שדי חמד באר בשדי חלק ב רו

אין בו קדושה משמע דאין בו קדושה כלל מכל מקום נראה דשם מיירי שטעה לכתוב שלא היתה כונתו כלל לכתוב שם אבל אם מתכוין לכתוב שם אלא שאינו אומר בתחילת כתיבתו שכותב לשם קדושת השם אף דספר תורה פסולה מכל מקום לענין איסור מחיקה בקדושה קאי וכו' ע"ש הרי להדיא בנדון דידן שלא היתה הכונה מעולם לשם ודאי מותר למוחקו וכו' המקום ברוך הוא יהיה עזר לו להוציא פרי מחשבתו אל הפועל ויגבר חיילים ויהיה ה' עמו כחפץ לבבו הטהורה ולב ידידו עוז בנימן זאב וואלף בהרה"ג מוהרט"ו ז"ל זקהיים חופ"ק הנ"ל. אילה שלוחה אילה (אימרא יאה לגדולי הדור) שלוחה הנותן אמרי שפר לישרי לב שמחה שופך שיחה דורש סליחה

ידעתי בינ"י איני כדאי להרים ראש לעמוד במקום גדולים אמנם בהורמנותא דרבנן קדישי פארי הדור הדרה ארעא והדרה גדולי דורנו אשיחה ואדברה להעירם בדבר נחוץ ולעורר זכרונם הטוב על דבר כבוד שמו יתברך קטני הבא לשנות הדברים נכונים שכבר נאמרו מפום ממלל רברבן לפני איזה שנים הלא זה הוד מוצהל משובח ומהולל מאמר נעים (נפלא עמוק יקר מתוכם) המובא בספר הנכבד והיקר עיטור סופרים לידידי הרב הגאון המפורסם לשבח ותהלה הכהן הגדול כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק אבד"ק זימעל יצ"ו בחלק ראשון דף יו"ד וי"א והם להבות דברות אחד קדוש צדיק כתיב ביה גאון נפלא וכבוד ה' מלא, יחיה לאורך ימים טובים אשר במאמרו ברא פעלים לתורה לכונן דרכי התורה בהנהגת ההוראה בדור יתום כזה וכל דבריו אמת וצדק ראוים הם למי שאמרם ולפי שכבר נשכח המאמר הנכבד הזה ולא יצא לפועל אמרתי הנה באתי בסעדא דשמיא לחדשו ולעטר את ספרי זה בו ואולי על ידי התערותא דלתתא יעיר ה' רוח ממרום קדשו ויתן בלב רבנינו גאונינו מאורי עינינו לעשות משפט כתוב בו והנני להעתיק דברים שבכתב ככל אשר כתוב בכפר היקר עיטור סופרים ואחלה פני קדושים אראלים ותרשישים גאוני דורנו יצ"ו ישיתו לב לדברי הגאון הצדיק הזה וצדקה תהיה לי שתתגלגל זכות זו על ידי וזכות תורתנו הקדושה תגן בעדם למען ירבו ימיהם בטוב ובנעימים ועיניהם תחזנה בשוב ה' את שיבת ציון ובנין אפריון כנהר וכנפש המתאבק בעפר רגליהם חח"מ מה להבל דמה: המחבר ואלה הדברים בספר עיטור ספורים אמורים

