שדי חמד באר בשדי חלק ב קפא

תורת ה' יש הרבה פוסקים שסוברים שצריך שתהא קיומן בדבר טהור דהוקשה כל התורה לתפלין גם לענין זה עיין להרב מגן אברהם בסי' תקפ"ו סק"ג ובמה שרשמתי בזה בקונטרס הכללים מערכת הלמ"ד אות פ"א בס"ד והכא שרי משום שלא נכתב מתחלתו אלא על דעת למחקו והוא הדין לשם קדוש שנכתב מתחלתו לשם חול יש לומר דאין בו קדושה כלל ומותר למוחקו ור' אלעזר בר' שמעון דאמר רואה אני וכו' שמא תאמר איני שותה ונמצא השם גנוז על עור טמא היינו משום דעל כל פנים כונתו בכתיבת פרשת סוטה היא לכוונת השם הקדוש ממש ולכן גנאי הוא שיהיה על עור טמא אבל אם באמת לא נכתב אלא על כונת דבר חול נראה דגם הוא מודה דאין גנאי בדבר כן נראה לפום ריהטא ויש להתיישב הרבה בזה ודעתי קצרה ושפלה. עניה היא וגם דלה דלה לברר וללבן הדבר כשמלה. ואניח מקום למי שדעתו רחבה וצלולה. לסלסל להאדיר תורה ולגדלה. וראיתי עתה בספר יקר נדפס חדש ממש לרב גדול גאון בדורנו יצ"ו זה שמו פנים מאירות (חבור נחמד על הירושלמי) שבחידושיו לסוטה פרק ג' הל' ג' בדף ח' ע"ב סי' ל"ג הביא מה שאמר רבי שמעון בפרק שני הנ"ל דכיון דלמחיקה ניתנה מותר לכתבה על עור בהמה טמאה וסיים אלמא דמגילת סוטה כיון שניתנה למחיקה מעיקרא אין בה קדושה כלל וממילא לית כאן כלל לאו דמוחק את השם דכל העומד למחיקה כמחוק דמי ועיין בשירי קרבן ובמראה הפנים שהביאו פסק הרמב"ם בסוף פרק ט' מהלכות אבות הטומאה דאינה מטמאה את הידים הואיל ולמחיקה ניתנה עכ"ל יצ"ו

ומזה נראה סיוע גדול לנדון שלנו שאם בשם קדוש שנכתב לכונת קדושת השם הדין הוא שמותר למחקו משום שמעיקרו לא נכתב על דעת לקיימו ק"ו אם לא נכתב השם מעיקרו לכונת השם הקדוש אלא לכונת דבר של חול שיהא מותר למוחקו אלא כדברי הרב הנ"ל יצ"ו קשים לדעתי הקצרה שלפי דבריו שמותר למחוק שם שבפרשת סוטה א"כ מאי קאמר ר"א בר' שמעון להכריע כדברי ר"א בן שמוע שמא תאמר איני שותה ונמצא השם גנוז על עור טמא הלא סמי בידן לכשתאמר איני שותה ימחקנו ולא יהא השם גנוז על עור טמא אלא ודאי מוכח דאסור למחקו וממה שאין פרשת סוטה מטמאה את הידים אין ראיה שמותר למחקה דשאני טומאת ידים דמדרבנן היא והם אמרו שדוקא בדבר העומד להתקיים אבל במה שעתיד למחיקה לא גזרו כלל ודברי הרב הנ"ל יצ"ו צריכים עיון ואולי גם הרב לא אמר אלא דאינו עובר בלאו אבל מודה דאסור למחקו ושפיר קאמר ר' אלעזר שמא תאמר איני שותה וכו' (וצריך להתישב במה שכתב גאון עזינו סבא קדישא אבד"ק קאוונא יצ"ו בספרו הבהיר עין יצחק בחלק א"ח ס' ה' מאות ז"ך והלאה ואני אמרתי בחפזי ואין הפנאי אתי כעת ואיך שיהיה) על כל פנים מכל הרשום למעלה נראה דאין שום חשש בנדון דידן וכמו שנראה דעת רבני גאוני דורנו יצ"ו שלא ערערו בדבר (או מה שיש לחוש הוא על הכתוב בפתח השער בחלק הכללים בעזרת האל יתברך וכו' ונתעוררתי בזה עתה סמוך לגמר ההדפסה על פי מכתב רב גדול מגאוני דורנו יצ"ו הכתוב בין מכתבי רבני גאוני דורו המובאים להלן והוא מכתב תשע עשרה אשר עוררני על הכתוב בפתח השער לחזק דברי חכמים שכתבתי שם יזכנו האל יתברך להגות בתורתו וכו' ולזה אין נפקא מינה עתה כי לא אדפיס כעת חלק דברי חכמים אך על פתח השער בחלק הכללים יש לחוש ושלחתי הכף לבית הדפוס לתקן לכתוב במקומו בעזרת הבורא יתברך ואפריון נמטייה לידידי הגאון הנ"ל שעוררני כל זה)

