שדי חמד באר בשדי חלק ב קפד

הקוף מכל מקום עדיין אסור למחקו אבל אם כיון מחשבתו למלה אחרת שכיון לכתוב יהודה ולא הטיל בו דלי"ת מותר למוחקו וכו' ועיי"ש בס"ק ל"ב בד"ה כתב בתשו' חינוך בית יהודה סע"ב דדוקא כשנתכוון לכתוב יהודה וכו' מהני העברת הקולמוס וכו' יעו"ש מה שתמה עליו והארכתי במקום אחר בתשובה ואכמ"ל

ומכל מקום אם כי אין שום מקום חשש כלל בשם שדי חמד יותר משאר שמות הספרים בשם י"ה ואל שעיקר נתינת והנחת השמות באנשים היה לשתף שם ה' בשמותם כמו מחניה זכריה וכדומה שהורכבו משתי תיבות ומכל מקום לית מאן דחש להא אחר שנעשו לשם העצם ובפרט מצד חשש כריכת הדף הקדום דלא דמי לאדרכתא דכאן ליכא חשש מוטל באשפה רק שלא לבא לידי גניזה ומכל מקום להפיס דעת המערער בנקל לתקן זאת לצוות על המדפיס שישגיחו בהדף הקדום מהשער שישימו למעלה על השין בסוף האות נקודת החירק להורות על שין שמאלית אשר זה ראוי בלאו הכי מצד עצמו לרשום האות כהוגן אשר על כיוצא בו נאמר והנקדנים תופסים אותו על כך ובזה יצאנו מכל החששות גם מצד הפועלים מהדפוס שלא יבואו לטעות בעת סידור השם שדי שלא לקרות שלא כהוגן וכו': יוסף זכרי' בלאאמ"ו הרב מו"ה נתן שטערין ז"ל אבדק"ק הנ"ל. מכתב ג מהגאון הנ"ל יצ"ו גם במכתבו היקר מיום ט"ל למב"י תרנ"ג בגלגול הדברים כתב וז"ל

ונידון קריאת השם שדי חמד אין כדאי להרבות דברים עוד בדברים פשוטים שאין בהם מקום להסתפק ועיין שו"ת פני יושע ח"א סי' ו' בענין ס"ת שנכתב בית אל בשני שיטין במ"ש הב"י אה"ע סי' קכ"ט על התה"ד סי' קפ"ח ועי"ש במ"ש לחלק לשם פדהצור וצורי שדי לידידיה שנקרא שלמה בשתיהן על שם וה' אהבו ומה שכתב שם דמכל מקום לא הוי קדש לענין שאסור למחקו כיון דבכלל השם היא כמו עמנואל בודאי נקרא על שם המקום וכן שמואל על שם כי מה' שאלתיו וכיוצא בו ואף דאפשר לדחות לחלק בין עמנואל קרא למה שקורין עכשיו על שמו מכל מקום לא אישתמט אח מהפוסקים לכתוב כן ואפשר דהב"י שאמר יה קדש אינו פירוש נענין דאסור למחקו אלא רוצה לומר דאין פירושו אהבות הרבה חלא על שם המקום הוא וכו' יעש"ב ואכמ"ל יותר בזה עכ"ל יצ"ו וכו': יוסף זכרי' בלאאמ"ו הרב מו"ה נתן שטערין ז"ל אבדק"ק הנ"ל. מכתב ד. יום א' י"ג סיון תרנ"ג קאמינקא

היום השגתי מכתב הרב המערער על קריאת שם ספרו שדי חמד ביו"ד הנה מלבד דאין בו קדושת השם (ויש בזה אריכות דברים אכמ"ל) אפילו לקרוא שם איזה ספר בקדושת שם גם כן אין איסור אטו משום דנמצאים אנשים דלא מעלי נאסור להזכיר שם בספר הלא המה מזלזלים וכורכים בספרים גם מעלי הספרים בעצמם הנמצא בהן כמה שמות הקדושים וכן מצינו לאבי הגאון בעל שואל ומשיב שהדפיס ספרו בחייו (והוא בעצמו היה גם כן גאון גדול ונפלא ה"ה כקש"ת מוהר"ר אריה ליבוש נאטהנזאהן) וקרא שמו בית אל גם מצינו לאחד מן הראשונים בעל המבי"ט שקרא ספרו השני בית אלקים על כן אל יפנה לדברים אלו: הנני הכותב בנחיצה רבה ידידו הדו"ש משה נחום ירושלמסקי החופ"ק מכתב ה שיל"ת יועש"ק מ"א למ"ט מונים שנת "כה תברכו" לפ"ק אזארקאוו

שלו' עד אין חקר וברכה עד בלי די כבוד אהובי רב חביבי נצמד בעומק לבבי וכו' מו"ה חיים חזקי' מדיני שלי"ט אב"ד דק"ק קאראסוב באזאר המחבר פ' מכתב לחזקיהו ושדי חמד. אחרי דרך מבוא השלו' כמשפט האהבה

