשה בעיניהם הדבר ורק ההכרח אלצם והי' נמשך הדבר ואף שניצולו ממות כמה פעמים עכ"ז לא נודעו עדיין כלל שמזלם מראה רע עליהן להשמיד ולהאביד זכרם דגם ביתר האומות עו"ג בעמדם במלחמה וכדומה המה בסכנה] עד ימי אחשורוש שראו אשר עמד עליהם נצר זדון מזרע עמלק וביקש לעקור זכרם שלא יזכר שם ישראל עוד בלי שום מלחמה וקרב ודבר כזה לא נשמע מאז הוסד העולם אבד אומה שלמה מנער ועד זקן טף ונשים באופן כזה והצליח ועשה פרי והכל על פי המזלות דהלא הרבה להפיל גורלות וכל המזלות סייעו אותו לאבד עם ה'. אז ראו והבינו אשר עפ"י דרך המזלות והטבע אין מקום למעמדם בזה העולם כלל וכולם כבגד יבלו חלילה בלתי שתורת ה' היא מעוזם ויראת שדי היא מגינם וישעם. ואז קבלו ברצון טוב ובנפש חפצה תורת אלהינו ואולי לפי שנס הזה גרם לחזק קבלת התורה בכלל לכן אף כי נצטווינו בתורה לא תוסיף על הדבר אשר אנכי מצוך היום מ"מ מקרא מגילה נוספת היא כי מה מאוד גדול תכליתה שהביא לקבל ברצון גמור תורתנו תורת משה ונחה קצת בזה קושית רבעת"ו ז"ל בשבת שם על הא דאמר רבא לעיל דקיבלו בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקיבלו קימו מה שקבלו כבר. והקשו רבעת"ו ז"ל דהלא צריך הקרא דקימו למעלה מה שקבלו למט'. ולפי דברינו מיושב קצת דכמעט דרשא חדא היא מדוע קיימו למעל' מה שקבלו למט' והיינו דהסכימו על מקרא מגילה הוא משום דקימו מה שקבלו כבר ובדברינו יש לפרש באולי כוונת בעהמ"ד ז"ל (בדברים רבה פ"ח) ואם תאמרו שמא לרעתכם נתתי את התורה לכם לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם וכו' עי"ש דלמה נאמר דלרעתנו נתן התורה עד שבעלי המדרש יאמרו לנו דלא נאמר כן אך אולי על הכפי' ועל עת הנתינה ידברו דלא תאמרו דהכפיה לא היה כ"כ לטובתנו בעולם הזה דגם בלעדה היינו יכולים להתקיים בעולם דלא כן הדבר רק לטובתכם נתתי לכם התורה דמבלעדה לא הייתם יכולים להתקיים כלל וכדברינו וכאשר קיבלו ישראל את התורה אז נתקיים העולם על עמדה ובזכותה עדיין עומדת היא כיון דנתקיים תנאי הקב"ה וכדר"ל הנ"ל:

[הגה"ה ובעמדנו בזה נבין ג"כ מה שהובא בעבודת כוכבים (ג') דהקב"ה רוצה להעיד על ישראל שקיבלו את התורה ושואלים לו העובדי כוכבים כלום יש אב שמעיד על בנו ואומר להן הקב"ה שמים וארץ יעידו בישראל שקיימו את כל התורה כולה אומרים לפניו רבש"ע שמים וארץ נוגעים בעדותן הן שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ואר"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין את התורה מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתהו ובהו ונראה להבין באמת מדוע רצה בוראנו יתברך העיד בישראל הלא טענתם מוכחת כדכתי' בני בכורי ישראל ונאמר דבוראנו יתעלה רצה להתנהג עמהם כדעתם והוא דעת טורנוסרופוס (ב"ב י') דבזמן שאין עושין רצונו של מקום קרוין עבדים (ולכן משלו בנו העובדי כוכבים כרצונם] וא"כ אין בוראנו יתעלה נוגע כלל דאם לא קיימו התורה הלא בגדר עבדים אנחנו והא דהאדון פסול לעדות עבדו היינו משום דכל מה שקנה עבד קנה רבו וזה אינו שייך כלל גבי שכר מצות הניתן מבוראנו יתברך לכן רצה להעידם דמתי נעשה להם לאב בשעה שראוין לשכר אבל אם לא הלא עבדים המה. ואף כי יתחלפו העתים דאם שבו בתשובה הוא אביהם. עכ"ז הלא קרוב ונתרחק כשר לעדות וא"כ אם הם חוטאים בסוף עד שאינם ראוים לשכר א"כ בנים היו ועתה נתרחקו ונעשו עבדים אבל העובדי כוכבים לא נחתי לאמיתת הענין ושאלו מבני בכורי ישראל לכן לפי דעתם אמר הקב"ה שמים וארץ יעידו בישראל. והשיבו עוד דשמים וארץ נוגעים בעדותן הם והקשו רבעת"ו ז"ל ע"ז וז"ל וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם וי"ל שאין חוששין בזה הראיה שאין אב מעיד על בנו ועי"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים את התורה עכ"ל ושני תירוצים של רבותינו לא מרווחים דלתירוץ הראשון קש' דהי' להם להעובדי כוכבים להשיב עוד הפעם כלום יש אב ולמה משיבין דנוגעין בעדותן מה שאינו כן וגם לתירוץ השני איך יפסלו השמים והארץ להעידן בטענתם שנוגעין בעדותן הלא לא נגעי כלל כיון שכבר קיבלו. עיין במפרשים מה שנדחקו בזה לכן לולא דברי רבעת"ו ז"ל באולי נאמר בזה דידוע ומתניתין מפורשת היא באבו' (סוף פ"א) רשבג"א על ג' דברים העולם קיים על האמת ועל הדין ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם ובתחילת הפרק אמר שמעון הצדיק על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ופירש הב"י בטור חוה"מ סימן א' דעומד הכוונה תחילת עמידת הדבר והוא תחילת הבריאה. אבל קיום דהוא לאחר הבריא' דיו אף בפחות מזה והיינו דין ואמת ושלום והובא בדרוש ראשון. ולכן תחילה נאמר באולי דבוראנו