אמנם אחד היה ופרסמו הכתוב רב וגאון בדורנו יצ"ו קרא ערער דחד במכתב לחזקיהו בקבלתו הספרי שדי חמד כי לא נכון בעיניו את אשר ישא את שמו שדי ביו"ד ואעתיק דברי מכתביו ככתבו וכלשונו בשני המכתבים שקבלתי ממנו על דבר זה ולמודעי אני צריך כי מכתבו השני שלחו על ידי הבי דואר והגיע לידי קודם שקבלתי מכתבו הראשון אשר שלחו על יד איש שנסע משם יצ"ו ואישתהי באורחא יותר מעשרה חדשים עד בואו הנה ומסר לי מכתבו הראשון ואני אסדר מכתביו כסדר שכתבם הרב ואערוך אותם הראשון ראשון ואחריו השני וזה יצא ראשונה (מיום אסרו חג בשבועות שנת תרנ"ב) כאשר הגיע לידי ספריו הנחמדים בעת טרדה דמצוה כאשר מכתב הרצוף פה יוכיח כי לא מצאנו עת ומקום לעיין כי אם בפתחי תמהתי על השם למה לו לעשות כן הלא רז"ל תקנו כן גבי שטרות שלא יהיה השם מוטל באשפה להיות אותיות כאלו בצירוף שם אחד משמות הקודש וכאשר בא אל המכריך מיד קורע דף הראשון ומשליכו ונהי שאינו שם מקודש מכל מקום הרי החמירו הפוסקים אפילו בשם שאינו מקודש כמבואר ביו"ד סי' רע"ו וכמו שהאריך בשו"ת מעיל צדקה סי כ"ד על כן הטוב לקרא בשם שדה חמד ספרים כמו הרב שדה יהושע מובא בקצות החשן סי' רמ"ד כיוצא בהן כמה ספרים כמובא בשה"ג (שם הגדולים) ואם בקרא כ' ישעיה ל"ב אתם גם שם הוי' כתיב ונקודתו מוכיח וידעתי מקום לפלפל בין שם אף על פי שאינו מקודש לאשר על שם שדה הוא אך מהיות טוב וכו' על כן בכרכים הבאים ישנה השם לטובה בשם שדה חמד כנ"ל כתבתי ברהיטנא וכו' עכ"ל

והגיעו כפול שנה עליו הכתוב לעכב במכתבו (מיום ה' פרשת בא שת תרנ"ג) וז"ל כבר הארכתי במכתבי אליו כי היה מן הנכון השנות שם הספר לטובה בשם שדה חמד בה"ה במקום יו"ד כי יש לחוש למה שכתוב ביו"ד סי' רע"ו והמכריך משליך הדפים כנודע וכו' עכ"ד יצ"ו ועל פי דבריו מקום יש בראש לדון ולומר אולי מטעם זה הוא שכתבו איזה מרבני דורנו יצ"ו במכתביהם אלי כתיב שם הספר שדה חמד בה"ה כנז"ל

