שדי חמד באר בשדי חלק ב קצח

בעבור ה' ופירש רש"י בעבור ה' אשר אהבו ולפי זה ליכא לפרש בידידיה פירוש אחר כי אם שנכלל בו שם ה' ולפי זה לריב"ל דאמר מאי הללוי' הללוהו בהלולים הרבה על כן דוקא בהללוי' דאפשר לפרש כן מה שאין כן בידידיה ע"כ דנחלק גם לריב"ל (ומקש' אמהרא"י) (רק באידך דריב"ל דאמר הללוי' כולל שם ושבח בבת אחת אפשר לומר כן גם בידידיה כיון שהורכב ורעשה תיבה אחת עם ידיד אין בו משום קדושה יעו"ש וצ"ע שלא מביא דברי התשב"ץ) עכת"ד

אמנם אפשר לומר דודאי לא פליג ריב"ל דידיה אדידיה לענין דינא ויותר אית לן לומר דרק בפירוש תיבת הללויה קאמר ריב"ל שני פירושים וכי היכי דבאידך דריב"ל לא קאמר טעמא דלכן אין מחלקין תיבת הללוי' כי אם שמפרש פירוש התיבה וממילא שמעינן דלא נחלק הכא נמי במאי דקאמר בהלללוי' רבים לא אתי לאפוקי דאם לא נימא כן אז נחלק וכמו שם אליעזר דכתיב דקראו על שם אלקי אבי בעזרי דהוי כידידיה ומכל מקום ליכא למאן דאמר דנחלק (וכן שם עמנואל שהביא התשב"ץ והוא בישעי' (ז' י"ד) ופירש רש"י עמנואל לומר שיהא צורנו עמנו) ולפי זה לא קשיא מידי על מהרא"י אלא שלצ"ע בזה מה שאמרו במסכת סוטה (יו"ד ע"א) שמשון על שם הקב"ה נקרא ואקשינן אי הכי אסור למוחקו ולק"מ שלא אמרו זה על שמשון כי אם על שמש וכו' ולפום האי דסלקא דעתין דשם הקב"ה שמש הוא ותירצו דכנוי הוא שמש וכו' עכ"ל התשב"ץ (ולפ"ד התשב"ץ ורש"י ותוספות דמעתה לא ימחה הוא ע"י שמש צ"ל הא דמתרצינן אלא מעין שמו של הקב"ה פירוש דשמשון נקרא על מעין שמו וכו' דשמש מעין שמו הוא וכדמסיק מה הקב"ה מגין וכו' וכ"ד הת"י (תהלים פ"ד) ארום היך שור רם ותרים תקוף ה' אלהים וכו' וכפירוש רש"י שם בסוטה שמש לשון חומה וכו')

ב) בדברי נקודות הכסף (סוף סי' רע"ו) שכתב על מה שכתבו תוספות סוטה (ד' יוד' ע"א) דשלום אינו נמחק ותנא ושייר וכתב וז"ל וראיתי מי שרוצין לפרש דהתוספות כתבו כן להמקשה אבל לא למסקנא אבל המעיין היטב בתוספות יראה דליתא עכ"ל והבאתי דברי מאיל המלואים במכתבי הקודם ודחיתי דבריו ואכתוב הנלע"ד פירוש דברי הרוצין לפרש ודחיית הנקוה"כ הרוצין לפרש סוברים דהמקשה סלקא דעתיה דשמש שם ממש כיון דשמש הוא שם העצם ולא דחי לרחום וחנון דהוא שם התואר ודמי לשם שלום ואף דמתרגמינן טל שמש ומגן היך שור רם וכו' הא גם על שלום מתרגמינן דעבד ליה שלם מכל מקום מדלא כתיב ה' שלומי הוא קדש כמו דכתבו התוספות שבת יו"ד ע"ב (ד"ה ומתרגמינן) הכי נמי מדלא כתיב שמשי ומגיני כדכתיב (תהלים י"ח ול"א) ה' סלעי ומצודתי הוי שם ממש ולדברי המקשה כתבו התוספות דגם שלום אינו נמחק אבל למסקנא דאמרינן דשמש הוה מעין שמו ולא שם ממש ופירושו כתרגומו מגין ומציל היינו חומה ונמחק הכא נמי שם שלום נמחק אמנם המעיין היטב בתוספות יראה דליתא דז"ל התוספות שם ונראה דתני ושייר ועדיף מחנון ורחום דנמחק דלא אשכחן שקרא הקב"ה שמו כך חנון והכא פריך אהא דקאמר על שמו של הקב"ה נקרא משמע דשמו נקרא כך והיינו דקא דחי אלא מעין שמו כמו חנון על שם שחונן ומרחם על בריותיו עכ"ל חזינן דהתוספות מחלקין בין חנון להלום דחנון לא אשכחן שקרא הקב"ה שמו כך ולכאורה נראה הא דלא מחלקינן כמ"ש לדברי הרוצין לפרש בין שם העצם לשם התואר דלפי זה מאי מקשינן בגמרא שבת (יו"ד ע"ב) על שלום מהנאמן הא נאמן הוא שם התואר כמו חכם גבור ושלום הוא שם העצם אמנם גם לפי מה שכתבו לחלק בין נקרא שמו כך הכא נמי לא קשיא מהנאמן ואפשר לומר דזהו תירוצו של הגמרא שם דמתרגמינן אלקא מהימנא פירוש ואינו קריאת שם מה שאין כן שלום אף דמתרגמינן דעבד ליה שלם מכל מקום מדכתיב ויקרא לו משמע דשם הוא אמנם בתוספות בשבת שם מתרצים מדלא כתיב ה' שלמה ולפירוש התוספות שם לכאורה צריך עיון אמאי לא כתיב שמשי ומגיני ואפשר לומר דהא סיום הפסוק שם חן וכו' לא ימנע טוב להולכים בתמים דקאי אכולי עלמא ולפי זה אי אפשר לפרש שמשי וכו' ואולי לזה מסקינן בגמרא מגין ומציל על כל העולם כולו ושלום אשכחן (שופטים) ויקרא לו ה' שלום דמשמע דקרא למזבח בשם ה' והכא נמי בשמש דאר"י דשמשון נקרא על שמו של הקב"ה משמע דשמו נקרא כך ומתרצינן דשמש אינו שמו אלא מעין שמו כמו חנון ואם כן שלום שהוא שם אינו נמחק ותני ושייר אפילו לפי המסקנא

