שדי חמד באר בשדי חלק ב קצב

שום איסור הגע עצמך במה שכותבים בכל המכתבים אל כבוד וכו' ניחוש אם יהא נקרע המכתב וישאר תיבת אל לחוד הוי שם מוטל באשפה ח"ו באם נקראהו בציר"י תחת האל"ף יהיה שם אלא ודאי דאין בזה בית מיחוש כלל והכא נמי דכוותיה על כן יהא לבו נכון ובטוח דאין שום חשש ופקפוק עד שכמעט איננו כדאי לדבר מזה: ויקבל כתר"ה ברכת החיים והשלו' מאדון השלו' ויפוצו מעיינותיו חוצה כנפשו הרמה ונפש ידידו עוז ירוחם יהודה ליב חופ"ק. מכתב י. ניקאליייב. בע"ה לכבוד וכו' הר"ר חיים חזקיאו מדיני ס"ט נ"י

מכתבו הנכבד הגיעני ושמחתי כאשר ראיתי כי הרחיב ה' לו והוא מתחיל להדפיס ספרו הבהיר כן יעזרהו ה' לברך על המוגמר וידפיס כל חידושיו להאיר פני תבל בחידושי תורתו ואשר דרש ממני אם לשנות שם ספרו אשר קראו בשם שדי ח ד לפלא בעיני על כבוד הדרתו אשר ישום לבו למילי כאלו אשר כמעט אינו כדאי להשחית הנייר והדיו על דברים כאלו אך ענותנותו יגרום לזה אשר גם על זה ישים עינו אך לדינא אין לזה מבוא כלל כאשר נודע לכל בי רב: ובזה הנני הדש"ת ומבקש ומעתיר עבורו אשר יעזרהו ה' לעת זקנתו ויחדש כנשר נעוריו וישב כל ימיו על התורה והעבודה הצעיר ישראל אייזינשטיין

ומר בריה דרבא האברך המופלג מוהר"ר אליהו יצ"ו בראותו מכתבי למר אביו הגאון יצ"ו שרטט וכתב מספרי הקדמונים רוממות אל לרבינו מהר"ם אלשיך בית חלקים לרבינו המבי"ט וכן ס' כבוד אלקים ימין ה' רוממה ועוד ציין כמה ספרים וכיונה דעתו לדעת רבנן קדישי המובאים בדברינו שאף שאין לחוש מדינא ליתר שאת יש לשים נקודת שמאל על השין להורות שנקראת שמאלית אלו תורף דבריו יצ"ו: מכתב יא. בעזה"י ד בדר"ח טבת תרנ"ו באברוסק. ה' יתן ברכתו ממעל לכבוד וכו' מוהר"ר חיים חזקיאו מדיני שיחי' יהי ה' עמו ובכל אשר יפנה יצליח

אחד"ש כת"ר שיחיה הנה קבלתי מכתב כת"ר שיחיה והנה גם לדעתי אין שום חשש בזה דאע"ג דגם שם שאינו מקודש אינו רשאי למוחק מכל מקום דוקא אם הוא שם אבל כאן לאו שם הוא ולא נתכוון כלל לשם ויעויין שו"ת ר' מנחם עזריה סי' ל"ז עתה הנני ליישר כח כת"ר שיחיה וכו' וה' יאריך ימי כת"ר בטוב ובנעימים ויזכה ביה בתורתו וצדקתו וימלא ה' כל משאלות לבב כת"ר שי וכאשר מברכו פורש שלומו ידידו דורש שלום תורתו באהבה רפאל שפירא מכתב יב. בעזה"י אור ליום ג' ויום הששי לימי חנוכה ויום א' דר"ח טבת שנת ששון ושמחה לפ"ק. שלום רב לאוהבי תורתך הוא ניהו כבוד וכו' מוה"ר חיים חזקיאו מדיני נ"י אב"ד ור"מ דק"ק קראסובאזאר יצ"ו בעהמ"ח כמה ספרים נחמדים לו ולכל הנלוים אליו יהיה חיים ושלום עד העולם אכיה"ר

ואחדש"ת הרמה באתי לאחזוקי למר נ"י טיבותא רבתי על הבשורה טובה דבישר לנו איך שזכהו ד' להעלות על מזבח הדפים ספרו היקר שדי חמד ח"ב ממערכות הבאות אחר הנדפסים אשר רבים וכן שלמים מצפים ומיחלים ליום שיצא כל המערכות מספרו שדי חמד עד אות התי"ו לאור הדפוס למען שלא יהיה ס"ת חסר אפילו אות אחת יען כי ספרו הנ"ל הוא נצרך מאד לכל דורשי תושיה וכל מבקש דבר ה' זו הלכה למעשה יפנה אל ספרו הנ"ל ומצא בו כל מבוקשו וכמה הלכתא גבירתא איכא למשמע מיניה וד' יגמור בעדו להוציא לאור הדפוס בשלימות בחיש ומהר כולו כלול בהדרו כדי שיהנו ממנו רבים מיד ולדורות עולם אכיה"ר

