שדי חמד באר בשדי חלק ב רה

מכתב כד. יעקאטרינאסלאוו בשם ה' ית' יום ו' ט"ז שבט שנת תרו"ן כנהר שלום וברכה אל כבוד ידיד ה' וכו' מוהר"ר חיים חזקיאו מדיני הגאבד"ק קאראסובאזאר יצ"ו לכל אשר לו ולכל החוסים בצל תורתו שלום וכל טוב סלה

מכתבו היקר לי הגיעני לשמחת לבבי על שלומו ועל שלום תורתו כן ישמרהו ה' הטוב לנצח ועל דבר חשש זלזול בשם שדי חמד אשר רב אחד התעורר בזה ודורש כבודו שיחי' לחות דעה בזה וכו' למען עשות רצון ידידי שיחיה הנני להשיב מה שנראה לדעתי בזה

מתחילה נקדים מה שכתב בספר בכור שור במסכת סנהדרין דף ס"ה ע"א שהביא שם ראיה להבית חדש אורח חיים סי' פ"ד דאסור לקרוא בבית המרחץ שם שלום אף שכונתו לאדם מהא דקיימא לן ביורה דעה סי' ר"מ גבי אביו וסי' רמ"ב גבי רבו דאפילו אדם אחר ששמו כשם אביו או רבו אסור להזכיר בפני אביו או רבו מפני השומעים שיסברו שלאביו או לרבו קרא בשמו אם כן קל וחומר לשכינה במקום שאסור להזכיר שמו שאסור לקרוא לאחרים שם בשם זה מטעם הנזכר ולדעתי אין זה מוכרח דאביו או רבו הכל קורין אותם בשם זה לכן יטעו השומעים ויסברו שהוא קורא להם גם כן בשם זה אבל שם שלום לא הורגל בפה שום אדם לקרוא את שם ה' בשם שלום כנודע אם כן השומע שקורא בבית המרחץ שם שלום לא יטעה שכוונתו לשמים

תו כתב בבכור שור שם ועוד קלת ראיה מסוטה דף יו"ד ע"א אמר ר' יוחנן שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא ופריך אלא מעתה לא ימחה ואין לפרש דהכי קאמר אי כתב על הקדוש ברוך הוא שמשון לא ימחה דקשה דילמא האמת כן דאין לומר דהמקשה פשיטא ליה בשום מקום דשרי כדכתב מוהרש"א שם דמה"ת נזכר עד עתה בשום מקום לכתוב שמשון על שם הקדוש ברוך הוא דהא השתא דחדש ר"י לומר כי שמשון על שם הקדוש ברוך הוא נקרא והנראה דהכי פריך אלא מעתה שם שמשון הנכתב על שמשון בן מנוח לא ימחה וזה פסיקא ליה דכל שמשון הנכתב בקרא נמחק ואם כן מאי קפריך כיון דהכונה היה על האדם ולא על השם יתברך אלא דכל דכותב השם אפילו כונתו על האדם אינו ראוי למחוק ואף דאם כותב שם אלקים על האדם מותר למחוק עיין שפתי כהן יורה דעה סי' רע"ו ס"ק י"ב שאני התם דשם אלקים שכותב על האדם אינו שייכות לשמו של הקדוש ברוך הוא ואדרבה אמרינן דעבודה זרה נמי איקרי אלקים מה שאין כן שמשון שנקרא על שם של הקדוש ברוך הוא ואם כן אדם הנקרא שלום משמע שנקרא על שם מעשה השלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא והוי כשאילת שלום כמו שכתבתי דהתם נמי אינו מכוון לשם הקדוש ברוך הוא עכ"ל ולדעתי גם זה אינו מוכרח לפי מה שכתב הרדב"ז הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' רע"ו ס"ק כ"ח וז"ל דמה שיש ליזהר היינו בזמן שאילת שלום דבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחברו מאת בעל השלום כמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם אבל אם בא לכתוב שיש שלום בעולם אין בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שהוא סדור דברים אין צריך ליזהר שהרי אינו מכוון לשם ולא חל עלייהו קדושה ולהכי מותר לכתוב מלת אמת עכ"ל מעתה גם שם שלום שמכנין לאדם בודאי אין הכונה לשם השם יתברך והוה ליה דומה ממש לשיש שלום בעולם ואינו דומה לשם שמשון דפריך בסוטה אלא מעתה לא ימחה בפירוש רש"י שם על שמו של הקדוש ברוך הוא משמע שכינהו בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש ולכאורה תיבת שכינהו היא מיותרת והוה ליה למימר משמע שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא ממש ולפי מה שכתבתי יש לומר דרש"י אשמועינן דמשום הכי לא ימחה דאף דהכונה לאדם מכל מקום כיון שכינהו בשם של הקדוש ברוך הוא הוה ליה כשאילת שלום

