שדי חמד באר בשדי חלק ב קפג

שאין נמחקים כמו מדרש שמואל בית שמואל תורת נתנאל קרבן נתנאל תפארת שמואל מקום שמואל חגורת שמואל נחלת עזריאל נחלת אוריאל בנין אריאל שם משמואל אלי' רבה תורת יקותיאל תנא דבי אלי' דמשק אליעזר יד אליעזר חמודי דניאל תפאר ישראל נצח ישראל שארית ישראל אור ישראל בית ישראל ספר רזיאל יד אלי' עטרת אלי' וכדומה ובפרט בשם י"ה שהרבה שמות ספרים בשם זה כמו אהבת יהונתן ותפארת יהונתן ומטה יהודה גור אריה יהודה חינוך בית יהודה יהודה יעלה קול יהודה שארית יהודה ספר יהושע מנורת זכריה נפש חיה וכיוצא בהן לאין מספר והמערער בעצמו שהביא מספר שדה יהושע שכן ראוי לקרוא ספרו שדי חמד ולמה ניחא ליה בקריאת שדה יהושע שהוא משמות שאין נמחקין ומה שהראה בקיאותו שהובא בקצות החשן סי' רמ"ד סק"ג שהביא מהמשנה למלך שהזכירו וכנראה לא ראה בפירוש הרא"ף על הירושלמי זרעים שמזכירו כמה פעמים ובהקדמת המגיה לספרו שדה יהושע על דרושים כתב שחבר ספרו שדה יהושע על כל הירושלמי ולא בא בדפוס רק חלק ממנו על סדר זרעים

ואמנם לא אדע מה חפצו להסתייע מזה על קריאת שם שדה מצד שקרא שמו שדה יהושע והיינו מצד שמצינו זה השם בשמואל א' סי' ו' פסוק י"ח בשדה יהושע מה שאין כן בקריאת השם שדי חמד שמצינו בישעיה ל"ב שחמד הוא תואר על המין מהשדות בכלל שפירושו שדות של חמד אבל מה שלא נמצא מפורש במקרא כמו ביחידה היה נאות לכתוב שדה חמודה ואין בידנו לחדש שם על צד הזרות מזכר ונקבה יחד כי שדה היא נקבה וחמד הוא זכר ואף שמצינו בתורה בשמות לפעמים זכר ונקבה בפסוק אחד עיין רש"י שמות ל"ה י"ז את עמודיו ואת אדניה ושם סי' ל"ד י"ט בראב"ע ומלת מקנך בא במקום הזה על נקבה וכו' ואין כאן מקום להאריך

ומה שציין לשו"ת מעיל צדקה סי' כ"ד שהאריך בזה רואה אני שלא היה הספר למראה עיניו ורק מה שראה בפתחי תשובה סי' רע"ו סק"ט יש לזה כיוון הרי החמירו הפוסקים אפילו בשם שאינו מקודש כמבואר ביו"ד סי' רע"ו וכמו שהאריך במעיל צדקה סי' כ"ד ומחמת שראה בפתחי תשובה שבסי' כ"ד דחה ראיתו והעלה דאסור ולזה ציין בסי' כ"ד אבל הוא טעות דבסי' כ"ד עסיק לענין שאלה אחרת שאינו נוגע לכאן ויעויין שם בסי' כ"ג שהביא תשובת הג"ר מאיר דפרוסעיין שהיו רוצים לצייר בית הכנסת ועל הכותלים היה כתוב כתב ישן שמות שאין נמחקים אם מותר לטוח עליהן סיד ולכאורה דאין איסור בזה דהרי כל השמות צריכין לכתוב לשם קדושה ואם לא עשה כן ס"ת פסולה ריש סי' רע"ו ואפשר דלית ביה קדושה כלל ולמוחקו נמי שרי ונראה דאף שהביא הט"ז שם בשם הרמב"ם דשם שנכתב שלא לשם קדושה אין בו קדושה מכל מקום נראה דמיירי שטעה לכתוב שלא היתה כונתו כלל לכתוב שם אבל אם מתכוין לכתוב שם אלא שאינו אומר בתחילת כתיבתו שכותב לשם קדושת השם אף דס"ת פסולה מכל מקום לענין איסור מחיקה בקדושה קאי דהא בית יוסף כתב קצת פלוגתא בזה אי צריך לכתוב לשמה כל השמות שאין נמחקים שמעת מינה שאיסור מחיקה אינו תלוי בקדושת השם אך לפי זה קשה מסוטה ל"ה שכתבו התורה בשבעים לשון ואחר כך סידו אותם בסיד שמעת מינה דפשוט דאין בזה איסור אלא דמשם אין ראיה דסיד בסיד היא מחיקה כיון דלאחר שיגרור הסיד רשומו ניכר וכו' עכ"ל בקצרה

והנה שם לא נזכר רק היכא שלא נכתב לשם קדושת השם אף שמתכון לכתוב שם אבל כשלא היתה כונתו כלל לכתוב שם מפורש בדבריו דאין בו קדושה כלל ומכל שכן בנדון דידן שנכתב בפרוש לשם כונה אחרת על שם שדות ועיין שם בסי' כ"ב שהשיב לו וז"ל אשר בדק לן אם לסוד הבית הכנסת על השמות יה"ר מטוח הסיד על האבנים משם אין ראיה כלל דודאי אותו הסיד היה טוח על האבנים דבקל יוכל להסיר וישאר הכתב שתחתיו שלם כמו שהשיב ר"י שקלפו הסיד והרי הוא כמו המדבק שעוה על השם כמ"ש שיד לדבק שעוה על שם שדי שבמזוזה במקום שאינו טהור כל כך וככורך מפה על השם אבל על כתיבת דיו בודאי סיד לח מוחקו ומאבדו ממש ועוד סוף שהסיד מכלה הדיו שתחתיו כטבע הסיד ועוד שאי אפשר לקלפו שישאר הכתב שלם תחתיו וכו' עי"ש עוד בזה מה שאינו נוגע כלל לענין זה