יקרת מכתבו קבלתי שמחתי לראות משלומו יתן ה' שאזכה לשמוע מכבודו אך טוב סלה הנה ידידנו עז הגאון יוסף צדיקא שלי"ט אבד"ק שאוול סיפר לי בתוך מכתבו איך שרב אחד ערער על קריאת שם ספרו שדי חמד מיו"ד (סי' רע"ו) ויעץ למר לכנות החלקים הנשארים שדה חמד והגאון זכר יהוסף השיב למר שאין בו שום מיחוש ואין צריך לשנות וכתב לי פלפלת כל שהו מה שהשיב למר והבנתי מתוך מכתבו שרצונו שגם אנכי אגלה דעתי בזה והשבתי לו שגם דעתי העניה מסכמת לזה וכתבתי טעמי ונימוקי והשיב לי הרב הגאון זכר יהוסף שדברי הו בו בעיניו ואשר כתב למר שליט"א שיבקש אותי שאשלח תשובתי לכבודו לזאת הנה מצווה ועושה ולעשות רצון צדיק חפצתי (אף שטרחה רבה וגדולה היא עלי לכתוב בעצמי בכתב רש"י כי אין לי מעתיק שיוכל לכתוב כתב זה) וכו' וזה החלי בעזר צורי וגואלי

א) קבלתי מכתב מידידנו הגאון האדיר מאור הגולה המחבר זכר יהוסף שליט"א שקבל מכתב מכבוד תורתו שרב אחד ערער על שם ספרו דמר שקראו שדי חמד דנהי שאינו שם מקודש מכל מקום החמירו הפוסקים ביו"ד (סי' רע"ו) ולכן יעץ את כבוד תורתו שיקרא שאר החלקים שדה (בה"ה) חמד ועל זה השיב לו הגאון זכר יהוסף שליט"א וזה לשונו הזהב כבר השבתי לו שאין שום חשש כלל שאין השם נתקדש כיון שלא נתכוון לקדושת השם כמו בכותב הוי' והיה רצונו לכתוב יהודה שמוחקו כמבואר במסכת סופרים (פ"ה ה"ג) ולא אמרינן רק דסתמא לשמו קאי ולא כשמכוין בפירוש שלא לשם קדושת השם ואינו עולה כלל במחשבתו מזה בכתיבת שדי חמד שהוא מל"ה ישעיה ל"ב על שדות של חמד ולא מצינו שיתקדש מעצמו רק בבכור דבפטר רחם תלי רחמנא (ומלבד למה שהעלו רש"א כן רק לשם הוי' דסתמא לשמה ולא בשאר שמות) ורוב הספרים נקראו בשם בית אל וכדומה פני יהושע נודע ביהודה וכדומה לאין מספר ועיין בסוף הקדמתי בספרי זכר יהוסף דל"ד לאדרכתא בשטרות כר"ה י"ח דהתם החשש שיהיה מוטל באשפה כשפורע חובו מה שאין כן בשמות הספרים דמכל מקום היה צרין גניזה כספר תורה שבלה וכי האי גוונא ובפרט דבקריאת שמות הספרים על שם האנשים ולא לשם קדושת השם ליכא למאן דחש לנהוג סלסול ולהחמיר בזה עכ"ל הטהור של כבוד ידידנו גאון עזינו מופת הדור הגאבד"ק שאוול שליט"א והבנתי שרצונו שאשים עיוני בזה בגודל ענותו ואף שדברי קדשו אין צריכים חיזוק אמרתי להציע אשר העליתי בזה בס"ד ואעתיק פה אשר השיבותי לו בזה וזה לשוני

ב) מה שכתב כבוד גאונו שאין שום חשש בזה שאין השם נתקדש כיון שלא נתכוון לקדושת השם כדאיתא במסכת סופרים (פ"ה ה"ג) ולא אמרינן רק וסתמא לשמו קאי ולא כשמכוין בפירוש שלא לשם קדושת השם עכ"ל דמר גאונו שליט"א דבריו ברורים כשמש הנה מקור דבר זה הוא מסכת סופרים שהביא כ"ג וכן העלה הט"ז ביו"ד (סי' רע"ו סק"ב) בשם הגהות מיימוני פרק וא"ו דהלכות יסודי התורה דשם שנכתב שלא בכוונה אין בו קדושה וכן כתב הגר"א מווילנא בביאורו (שם אות ו"ו) יעו"ש אם כן מבואר להדיא דאין בו קדושה ממילא מותר למחקו והוא הדין בנדון דידן מותר ואין בו מיחוש כלל ואף דבשפתי כהן (סי' רע"ו ס"ק י"ב) כתב בשמות שלא נכתבו בקדושה דאסור למוחקן רק