שדי חמד באר בשדי חלק ב קפה

לצורך תיקון יע"ש נראה דדוקא לצורך תיקון מותר וא"כ בנדון דידן יש לחוש שיהיה נמחק שלא במקום תיקון

ג) אולם יעיין בשו"ת שב יעקב (חלק יו"ד סי' נ"ד) שהעלה דמה שכתב הש"ך דוקא בנתכוון לכתוב השם רק שלא נכתב לקדושת השם אבל כל שלא נתכוין כלל לכתוב שם אז מותר למחוק אף שלא על מנת לתקן והוכיח כן ממסכת סופרים (פרק ה' הלכה ג' והלכה ז') שדוקא בהלכה ז' אמרו על מנת לתקן כיון דהשם נכתב כראוי רק דיו נפל עליו מה שאין כן בהלכה ג' דלא היה כוונתו לכתוב רק יהודה מ"ה מותר למחוק ולא הזכיר על מנת לתקן דבזה מותר אף שלא על מנת לתקן יע"ש ושוב הביא מה שמצא בשו"ת הרשד"ם בשאלה דידיה שהיה רוצה לכתוב יהיה וכתב השם דמתיר למחוק ומפרש טעמיה דלא אסרו למחוק אלא כשנכתב בכוונה לשם קדושת השם ממש ולא אותיות או תיבות שיש בה אותיות מהשם כו שאם לא כן כל מקים שיהיה כתב אל יהיה אסור שהם אותיות המורים על השם והוא מן השמות שאינם נמחקין וכן כל אותיות מתיבות שיש בהם יו"ד ה"א סמוכים כמו יהודך יהיה אסור למחוק וזה דבר שאין לו שחר עכ"ל מהרשד"ם והשב יעקב יע"ש והוא ממש כעין נדון דידן בשם שדי חמד דאף שהם אותיות השם כיון שלא נכתב לשם קדושת השם רק לשם ירושלים מותר למחוק ואין א שום מיחוש כמו שכתב כבוד גאונו

ד) ויעיין כבוד גאונו בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' ע"ז) שהעלה באם צריך לכתוב יהודה וטעה וכתב שם הוי' אם בשעה שכתב שם הוי' נתכוין למה שהיה צריך לכתוב דהיינו יהודא הדבר ברור שלא נתקדש כו' אבל אם היה צריך לכתוב שם וכתבו סתם בלא כונה נתקדש ממילא ואסור למוחקו מפני שכתיבת האותיות מוליך אותן לקדושתן כו' יעו"ש ואם כן בנדון דידן כיון דהיה כונתו לשדות חמד ולא היה כונתו לשם אינו דומה לסתמא ומשום הכי מותר למוחקו ואם כן בזה גם הש"ך מודה דמותר למחוק בנדון דידן אף במקום דאינו לתקן ואין בו חשש כלל

ה) ויעיין כבוד גאונו במחנה אפרים הלכות ספר תורה וז"ל ולענ"ד דכל שכתב את השם שלא בכונת השם שלא היה מכוין לכתוב את השם בהא ודאי מותר למוחקו וכדכתבו הסמ"ק והרשב"ץ אבל בכתב את השם בכוונה ויודע שהוא כותב את השם אפילו תימא דלענין ספר תורה לא מהני עד שיכוין להקדישו לענין מחיקה אסור דכיון שכתבו בכוונה הרי זה מקודש עכ"ל יע"ש שהאריך בזה. אם כן מבואר כדברי כבוד גאונו ואין חשש כלל בנדון דידן

ו) ויעיין כבוד גאונו בשו"ת פרי צדיק (בחי' ליו"ד סי' רע"א סי"ב) שכתב וז"ל הכותב יהודה ולא כתב בו דלי"ת יתלה למעלה מכאן יש להוכיח דאם כתב אחד מן השמות שלא בכוונת שם והיה בטעות שלא במקום הראוי לכתוב דמותר למחקו דמסתמא כל שנכתב בטעות במקום דלא שייך לכתבו לא לשם קדושה נכתב וכמו זה שדעתו לכתוב יהודה וכתב השם ומה לו לחללו ולחזור ולעשותו שם חול או למחקו דכיון דמוכחא מילתא דלא נתקדש מותר למחקו ועוד יש להביא ראיה מדברי התוספות פ"ד דשבועות וכן התרתי למעשה למחוק שם אלהים שנכתב במקום אליו ואחר כך שמעתי שהרשד"ם התיר כיוצא בזה והביא ראיה ראשונה שכתבתי עכ"ל הרב פרי צדיק א"כ מבואר שם כדברי כבוד גאונו שאין חשש כלל בנדון דידן

ז) ויעיין בשו"ת והשיב משה (חיו"ד סי' נ"ב) שכתב שהרבנים שבות יעקב ושב יעקב ושו"ת כנסת ישראל השיגו על הש"ך ביו"ד (סי' רע"ו ס"ק י"ב) הנ"ל מגטין (דף נ"ד ע"ב) ובספר רשב"ץ על כתובות גיטין הביא בשם אחיו הגאון שמתרץ קושייתם והסכים להש"ך והרשב"ץ השיג עליו ודוחה דברי הש"ך בשתי ידים לומר שהוא יחיד נגד גדולים הנ"ל אולם הרב והשיב משה (הוא בן המחבר) הסכים למ"ש הגאון אחיו של הרשב"ץ כמו שכתב הש"ך ומתרץ קושייתם מגטין שם בשני אופנים והביא הרבה ראיות להש"ך יע"ש אם כן אתי שפיר כדברי כבוד גאונו שאין חשש כלל בנדון דידן