ובעיקר ראיתי הבכור שור מגמרא דסוטה איכא למישדא בא נרגא דיש לפרש קושית הגמרא אלא מעתה לא ימחה קאי על השמש דפשיטא ליה לר' יוחנן לפי האמ' דהוא שמו של הקב"ה ות"ל כי כן מצאתי בתשב"ץ ח"א סי' רע"ו שהעלה שם דעיקר תלוי בכונה ואם כונתו לאדם שרי והא דמאריך בסוטה אלא מעתה לא ימחה לא קאי על שם שמשון רק על השמש ע"ש וכן משמע מלשון השואל ר' מצליח בתשובות הרא"ש כלל ג' ה' ט"ו דשאל רק על שם שלמה בשיר השירים דאין רשאי למחוק ולא על כל שם שלמה במקום אחר

והנה דעת הרא"ש שם דגם שם שלום מותר למוחקו ולכאורה תקשה מהך דסוטה הנ"ל דפריך אלא מעתה לא ימחה ואף אם נימא דקאי על השמש מאי פריך הא אפי' שם שלום דפשיטא לכולי עלמא דהוא שמו של הקב"ה מכל מקום ליכא איסורא להרא"ש ונראה ליישב בפשיטות על פי מה שכתב הרא"ש שם דלא מצינו מי שאוסר למחוק שלום ויש לפרש דכונתו מדלא חשיב שם שלום בין הנך שמות דתני בברייתא בשבועות דף ל"ה ע"א דאינם נמחקין ולכאורה למה לא נימא דתני ושייר רק יש לומר דתקשה מאי שייר דהאי שייר כדרך הש"ס בהרבה מקומית א"כ יש לומר דכל זה למסקנא דסוטה שם דשמש ושמשון אינו שמו של הקב"ה אבל לפי האמת שסובר ר' יוחנן דשמש שמו של הקב"ה אם כן איכא תרתי שלום ושמש שפיר יש לומר דתרווייהו אסורים למחוק והא דלא חשיב להו בברייתא בשבועות הנ"ל דתנא ושייר הנך תרתי והרא"ש שפוסק שאין איסור מחיקה בשם שלום קאי למסקנא דשמש אינו שם כלל וכן יש להוכיח מדברי התוספות סוטה שם דקאמרי הא דלא חשיב שם שלום בהדי שמות שאינם נמחקין נראה דתני ושייר ע"ש והא תקשה מאי שייר דהאי שייר אמנם אם נימא דהתוספות קיימי לפי האמת דגם שמש הוא שמו של הקב"ה אם כן שייר תרוייהו ולמסקנא יש לומר דמודו התו' להרא"ש דליכא איסור בשם שלום כן נראה לי וראיתי בנקודת הכסף סוף סי' רע"ו שרצה לומר כן בשם יש מפרשים דהתוספות קיימי לפי האמת וקיצר בדבריו וכתב שמהתוספות לא משמע כן ולדעתי אדרבה יש לזה הוכחה מדברי התוספות

ולכאורה יש סתירה לדברי התשב"ץ הנ"ל שסובר דתליא בכונה ואם כונתו לאדם ליכא איסורא ומדברי הרא"ש שם ממה שכתב וז"ל ולא מצינו מי שאוסר למחוק שלום ובכל איגרות כתובים שלום וזורקין ונמחקין וכו' ע"ש ולהתשב"ץ ליכא ראיה כלל מזה דהא אינם מכוונים להשם יתברך אך יש לומר דסבירא ליה להתשב"ץ כדכתב הרדב"ז ומפרש מה שכתב הרא"ש הראיה מכל אגרות דכותבין שלום היינו שאילת שלום ומברכו בשלום מבעל השלום כמו שכתבתי למעלה

עתה נבוא לנדון דידן דפשיטא אף להבכור שור דמחמיר טובא וסובר דאף אם כוונתו לאדם גם כן אסור במחיקה זהו דוקא אם מתחילה נקבע השם על שם השם יתברך כמו גבי שמשון לפי האמת בסוטה או בשם שלום לפי דעת הבכור שור דהוקבע לשם השם ומדמה לשאילת שלום אבל בכתיבת שדי חמד שלא היתה הכונה מעולם על שם הקב"ה בודאי ליכא איסור מחיקה כמו בתנובות שדי וכן בין שדי ילין או צורי שדי ועיין תשב"ץ שם דפשיטא דכל אלו לא נאסרו במחיקה הרי זה דומה לשם אלקים אחרים ואיך שמביא בבכור שור שם בודאי יהיה לב כבודו שי' שקט ובטח כי לא יצא מכשול מתחת ידו חלילה דכיון דמותר לאבדו בידים ולמוחקו פשיטא דלא חיישינן לזילזול

ומה שכתב כבוד שי' שהרב המערער תמך יסודו על מה שכתב בס' מעיל צדקה סי' כ"ג דאפילו בשם שאינו מקודש אסור במחיקה הנה המעיין בס' הנ"ל יראה ההיפך דמתחילה הביא מה שכתב הטורי זהב בשם הגהות מיימוניות שם שנכתב שלא בקדושה