שדי חמד באר בשדי חלק ב קפב

אלקים. כ') מלחמות ה' חמשה ספרים. כ"א) מערכות האלקות כ"ב) מעשי ה'. כ"ג) מפעלות אלקים. כ"ד) מפעלות ה'. כ"ה) מראות אלקים ארבעה ספרים. כ"ו) מתת יה. כ"ז) נזר אלקים. כ"ח) פלג אלקים. כ"ט) פתחי יה. ל') קול ה' בכח שלשה ספרים. ל"א) רוממות אל. ל"ב) שבתות ה' שני ספרים. ל"ג) תהלות ה'. ל"ד) תנחומות אל שלשה ספרים. ולפי הנראה הספר תנחומות אל שמביא בשמו בקונטריס נפש היפה שבסוף ספר אבות הרא"ש ח"ג במערכת השי"ן אות ב' דף קל"ג הוא הספר השלישי המוזכר בסדר הדורות הנה בכל הספרים הנ"ל תמצא קפידת הרב המערער מקום לנוח והנך רואה אשר רבנן קמאי ובתראי הנ"ל לית דחש לה וידוע שעל כל הנהוג להשתמש בו במקום כתיבת השם שלם כמו שלשה יודי"ן וכיוצא יש להחמיר שלא להביאו לידי בזיון חלילה ונראה דכמו כן במה שנוהגים לכתוב ה' במקום השם שלם והקורא קורא השם כדרכו

עוד ראיתי בספר נחמד למראה ח"ב בדף ז"ן ע"ב (בד"ה וחזיה הוית) שמביא ספר אהבת ה' אשר הובאו דבריו בפחד יצחק אות הגימ"ל בערך גדול המצווה ועושה אך בסדר הדורות כתוב ספר זה ואינו כתוב אהבת ה' אלא אהבת השם וכיוצא בו ראיתי בסדר הדורות ספר מלחמת השם ועוד ספר השם שנים ולפי הנראה בכיוצא לזה לא יערער הרב הנ"ל יצ"ו ובאוצר הספרים באות ה"ה מביא ספר השגחת ה' וכן מביא שם כבוד אלקים כן מביא שם ספר קול אלקים באית המ"ם

ואלה דברי מכתבי רבני גאוני דורנו יצ"ו במכתב לחוק. מכתב א יום ד' ה' ניסן תרנ"ג שאוויל שלו' עד בלי ירח לכבוד וכו' מוהרח"ח מדיני שליט"א אבד"ק קר"ב שלו' וברכה לעד

הגיעני מכתי"ק אחרי אשר חכיתי זמן רב לשמוע משלומו וכו' נידון קריאת הס' שדי חמד אף כי הכותב כתב ששלח לו מכתב נידון זה באריכות אבל אינני רואה שום מקום פקפוק בזה שלא מצינו בכל התורה שיחול קדושה אם לא על ידי כונת אדם שמכוין עצמו להקדישו חוץ מבכור דבפטר רחם תלי רחמנא והרי בהיה מתכוין לכתוב יהודה ושכח לכתוב הדלי"ת דקיימא לן דמוחקו מפני שלא קדש השם הא אם כתבו סתם אמרינן דסתמא לשמן קיימי ואף שנוהגין סילסול להשמיט בחתימה בשמות אות ה"ה וכדומה אבל בשמות הספרים לית מאן דחש לזה כמו שו"ת עדות ביהוסף מהג"ר יוסף אלמושנינו וכן בשמות הרבה ספרים בית אל בית שמואל יד אלי' זכר ישעיה פני יהושע פני אריה שאגת אריה נודע ביהודה בית יהודה שארית יהודה זכרון יהודה וכדומה לאין מספר ועיין בסוף הקדמת ספרי זכר יהוסף ואשר קודם הדפסתו ייעצתי עם כמה רבנים גדולים אם כדאי להזכירו בשם יהוסף לשתף שני שמותי ואמרו כולם שאין שום חשד

וזה לשונו הטהור בסוף הקדמת ספרו וקראתי שם הספר זכר יהוסף כי הוא כולל שני שמות חתימתי כאשר ישתתף השם יהוסף לפניו גם כן וכדרשת רז"ל בסוטה ל"ה על הכתוב עדות ביהוסף שמו שניתוסף לו אות ועיין שם יו"ד ע"ב ועיין בישועות יעקב על אהע"ז בשם יהודית שכתב שאפשר שחששו שלא יהא שתי אותיות השם ביחד וכו' ועיין בחידושי לשבת י"א ב' (עיין בגוף ספרו הקדוש בד' כ"ד ע"ג ופ"ד) ועיין בבית שמואל באות יהושע אם חותם את עצמו יאושע שאין משגיחין בחתימתו ואף דמי שחותם עצמו (כן) הוא משום כבוד השם שלא להיות אותיות השם י' (יו"ד ס') סמוכים יחד על כל פנים מבואר דמדרך הכבוד להקפיד כן גם בתחלת התיבה וגם אין נפקא מינה בין שלש אותיות השם או אפילו בשתי אותיות דגם הם משמות שאינם נמחקים