הנה בהחלק העיקרי לתכלית ההלכה הנקוב בשם פעלים לתורה אשר כל ישענו וחפצנו בו רק להגדיל תורה ולהאדירה להורות לבני ישראל את המעשה אשר יעשון על ידי קיבוץ גאונים גדולים רבים שיתנו עדיהם ויצדקו בכל דבר גדול הנוגע למעשה ולהתאמץ בעזה"י בכל עז שיהיה העיטור סופרים שער פתוח לכל דורשי תשובה בדבר ה' בהלכה למעשה להקל משא הכבד מעל הגאונים הזקנים המצויינים שיחיו לאורך ימים אשר לפי רפיון מזגם כשל כח סובלם להשיב לכל איש ואיש וגם תועלת גדול מאד יצמח מזה כי לא יהיה המשיב יחיד רק רבים וגדולים אשר כל אחד יראה דברי חבירו ויעמיק בהם ויצא לאור משפט והנה האמת אגיד כי החלק העיקרי הזה הוא העבודה היותר קשה להוציאה לפעולת אדם מהמון סיבות רבות גדולות מאד אשר יעמדו עלינו לסוך בסירים דרך הקודש אבל עם כל זה אחור לא נסוגותי ואף כי אולי לא אשיג את התכלית הנכבד הזה בחלקים הראשונים אתאמץ בכל עז להשיג בעזה"י בעוד ימים יבואו עלינו לטובה על ידי עמל ויגיעה רבה להקים בישראל דבר חוק ומשפט ובתור מבוא להמקצוע הנשגב הזה הנני מציג בזה דברי אחד קדוש אלקים מכובד גאון וחסיד קדוש וטהור אשר כתב במכתבו לכבוד חותני הגאון שליט"א אשר פקודתו חזקה שלא לקרוא את שמו על דבריו הקדושים אבל זאת נדע בטח כי הדברים היוצאים מפה קדוש ונאמרים בקדושה ובטהרה וברוב חכמה ישפיקו לי בתור מבוא ובקשה רבה מאת גדולי הגאונים לכונן את יסודי הבנין הגדול המקודש הזה אחרי אשר אנכי מוכן לשרתם בקודש בעזה"י ולהאיר אור דברי קדשם לזכות את הרבים בטח בכל נפשם יראו גם המה מצדם שבניננו המקודש יבנה ברב פאר והדר ויתרון הכשר וגם על השאלות הרמות והנכבדות שהעיר עליהם הגאון הקדוש הזה יחשפו אף הם את זרוע קדשם לחוות דעתם הקדושה ואנו יודעים בטח כי הגאון הצדיק הזה ישמח מאד ויברך באהבה גם את כל הסותרים דבריו בצדק ויען כי נושא דבריו הנפלאים הוא להאיר אור בהיר על דרכי העיטור סופרים ותהלוכותיו אשר נקוה כי בעזה"י יהיה עמנו ללכת בדרכו הסלולה בכל כוחנו ואקרא דבריו מטעם זה ועוד טעם הכמוס עמדי בשם זוהר אור בהיר ואלה דבריו

אל החלק הנקוב בשם פעלים לתורה אשר בו יבואו דינים מלוקטים משו"ת ראשונים ואחרונים אשר לא באו בספרי המלקטים למען להגיע לתכלית השלימות אשר יהיה לתועלת להרבנים הגאונים והקטנים מהם טוב אשר יתאחדו בזה כל הרבנים והלומדים יראי ה' מכל ארצות פזוריהם לקבץ מכל הפוסקים ושאלות ותשובות ישנים גם חדשים אשר יצא לאור הדפוס ואשר עודם בכתובים הידועים לנו כל המדובר בהם בשאלות השכיחות למעשה עם כל יסודי טעמיהם וגם מה שבא לספרי המלקטים רק בלא טעמים יקבצו לכאן עם כל יסודי הטעמים. א) ולא יצטרכו לכפול כל הטעמים של כל אחד כי הרבה פעמים יחכוונו טעמי האוסרים אם לא כל הטעמים על כל פנים רובם וכן טעמי המתירים ולא יצטרך לכפול מה שניתוסף באחד על חבירו ודבר זה לתועלת גדול להרבנים הגאונים כי כל פוסק ישיב על שאלה אחת הלכה למעשה כפי רוחב דעתו להיתר או לאיסור ולא ידע כי כבר קדמו אחר ופסק להיפוך ואילו ראה דבריו וטעמיו אשר היה מודה לו ובפרט כי יכול להיות שרבו עליו חביריו וכתבו להיפוך דהא הטעם שהלכה כבתראי הוא רק משום שראו דברי הראשונים וטעמיהם וחלקו עליהם כמו שכתב בשלחן ערוך חושן משפט סי' כ"ה סעיף ב' בהג"ה וזה לשונו כל מקום שדברי