והנה בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ"ה נדפס תשובתו באריכות כנראה שניתוספו לו דברים אחר כך בענין השאלה מהעברת הסיד על שמות שלא נתקדשו וכתב גם כן לחלק בין סתמא להיכא שסבור לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלית וכריש זבחים משום דאינתיק לשם גירושין דההיא וכו' והאריך דלרש"י אם נכתב השם סתם כשר בדיעבד וכן פסק הבית חדש ואם כן פשיטא דאסור למוחקו וכו' והביא מהש"ך ס"ק י"ב שם של קדש שנכתב שלא לשם קדושה מותר למוחקו לצורך תיקון דוקא אבל לגוז ולגנוז שרי אפילו שלא לצורך תיקון וע"כ מיירי שלא נכתב לשם קדושה היינו היכי שנתכוון לכתוב יהודה וכו' ועל כל פנים בנדון דידן גם להש"ך מותר למוחקו גם בלי צורך תיקון כיון שנתכוון על שדות ובפרט דכאן אינו עומד בכל גווני רק לחשש שיביא הכורך ספרים לידי גניזה בתוך שאר עלין מפוזרין וכדין ספרים שבלו ועל כל פנים לא ינהגו בו מנהג בזיון ולא למחיקה וגם בנכתב סתמא מותר לש"ך לגונזו וכנ"ל

גם מה שתמה הרב פרח מטה אהרן על הסמ"ק שנכתב שלא מדעת מותר למוחקו והא לא גרע מאם כתב השם שלא בדיו או מצויירים במשי על ידי תפירה ועל כן מוכרח לחלק בין שלא כתב כלל לשם השם וכו' וליתא דאפילו שלא מדעת שאינו יודע אם כותב אותיות השם כלל הוי כמתעסק דגרע מסתמא והוי כאילו כתב בפירוש שלא לשמו וכמו בקדשים דמתעסק פסול כחולין י"ג וכמש"ש בתוס' דגרע מסתמא דמתעסק היינו שחושב שהוא חולין דזהו שכתב הב"י בשם סמ"ק אזהרה למוחק השם והיינו שכתב מדעת אבל שלא מדעת לא וכן במשנת חכמים הלכות יסודי התורה פרק ה' ל"ת ג' ביבין שמועה דף י"ב סוף ע"ב השיג בזה על הפרח מטה אהרן שחשב הסמ"ק לטועה ולדעתו שפתיו ברור מללו וכמדומה שנעלם מהפרח מטה אהרן דהתו' גיטין כ"ג ובפ' אין מעמידין ורמב"ם פרק ו' מיסודי התורה שהביא יעוש"ב ועיין בית יוסף יו"ד סי' רע"ו בשם הר"י אסקאנדארי שהביא ראיה דשם שאינו הוי' צריכים לקדש ועיין בתנא תוספאה לתוספתא ברכות פרק ג' הלכה כ"ב משש"ב ועיין בגדולי טהרה בשו"ת סי' ל"ו בדבר הכלי פפייפענקאפ"ף שכתב עליו השם שהיה פשוט אצלו דמותר להשתמש בו ויש ברייתא דערכין ו' שם שכתוב על ידות הכלים יגוד איירי שנכתב לשם קדושה וכן הביאה הרמב"ם וסיים דאף אם היה של מתכות והתיך אותו לוקה ועל כרחין דמוקי ברייתא שכתוב לשם קדושה וכן הש"ך התיר בפשיטות בשם שלא נכתב בקדושה למוחקו ושוב עיין בתוס' שם ומכאן אם כותבין ס"ת וגוררין מקום השם שאסור לכתוב במקומו ועל כרחין דאיירי שנכתב שלא בקדושה דמותר למוחקו ולגוררו ועל כרחין שמפרשים דגם הברייתא מיירי בכתוב של"ש ואפילו הכי יגוד וחולקים על הרמב"ם ואף שיש לפרש דברי התוס' דנפל דיו על השם דמותר למוחקו ולגוררו ואיירי בשם שנכתב בקדושה ואין מחלוקת בין התוס' והרמב"ם ועיין במלאכת שמים כלל ט' סק"ל במה שכתב הט"ז בסי' רע"ו סק"ב אמנם לש"ך סקי"ב דוקא לצורך תיקון וצריך עיון גדול להקל אם על כל פנים ידע בשעת הכתיבה שכותב השם זולת כונה המנגדת כמו דכיון לכתוב יהודה ושכח הדלי"ת הואיל שיודע שהוציא מחשבתו מכוונת כתיבת השם וכ"נ דעת הרדב"ז ח"א שע"ז ותשב"ץ ח"א סי' קע"ז ובפרי חדש הלכות יסודי התורה וכו' ומ"ש בשב יעקב חלק יו"ד סנ"ד בכונת הש"ך תמוה וכו' ואולי גם דברי הט"ז וש"ך מתפרשים באופן הדמי למתכוון לכתוב יהודה וזה שכתב בבני יונה דף כ"א ע"ד שאם גם במחשבתו לא חשב אלא ידיו עושות מלאכתן הוי כמלאכת