שדי חמד באר בשדי חלק ב רג

הוא ואף אדם שנקרא שלום יש לומר ג"כ שנקרא בשביל הוראת התיבה ומכוון שלה וכעין הא דאיתא בסוטה דף יו"ד לענין שם שמשון יעו"ש ובתוס' שם בזה ועיין באחרונים באורח חיים סוף סימן פ"ד וביורה דעה סוף סי' רע"ו בענין שם שלום אבל אם רצה לכתוב תיבת שלום מלשון תשלומין או שם אדם שנקרא שלום בפתח תחת השי"ן ודאי שאין שום חשש בזה וגם בתיבת שלום העיקר הוא דמותר כמבואר באחרונים סוף פי' רע"ו וברדב"ז סי' ר"כ הובא בפ"ת שם

והנה בתשב"ץ שם הביא ראיה מהירושלמי דפרק ג' דסוכה הל' יו"ד ופרק קמא דמגילה הלכה ט' דאיתא שם דהללויה שאינו נחלק נמחק לפי שלא נתקדש בקדושת השם אלמא דכיון שלא נכתב לכוונת השם מותר למחוק ולעניות דעתי אינה ראיה דכיון שאינו נחלק ונכתב בתיבה אחת א"כ אין כאן אותיות השם כלל כי היא תיבה אחרת לגמרי ואטו תיבת היה יהא בה קדושת השם ואדרבא יש לדקדק משם להיפוך דמשמע שם שאם היה נחלק לא היה נמחק אף שלא נתקדש אלמא דכיון שכתוב תיבה בפני עצמו אסור למחוק אף שלא נכתב לקדושת השם אבל באמת זה אינו דהכוונה שם דלהכי נחלק כדי שיהא ניכר השם לבדו ושהוא שני תיבות אבל כשאינו מקדשו אם כן הוא תיבה אחת ולזה אינו נחלק ובאמת אם טעה וכתבו בשני תיבות ובכל זה לא נתכוין לכתוב השם רק שבטעות עשה שם הרחקה יותר מדאי ודאי שמותר למחקו ועיין בתשב"ץ שם לענין כס יה שנכתב בשתי שיטות ואין כאן מקום להאריך בזה ועל כל פנים ראיית התשב"ץ מהירושלמי צריך עיון לעניות דעתי

והנה לכאורה יש לדחות ראית התשב"ץ והרדב"ז מהא דגטין דף כ' דהוצרך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודה וממילא תדחה גם ראייתנו לנ"ד מהא דפרק ה' דמס' סופרים הל' ג' שהזכרנו דהנה המרדכי והגהות מיימוניות הביאו ראיה מזה שצריך לכתוב את השם לשם קדושת השם וכתב הבית יוסף סי' רע"ד שאינה ראיה כלל דשם נתכוין לכתוב תיבת יהודה שאינה כתובה בספר במקום ההוא והוי ככותב תיבה שאינה מן הספר עכ"ד ולפי זה יש לומר דרק שם שנתכוין לכתוב תיבה שאינה שייכת כלל לכאן לזה אין בו קדושה כלל אבל בכותב תיבה ששייכה לכאן ויש בה אותיות השם אף שכתבם לכוונה אחרת בכל זה אסור למוחקם אבל באמת זה אינו דהנה הטורי זהב בסי' רע"ו סק"א הקשה על הב"י דאם הפסול משום שנתכוין לכתוב תיבה שאין מקומה כאן אם כן למה נקיט שהיה צריך לכתוב שם דהא הוא הדין בשארי תיבות ועל כרחין צריך לומר דרק בשם שייך זה שצריך לכתבו בפירוש לשם קדושה והנראה דלכאורה בלאו הכי דברי המרדכי תמוהים דעד כאן לא נחלקו הפוסקים רק אם צריך לומר בפירוש שכותב לשם קדושת השם או לא אבל היכא שמכוין בפירוש לשם תיבה אחרת לגמרי בודאי שפסול וכעין זה מצינו שכתבו הפוסקים דאף אי נימא שמצות אין צריכות כוונה מכל מקום אם כיון בפירוש שלא לצאת ודאי שאינו יוצא והוא הדין הכא ואם כן קשה מה מייתי ראיה, מהא דנתכוין לכתוב יהודה שכיון בפירוש לכתוב תיבה אחרת לגמרי וזה קשה גם על הבית יוסף שנדחק לדחות ראיית המרדכי ולא דחה בפשיטות כמו שכתבתי ולזה נראה דבאמת זהו כוונת הבית יוסף שנתכוין לכתוב תיבה אחרת לגמרי ואם כן כיון בפירוש שלא יתקדש לקדושת השם ומצאתי בנקודת הכסף ביו"ד שם שכתב גם כן לדחות ראיית המרדכי דהכא אף מחשבה ליכא וכתב דהבית יוסף הוי מצי לדחות כן רק דעדיפא מינה דחי דכיון שנתכוין לכתוב תיבה שאינה בספר א"כ פשיטא דאפי' מחשבה ליכא עכ"ד נראה מזה שהרגיש קצת במש"ל אבל דברינו מבוארים יותר בס"ד וכן דברי הבית יוסף מיושבים היטב שכונתו להוכיח דאף אי נימא דאף מחשבה לא בעי לקדושת השם דנימא דסתמא לשמה קאי כמו שכתב הרדב"ז ח"א סי' ע"ז מכל מקום היכא שחושב בפירוש להיפוך בוודאי פסול לכולי עלמא על כל פנים לפי זה מבואר שאין עיקר החילוק של הבית יוסף מצד שאין תיבה כזו במקום ההוא רק מצד שנתכוין בפירוש לשם חול וא"כ שפיר ראיית התשב"ץ והרדב"ז וכן ראייתינו מהא דנתכוין לכתוב יהודה שהכותב אותיות השם בפירוש לשם חול מותר למחקן ולפי זה יש ליישב גם כן דברי המרדכי שכתב בזה בשם רבינו שמשון בפרק התכלת דיש לומר דר"ש ס"ל כשיטת הרז"ה שהובא בבית יוסף בסימן תקפ"ו דלמאן דאמר מצות אין צריכות כונה אף אם צווח שאינו רוצה לצאת מכל מקום יוצא והוא הדין הכא אף שכותב לשם חול כיון שצריך כאן לשם קודש היה לו ליקדש ולזה שפיר הוכיח שאין צריך לקדש בפירוש רק סתמא לשמה קאי יטו"ת במררכי דמשמע הכי ויש להאריך בזה אך אין כאן מקומו