ועל דבר שאלתו ששאל לנו ולדעתינו אודות אשר רב אחד ערער על דבר שקרא שם ספרו שדי חמד ואף שהוא לשון המקרא בישעיה (ל"ב י"ב) מכל מקום אותיות אלו הוא שם קדוש במקום אחר ואסור למוחקו וצריך לשומרו מבזיון וראייתי משם שנכתב שלא לשם קדושה דאסור למוחקו וכמו שכתב הש"ך ביו"ד סי' רע"ו

הנה באתי להשיבו שאין צריך לחוש לדברי הרב המערער כלל וכלל כי הדבר פשוט דתיבה שנכתבה במקום הזה במקרא לשם חול אף דבמקום אחר משתמש לקודש אין בו משום קדושה ומותר למוחקו דהגע בעצמך בתיבת אל או אל שהוזכר במקרא כמה פעמים הכי יעלה על הדעת דיש בו קדושה ואסור למוחקו משום דבמקום אחר הוא שם קדוש זה וודאי לא ומעשים בכל יום שכותבין תיבות אלו באגרת שלום ובשטרות ואין חוששין שיבואו לידי בזיון והרי במגלת תענית פרק ז' ומייתי לה בראש השנה דף י"ח איתא דעשו יום טוב שבטלו אדכרתא מן שטריא דמלכי בית חשמונאי תקנו בתחלה לכתוב בשטרות בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלום ולא מצינו שחששו חכמים לכתוב בשטרות תיבת אל או תיבת אל ותיבה כזו מצוי הרבה בשטרות ובחג"ש ועל כרחין דכיון דממה שכותבין לפניו ולאחריו ניכר שאינו מדבר משם הקודש אין בו משום קדושה כלל והראיה שהביא משפתי כהן סי' רע"ו אדרבה תשובתו בצדו דהא הש"ך כ' שם דם של חול כמו והייתם כאלוקים או אלוקים אחרים הנכתב במקרא אין בו משום קדושה כלל ומותר למוחקו (ומפורש בפוסקים דאף אם יקדש שם זה אינו קדש והוא כמקדיש בעלי מומין) משום דמוכח מהענין דמיירי משום חול וקל וחומר הדברים בתיבת אל ואל או שדי חמד וכיוצא דיש גם שינוי בנקודות משם הקדוש דהתם בצירי והכא בפתח או בסגול וכן בשדי חמד גם כן יש שינוי דהתם בפת"ח והכא בצירי ואף דהנקודות לא נכתב בספרים מכל מקום כיון דנמסר למשה רבינו בעל פה דכן צריך לקרות כל תיבות שבפת"ח ועל זה אמרינן בש"ס דיש אם למקרא בסוכה ובסנהדרין ובזבחים ובכמה דוכתי הוי כמו דכתיב בהדיא בספר תורה כן ולא שייך לחול עליו קדושה כלל דמלבד דמוכח מהענין דאינו שם קדוש עוד מהתיבה עצמה מוכח שאינו שם קדוש דהא יש שינוי בנקודות שלו משם הקדוש

וראיה מפורשת לזה מדברי שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' ר"ב והובא בפתחי תשובה ביו"ד סי' רע"ו ס"ק כ"ח דמה שיש ליזהר בתיבת שלום (ור"ל ליזהר לאמרו בבית המרחץ או לכותבו שאילת שלום באגרת שלום) היינו במתכוין לכותבו לשם שאלת שלום דבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום כמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם אבל אם בא לכתוב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שהוא סיפור דברים אין צריך ליזהר שהרי אינו מתכוין לשם ולא חל עליה קדושה וכו' עכ"ל שם וזה מפורש כדברינו דהא תיבת שלום הוא משמות שאינם נמחקין כמו שכתבו התוס' בסוטה דף יו"ד ואף על פי כן אם כותב תבת שלום שלא לשם שאילת שלום לחברו רק שכותב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה אין בו משום קדושה כלל ומותר למוחקו ואף שאין שינוי בנקודות רק דניכר מהענין וכל שכן בתיבת שדי חמד ותיבת אל ואל דודאי אין בהם משום קדושה כלל (ונראה לי ברור דלדעת הרדב"ז