ח) הנה אף שהרב והשיב משה הביא דהרב שב יעקב הוא גם כן מהחולקים על שיטת הש"ך אולם במחילת כבוד גאונו זה אינו ואדרבה הוא מסכים להש"ך ומתרץ קושיית השואל שהקשה על הש"ך מגטין (דף נ"ד ע"ב) הנ"ל אולם ראיתי בשב יעקב שם הביא תשובה מהגאון מוה' אברהם ברודא זצ"ל וז"ל ומה שעלה על דעתו דשם הנכתב בטעות לאו שם הוא ולא קדוש כלל תמהני הלא מפורש בסמ"ג (לאווין ס"ג) שאם כתב שם על היריעה ואפילו בטעות שכל היריעה קדושה ודקדק כן מלשון הגמרא שם כו' עכ"ל יע"ש בשב יעקב אולם לעניות דעתי אינו השגה על הש"ך מדברי הסמ"ג דיש לומר דכוונת הסמ"ג הוא שכתב על היריעה אפילו בטעות פירוש כגון שהיה צריך לכתוב יהודא וטעה וסבר שהוא צריך לכתוב שם הוי' והיה כוונתו לכתוב שם רק שהיה בטעות כי באמת היה צריך לכתוב יהודא במקום הזה והוה אמינא כיון שבכתב שלא במקומו אינו קדוש ואשמעינן דאפי' הכי קדוש כל היריעה וצריך גניזה והסברא דלא גרע משם הנכתב על ידות הכלים כדאיתא ביו"ד (סי' רע"ו סי"ג) אבל לעולם שם שנכתב שלא כיון לכתוב שם אין בו קדושה ומודה הסמ"ג דמותר למחקו ועיין בט"ז (שם ס"ק ב') ויראה דדברי ברורים ומתורץ קושיית הגאון מוהר"א ברודא על הש"ך

ט) ויעיין בס' יש סדר למשנה הלכות יסודי תורה שמביא בשם הפרי חדש דדעתו אפילו שם הנכתב שלא לשמה הוא איסור תורה במחיקה ודחה דבריו דכל הפוסקים חולקין עליו יע"ש ועיין בשו"ת חמדת שלמה (חיו"ד סי' כ"ח) שהעלה כשיטת הש"ך והביא ראיה לדבריו מן הירושלמי בפרק הבונה יע"ש וכן נראה בשו"ת חות יאיר (סי' ט"ז) כהש"ך יע"ש עוד מצאתי כדברי כבוד גאונו בשו"ת רבינו חיים ראפאפורט (סי' מ"ה בחיו"ד) ואעתיקו לקמן (באות י"ב) באריכות

י) היוצא לנו מזה דרוב פוסקים רובם ככולם מסכימים דכל שלא נכתב לשם השם רק לשם דבר אחר מותר למחוק כמו שהעליתי בשם הט"ז (בשם הגהות מיימוני) והגר"א מווילנא והרשד"ם והשב יעקב (בדעת הש"ך) והרדב"ז והמחנה אפרים והחות יאיר והרב פרי צדיק ורבינו חיים כהן ראפפורט והרב והשיב משה והגאון אחיו של הרשב"ץ והרב יש סדר למשנה והחמדת שלמה (דלא כהפר"ח והגאון מוהר"א ברודא והשבו"י והרשב"ץ וכנסת יחזקאל) והוא כמו שכתב כבוד גאונו

יא) ואף לפי מה שהעלה בשו"ת הרשד"ם (חיו"ד סי' קפ"ד) לדון על דבר הקושרי ספרים לעשות טבלה ומאבדים אותם בידים כו' יע"ש ואף לפי מה שכתבו בס' מגן גבורים (סי' קנ"ד בש"ג סק"ב) שנשאלו דהמנהג להדפיס קונטריסים פעמים שלש לנסיון אם יש איזה טעות בדפוס ואחר תיקון הדפוס מניחין מן הצד אם רשאים לשורפן והשיבו דודאי אסור לשורפן דהם בכלל כתבי קדש והביאו שמצאו כן בס' לקוטי פרדס יע"ש אם כן לכאורה גם בנדון דידן יש לאסור לאבד בידים אולם מזה אין ראיה להחמיר בנדון דידן דשאני התם דמיירי מכתבי קודש או מגמרא ופירושיהן דלהכל יש להם בזמן הזה דין כתבי קדש כדכתב הסמ"ג בהלכות שבת דמצילין אותם ועל כרחין דיש להם קדושה לכן אסור לשורפן בידים. אבל בנדון דידן דליכא חשש מה שנדפס שדי חמד בתוך גוף הספר דזה ודאי לא ילך לאיבוד רק החשש על שער הספר שהוא כפול זה ילך לאיבוד אצל הקושרים והא שער הספר אין לו דין כתבי קדש שלא כתוב עליו דברי תורה ותיבת שדי חמד מותר למחוק כמו שהעליתי בשם רוב פוסקים א"כ ליכא חשש אם ילך לאיבוד ועיין בשו"ת תשב"ץ סי' ב' מענין גרם מחיקה ובשו"ת בית אפרים (חלק יו"ד סי' ס"א) השיג עליו ובשו"ת והשיב משה (חיו"ד סי' נ"ב) תירץ דברי התשב"ץ

יב) אולם לכאורה יש להקשות על כל הנ"ל דנהי דהשם שדי