ומקרוב השגתי ספר יקר המעלות לשלמה (נדפס בשנת התרנ"ד) וראיתי שמזכיר שם. א') ספר ישע אלקים (אשר לא הוזכר בדברי הרב סדר הדורות והוא) להרב יהונתן פרענקל עי"ש במערכת העין ד' פ' ע"א תוך אות י"ז. ב') משיח ה להמחבר ספר כתונת יוסף ועוד ספרים. ג') מועדי ה' להרב מוהר"י נאגאר ד') מכתב אלקים (אחר שרשמתי ספר זה בחשבי כי הוא חדש לא נמנה בספרי הקדמונים שכן דרך הרב המעלות לשלמה להביא רק ספרים חדשים לא שיערום הראשונים שקדמוהו שוב התבוננתי שהוא הספר מכתב אלקים שהזכיר הרב סדר הדורות והרב הנ"ל לא ראה דבריו בזה ה') צמח ה לצבי להרב צבי אשכנזי. וי"ו) תהלות ה' להרב בעל ס' שבט מוסר ועוד ספרים רבים

הרי לפנינו ספרים רבים אשר נקראו בשמות אשר לפי הנראה גם עליהם יש לערער כאשר ערער הרב יצ"ו על קריאת השם שדי חמד ביו"ד וכל כי הא ודאי מדלא חשו לה רבנן קמאי שמעת מינה דשפיר דמי ואף שיש ביד הדוחה לדחות דאין ראיה מכל אלו הספרים שהרי כל חשש הרב המערער הוא על שמשליך הכורך ספרים את הדף שלפתח השער הכפול ואם כן יש לומר שמקרוב הוא שהנהיגו להדפיס את פתח השער כפול כל בימים הראשונים אולי לא היו נוהגים להדפיס אלא דף אחד פתח השער ולכן לא היה מקום לחוש בקוראם שם ספריהם בשיתוף איזה שם קדוש מכל מקום נראה מכל מה שכתבתי למעלה דאין לחוש בנדון דידן כיון שלא נקרא על שום שם קדוש ותיבת שדי חולין גמורים היא

בהודיעי אותם דבר מכתב (השני) של הרב המערער מכל מקום נראה לי דבשמות הספרים ליכא קפידא בזה ולא דמי לאדרכתא בשטרות (ראש השנה ד' ח"י ע"ב שהיו מזכירין שם שמים בשטרות ובטלו זה משום שלמחר פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה) והשם יתברך רוצה בכבודו וכבוד תורתו כאחת וכמו שהורגלו רוב מחברים לקרוא ספריהם באופן כזה באין שום חשש עכ"ל (נחזור לדברי מכתבו)

ומכל שכן בס' שדי חמד שלא היה בו שום כונה לשם קדושת השם רק כפי הוראתו בשין שמאלית שאין אדם בעולם שיחוש לנהוג סילסול שלא להזכיר התיבות במלואם וכיוצא בו מצד שהשם הזה נכתב כן באותיות אלו שאף הנוהגים סלסול הוא רק בשמות בני אדם שקרוב הדבר שניתנו מתחלה לשתף שם שמים עם איזה תואר יחד ומכל מקום כיון שנעשה לשם עצם מאדם אין דורשים בשמות ואין זה בכלל בטלה אדרכתא משטרא ששם היו מכוונים לשם קדושת השם ממש ולבד זה הוא חשש רחוק וקלוש כי הרבה שדרכם להזהיר האוגדי ספרים לכרוך גם הדפים הקדומים הכפולים וגם אותם שאינם כורכים הדף הקדום הכפול מכל מקום אין בזה חשש מוטל באשפה אף שיתנו אותם במקום שגונזין שאר ספרים שבלו שמשמשים אותם בקדושה ואין כדאי לדבר בזה כל עוד שלא ראינו דברי המפקפק אשר לא ביאר מאין בא בבקורת כזה וכו': יוסף זכרי' בלאאמ"ר הרב מו"ה נתן שטערין אבד"ק הנ"ל. מכתב ב מהגאון הנ"ל יצ"ו. ואחר שהודעתי לו שקבלתי מכתב שני מהרב המערער והוא המכתב הראשון הכתוב למעלה) השיב במכתבו מיום י"ט למכ"י תרנ"ג וז"ל

כבר כתבתי לו שאינני רואה שום מקום לחוש בזה ולמה לא התעורר בחשש זה גם על קריאת ספרו מכתב לחזקיהו שגם השם י"ה משמות שאין נמחקים והרבה ספרים מגדולי המחברים בכיוצא בזה כמו שהזכרתי לו במכתבי מספר בית אלקים מהרב המבי"ט וכן הרבה בשם אל שגם הוא משמות