ואנכי עפר נבהלתי לקראת דברי מכתבו השני הבא אלי ראשונה ובהיותי טרוד מאד ולא אוכל לעיין בספרי הפוסקים בפרט שכתב שהאריך במכתבו הראשון ואין הדברים ההם למראה עיני לשפוט בהם כפי קוצר השגתי לכן אמרתי אלך לי אל הר המור שמורים לכל בני ישראל ואשאל את פה קדשם וכאשר יאמרו אלי אעשה כן עשיתי ומדי דברי עם איזה מרבני גאוני דורנו יצ"ו בזמן הנ"ל (בהיותי מסלסל בעריש פי דבר הרב המערער יצ"ו הן פרץ יוצאת והמכשלה תחת ידי) הודעתי צערי להם ושלחתי להדרת גאונם דברי המערער ובקשתים כי יודיעוני חוות דעתם הקדושה וגמרתי בדעתי שכאשר יזכני ה ברחמיו להדפיס עוד איזה חלקים אזי טרם התחלת ההדפסה אשאל על זה עוד מכמה רבנים גדולים לצאת ידי חובת המקום ברוך הוא והבריות אך כי ארכו הימים מלתא מני אזדא עד אחר שכבר החלותי בעזרת השם יתברך בהדפס (הקארעקטין) כרך השני מחלק הכללים. וברוך ה' שהחזיר לי אבדתי ונזכרתי מזה ושלחתי לרבני גאוני דורנו מידידי נפשי יצ"ו לשאול חוות דעתם הקדושה וענותם תרבני בתשובה מאהבה ואם ירצה ה' אעתיק דברי קדשם בסדר זמן מכתביהם קודש קמא קמא דאתא לידאי

ואחר ששלחתי מכתבי הראשון (בענין זה) לאחד המיוחד ראשו לכל דבר שבקדושה מר קשישא יוסף צדיקא אבד"ק שאוויל יצ"ו נתעוררתי אשר עירעור הרב המערער יצ"ו יפול על כמה ספרים ראשונים ואחרונים אשר קראו בשמותם כיוצא לזה ולמה לא חשו למה שחשש הרב הנ"ל יצ"ו

פתחתי אני לדודי הספר הנורא סדר הדורות בשמות הספרים (שבסוף סדר תנאים ואמוראים) וראיתי מראות אלקים ספרים רבים מחכמים ורבנים וגאונים אשר ספחו שם אלקים בצירוף תיבה או תיבות וקראו בו שם הספר וכן בשם אל וכיוצא ותאזרני שמחה ואלה שמות הספרים אשר ראיתי שם. א') בית אלקים ארבעה ספרים מארבעה מחברים (וכן שאר ספרים הכפולים אשר אזכיר בזה הם כל אחד למחבר אחר). ב') בית אל. ג') בית ה' שני ספרים. ד') דרך ה'. ה') היכל ה' שני ספרים. ו') זה השער לה'. ז') חסדי ה' שני ספרים. ח') ה' ניסי. ט') יחוד אלקו"ת. יו"ד) ימין ה'. י"א) ימין ה' רוממה. י"ב) ישע אלקים שני ספרים. (שם ייחס הספר השני למוהר"ר חיים פיזונטי וכפי הנראה נמשך בזה אחר מה שכתב בס' שלשלת הקבלה אמנם בספר המעלות לשלמה המוזכר להלן ראיתי שהשיג על השלשלת הקבלה שלא השגיח יפה והא למוהר"ר משה פיזונטי). י"ג) ישע יה. י"ד) כבוד אלקים ארבעה ספרים. ט"ו) מבקש ה' ארבעה ספרים. ט"ז) מועדי ה'. י"ז) מושעות אל. י"ח) מחנה אלקים. י"ט) מכתב