ולכאורה יש לדון ולחוש בנדון דידן משום מראית העין שיסברו שהוא שם ויחשבו שמותר לגרום בזיון לשם הקודש אבל זה אינו דהא קיימא לן ששמות של חול מותר למחקן והיינו משום שעניינם מוכיח עליהם שהם של חול וליכא מראית העין וכי האי גוונא איתא בריש פרק אלו מגלחין שמי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחול המועד שאיזורו מוכיח עליו וכעין זה איתא בכלאים פרק ב' משנה ז' דהיכא שראש תור חטים נכנס בשל שעורים מותר מפני שנראה כסוף שדהו ועיין שם עוד בפרק ג' משנה ג' ואיסור כלאים הוא אסור כשיש משום מראית העין כמבואר בירושלמי פרק ב' דכלאים ועיין שם בר"ש ותוספת יום טוב וכן כתב הרמב"ם והוא הדין הכא התיבות שאצלו מוכיחים ששדי זה לפי ענינו הוא חול ולכאורה יש להוכיח מהא דקיימא לן נתכוין לכתוב יהודה וכתב השם שמותר למחוק ואף שהיה צריך לכתוב שם את השם ואין כאן הוכחה מעניינו שהוא חול ובכל זה לא חיישינן למראית העין אך יש לומר דשאני התם דהוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרינן בזה ועוד דהתם הוי רק לשעה דהא צריך לתקנו תיכף ולקדש השם כדין ולזה אין שייך בזה משום מראית העין דבשעה זו ידוע היטב שהוא חול אבל בנדון דידן שהוא לזמן ארוך חיישינן וכן מצינו גבי תקלה שחילקו בין זמן מרובה לזמן מועט ועיין תוספות בבא קמא דף קט"ו ע"ב ד"ה אתי ובשלחן ערוך יורה דעה סי' נ"ז ולגבי חשש מראית העין שייך חילוק זה טפי ויש להביא הרבה ראיות לזה ואקצר אבל משמות חול שבתורה שפיר מוכח דבכי האי גוונא ליכא משום מראית העין וכמו שכתבתי לעיל ובלאו הכי נראה דאין שייך לחדש גזירות מדעתינו כיון שלא מצינו כזה בש"ס וכמו שכתב הבית יוסף בא"ח סי' י"ג ועיין שבת דף ק"כ ע"ב ואקצר

ולכאורה עדיין יש לומר דבהא דנתכוין לכתוב יהודה שרי למחוק מפני שיכתב במקומו שם קודש והוה ליה מעלין בקודש וכן בשמות של חול שנמחקין יש לומר גם כן דהיינו רק לצורך אבל לא להניחם בבזיון דהא על כל פנים תורה היא ולא גרע משאר תיבות שבתורה ואם כן גם בנדון דידן יש לומר שאסור לעשות כן מפני שיבוא לידי בזיון אבל זה אינו דודאי אסור לבזות בידים כתבי קודש אבל הכא אנו תופסים שזה השער אין לו דין כתבי קודש דהרי גם המערער לא ערער רק מצד שיש בה אותיות השם אם כן ודאי שאין חשש בזה כלל כי מה שיש בו אותיות השם אין מוסיף קדושה כלל אף להמחמירים באיש ששמו שלום שלא למחוק שמו ושלא לקראו בבית המרחץ מכל מקום הכא שנכתב לכונת תיבה אחרת לגמרי ולקראו בנקודות אחרות ודאי שאין חשש כלל בזה וכמש"ל דהא דנדון דידן הוי כמו תיבת אל בסגול ואלה בצירי ואהיה וכדומה ובאמת מצינו ספרים שנקראו בשמות הקודש כמו ספר בית אלקים להמבי"ט ז"ל וכן ספר מערכת אלקות וספר קנאת ה' צבאות ובשם שלום יש הרבה ספרים ואולי נזהרו בשערים שלהם שלא יתגוללו בבזיון או שלא היה נהוג אז כלל לעשות שני שערים וחיה ראוי לפי זה להזהיר את המדפיסים שיזהרו בהדפסת ספרים אלה שלא להדפיס שערים כפולים וכן שעל גב הספר לא יודפס שם הספר כנהוג בכמה דפוסים כי זה נמחק ונקרע בשעת כריכת הספר

על כל פנים נתבאר שכל תיבה שנכתבה נכונה אחרת מותר