ג) בחפשי במסכת סופרים עם פירוש כסא רחמים להגאון ה"ר חיד"א ראיתי (בפרק ד' הלכה א') הביא דברי הראב"ן (ד' קט"ז סוע"ב) וז"ל ת"ר כתב שם קטן משם גדול כגון אל מאלקים י"ה מה' אינו נמחק שד משדי צב מצבאות כולו נמחק וכו' עכ"ל וכתב הרב חיד"א וז"ל הרי שכתב ראב"ן דצבאות כלו נמחק וזה מורה דפסק כר' יוסי וכו' עכ"ל ובמחכ"ת לא יתכן לפרש כן דהא כתב צב מצבאות ולעד"נ בפשיטות דתיבת כולו היינו וכו' (וכמו וכו' על פסוק) וכונת הראב"ן בתיבת כולו היינו וכו' על א"ה מאה"י דאיתא שם במס' (ולדברי קצת גם צד אות) אבל צבאות ודאי דס"ל דאינו נמחק כרבנן

ד) בעיטור סופרים על (מ"ס פ"ד ה"נ) כתב דבכל מקום מצורף שם צבאות אל ה' חוץ ממקום אחד מלכי צבאות ידודון ומאריך בזה ובמחכ"ת נעלם ממנו הפסוק בפרשת תצא ופקדו שרי צבאות בראש העם וכן בירמיהו ג' י"ט חלת צבי צבאות גוים): והנני דוש"ת באה"ר בהדרת הכבוד מתכבד בקרבתו באהבתו אברהם יחזקאל בהר"ש ז"ל ארלאזאראוו מכתב ח"י ב"ה מוצאי ש"ק ויגש תרנ"ו לפ"ק נאווהרדק כבוד ידיד וכו' מוהר"ר חכם חיים חזקיאו מודיני סופ"י טב טבא הוא וטבא ליהוי. גלילת יד קדשו הגיעני ויעזרו ה' להפיץ מעינותיו חוצה לתפארת תורתנו הקדושה והטהורה

ועל דבר מי שמערער על לשון שדי לענ"ד אין ממש בזה ומה שהמערער מדמה לסי' רע"ו אין זה דמיון דהתם כוונתו לשם יתברך אבל כאן לשדה הכוונה ואם כן גם קרא דבין שדי ילין לא נכתוב באגרת וחז"ל לא הקפידו רק על שם השם יתברך כשהיתה כוונת הכותב וכן אדני פז לא נכתוב באגרת ויש ספר אדני פז ולחנם להאריך בזה רק כבודו מגודל וכו' ידמה לחבוש בזה ועל כיוצא בזה נאמר כמ"ש חז"ל בעירובין דף מ"ח ע"א אלו דייקינן כולי האי לא הוה תנינן והיה זה שלו' מאדה"ש למר ולתורתו הק': ידידו הדוש"ת באהבה רבה ועצומה יחיאל מיכל הלוי עפשטיין החופ"ק מכתב יט ב"ה ה' טבת תרנ"ו קארטינגא. כבוד וכו'

אחדשה"ט לשמחתי נתבשרתי על הדפסת ספריו המאירים פני תבל ה' יהיה בעזרו ויצליחהו לטוב ועל דבר שמו ש' חמד בתקותי לעשות רצונו לכתוב מעט אם שאיני כדאי כלל ובאתרא דמריה ביתיה תלי זייניה וכו' וכל שכן שיש בידו מגדולי ישראל ולמה זה אנכי בעניי ובמיעוט ידיעתי אך באשר דרש ג"כ ממני והיום אינו בכדי שיעשה לערוך מכתב והדבר נחוץ כי החל להדפיס לכן בין כה וכה טרם כתבי אציע עצה אחת לפני כתה"ר אם יוכשר בעיניו כאשר עשו בני רע"א ז"ל על השער של ס' חר"ע שהדפיסו צירי תחת א' של אייגר והיה לכבודו שלא יוקרא איגר בחי' כן עצתי אשר יצוה כ"ת על השער שאינו רק לכרוך בו להדפיס ציירי תחת ד' של שדי חמד ובזה יצא לדעתי לכל הדעות ולכל החששות גם למידת חסידות וכן עצתי העניה שכן יעשה אף שאיני אומר זאת לדוקא אבל יש עוד על השער שכתב בו יזכנו האל יתברך להגות וכו' זאת לענ"ד ראוי