שדי חמד באר בשדי חלק ב רב

ישראל מיכאל גבריאל וכדומה וכל שכן בראשו כמו שאין נזהרין לכתוב אל כבוד מה שדומה לשם וכדומה ובמקום צורך לא חששו כלל כמו בגט ואולי לפי שבכתב אשורית נזהרין טפי שלא לבזות והכא נמי בשם הספר מכל זה נראה דבנדון דידן אין בזה שום חשש וערעור כלל: כה דברי ידידו הכותב וחותם אלכסנדר משה בלאאמו"ר מ' צבי זצלה"ה אבן לפידות חופ"ק ראססיין מכתב כב ב"ה ז' טבת תרנ"ו לאמזא יע"א. כבוד ידיד נפשי וכו' מוהר"ר חיים חזקיהו מדיני הגאבד"ק קאראסובאזאר יצ"ו. שלום וברכה

מכתבו היקר הגיעני ושמחתי לשמוע כי זיכהו ה' לעסוק בהדפסת חלק שני מחיבורו היקר כה יוסיף ה' עליו חסדו להפיץ מעינותיו בקרב ישראל

והנה נמשכה תשובתי איזה ימים וכו' ורצוף בזה העתקה אשר לדעתי אין בזה שום חשש וכדעת מעכת"ה וקצרתי מטרדותי וגם כי הענין אינו דורש פלפולים ולפלא לי על המערער אם הוא רב וידיו רב לו בתורה מה ראה בזה ומה הגיע לו על ככה: והנני דוש"ת מרחוק באהבה רבה מברכו בכל טוב וברכה ואוי"ט במנוחה על התורה והעבודה כנפש אוהבו מלכיאל צבי הלוי טענענבוים האב"ד דק"ק לאמזא ואלה דברי תשובתו

על דבר אשר ערער רב אחד על אשר קרא מעכ"ת חיבורו היקר שדי חמד באשר העלים הכפולים משער הספר מוטלים על פי רוב בבזיון ויש בזה משום בזיון שם קודש וכמ"ש הפוסקים ובמעיל צדקה סי' כ"ד שאפילו שלא נכתב השם בקדושה מכל מקום אסור למחקו ולבזותו והציע הרב המערער שיקרא שם חיבורו בחלק השני השדי חמד (צ"ל שדה חמד) ולפי דעת מעכ"ה אין בזה חשש וחפץ מעכ"ת בצדקת לבו לדעת דעתי בזה

הנה מטרדותי כעת וכו' לא אוכל להאריך כראוי וגם כי נושא הענין אינו דורש אריכות לזאת אשיב בקוצר דברים למען אפיס דעתו הק' ולהוציא החשש מלבו הטהור. והנה אם באנו לתקן חשש זה אין צריך לשנות שם הספר רק לעשות נקודה בשמאל השין כדי שיקראוהו הכל בשין שמאלי. אבל לדעתי אין בזה שום חשש ומה שכתבו האחרונים שאסור למחוק שם שנכתב שלא בקדושה. היינו רק שכתבוהו על הוראת שם הקדוש וכגון שכתב איזה פסוק וכדומה שלפי הענין הוא מורה על שמו יתברך וכמו שכתבו האחרונים שאפי' אם כתב בלע"ז מלה המורה בלשון לע"ז על שמו יתברך ג"כ אסור לבזותו ועיין חות יאיר סי' ק"ו ובהכי איירי במעיל צדקה שם בפסוקים הכתובים על כותלי בית הכנסת ע"ש אבל היכא שכתבה לשם הוראה אחרת והוא נקרא בנקודות אחרות ודאי שאין עליו קדושת השם כלל

וראיה ברורה לזה מהא דאיתא במסכת סופרים פרק ד' הלכה ד' כל שמות הדיוטות שאותיותיהם אותיות השם הרי אלו נמחקין וחשיב שם אלקים היכא דקאי על הדיוט וכן חושב שם כל השמות שישנם בתורה והם של חול שכולם נמחקין הרי מפורש שאין חשש בזה ועוד דאם כן תיבת אל בסגול יהא אסור למוחקו כשהוא בלי נקודות וכן תיבת אלה בצירה האלף הם כאותיות השס שנכתב חסר ועיין פתחי תשובה ריש סי' רע"ו וכן אהיה וכן תיבת אדוני שישנו בתורה חסר וכן צבאות כשיכוונו בזה לצבאות חיל אנשים כל אלו וודאי שנמחקין אף שהם אותיות השם והוא הדין בנדון דידן וכן קיימא לן במסכת סופרים פרק ה' הל' ג' ובירושלמי פרק י"ב דשבת הלכה ה' שאם כתב יהודה וטעה והשמיט הדל"ת מותר למוחקו כיון שלא נכתב לשם שמו יתברך רק לשם הדיוט ומה שלא הובא בפוסקים דין זה דמסכת סופרים וכן דין שהזכרנו למעלה נראה משום שפשוט היה להם דכיון שכתבו ששם קודש אסור למוחקו ממילא מובן דשל חול שרי ובסוגיא דשבת דף ק"ד ובגטין דף כ' ודף נ"ד הובא דין זה בלשון אחר עי"ש ויותר מזה איתא בירושלמי פרק קמא דמגילה הלכה ט' דר' יוסי סבירא ליה ששם צבאות נמחק לפי שהוא שם חול במקום אחר ופקדו שרי צבאות ורק דאנן קיימא לן שאינו נמחק כשנכתב לכוונת שמו יתברך אבל זה כולי עלמא מודו שכשמכוין לשם חול שמותר למחקו

[ובזה קשיא לי על הירושלמי דא"כ גם שם אלקים יהא מותר למחקו דמצינו זה שם חול כמו אלקים לא תקלל. וכן נתתיך אלקים לפרעה. וצריך לחלק דשם אלקים עיקרו הוא לשם קדש רק בדרך השאלה הושאל גם לבשר ודם כשהוא אדון ומנהיג אבל צבאות עיקרו הונח לשם חול לצבאות אנשים רק שבא בגדר השאלה לשם קודש שהוא אדון בצבא שלו עיין חגיגה דף ט"ז ע"א ודוחק ובמסכת סופרים ריש פרק ד' הגירסא היו מוחקין צבאות שהיו נוהגים בו חול שנאמר ופקדו שרי צבאות ולפי גירסא זו אתי שפיר שהכוונה כפשוטו שצבאות אינו שם כינוי להבורא יתברך שמו רק שהוא אדון לצבאות שלו כדאיתא בחגיגה ט"ז ואם כן צבאות קאי על צבאותיו וברואיו העליונים ותחתונים ומייתי שפיר מקרא דשרי צבאות דלא קאי צבאות על השרים רק על צבאות החיל וכן נראה בש"ס דילן בשבועות דף ל"ה ע"ב דאיתא שם רי"א צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר והוצאתי את צבאותי וכו' הכוונה כמו שכתבתי דצבאות לא קאי על הקב"ה וכן מוכיח הלשון מאבות דר' נתן פרק ל"ד דאיתא שם אר"י חלקינו על צבאות שנאמר ופקדו שרי צבאות והיינו גם כן כמו שכתבתי אבל לשון הירושלמי אי אפשר לפרש כן ואפשר כוונתו דרק תיבה שהיא לשבח במקום אחר שפיר אפשר לומר שהוא כינוי להבורא יתעלה אבל תיבה שבמקום אחר היא הוראה למדרגה קטנה אי אפשר לומר כן והכא צבאות הם מדרגה שתחת השרים ומאהיה לא קשה דהכא ג"כ הפירוש הוא אהיה שהבורא יתברך נצחיי ויהיה לעולמי עד ואקצר בזה כי אכ"מ]

וראיתי בתשב"ץ ח"א סי' קע"ז שנשאל על שמות של חול שנמצאים בתורה אם מותר למוחקן והשיב שמותר למוחקן והביא שם שגם הסמ"ג פסק כן ששם שנכתב שלא מדעת מותר למחקו והביא התשב"ץ ראיה שם מהא דאיתא בגטין דף כ' שאם היה צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלי"ת אין השם מן המובחר ומשמע שאין בו קדושה ולפלא שלא הביא הא דמסכת סופרים פרק ד' שהזכרנו שמפורש שם ששמות של חול נמחקין וכן הא דפרק ה' במסכת סופרים ובירושלמי פרק י"ב דשבת בכותב יהודה והשמיט הדלי"ת שמותר למחוק וכן ראיתי בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ז שנשאל במי שהוצרך לכתוב יהודה והשמיט הדלי"ת אם מותר למחקו והשיב שמותר למחקו והביא ראיה מהך דגטין דף כ' וכמו שכתב התשב"ץ דכיון שאינו מן המובחר א"כ לא נתקדש ומותר למחקו ולפלא שלא הרגיש שדין זה מפורש במסכת סופרים פ"ה הלכה ג' ובירושלמי פרק י"ב דשבת הלכה ה' שמותר למחקו ועל כל פנים הרי מפורש בתשב"ץ ורדב"ז הנ"ל כמו שכתבתי לעיל שמותר למחוק שמות של חול וכן כתב בהגהות מיימוניות בשם הרא"מ שמותר למחוק שמות שנכתבו שלא בקדושה ושם בתשב"ץ מייתי ג"כ שיש בכתובים שם שדי שהוא חול ומותר ג"כ למחקו יעו"ש ויש להאריך בפרטי שמות של חול שהביא שם ועיין שם מה שכתב לענין שם עמנואל וצורישדי ועיין במסכת סופרים פרק ד' הלכה ח' ואין כאן מקומו. ואף המחמירים שלא למחוק תיבת שלום ושלא לכתבה כדי שלא יתבזה היינו רק משום שהכוונה על שלום והוא שמו של הקדוש ברוך