שדי חמד באר בשדי חלק א רו

למעלה. הא התם נמי הוא שם מקום כמו אל שבבית אל העיר דמה לי אם הוא שם עיר או שם מקום. ויש לומר דדווקא היכי שנשאר שם העיר כן לעולם. וגם כוונת הקורא היתה שישאר שמו כן לעולם. אין צריך לקדשו. כיון שסוף סוף נשאר כן שם העיר אין בו קדושה. אבל בפסוק ויקרא יעקב למקום אל בית אל לא נשאר שמו כן לעולם וגם כוונת יעקב לא היתה שישאר כן השם לעולם. רק בעת שבנה המזבח קרא יעקב לפי שעה. להמקום שעומד עליו המזבח. אל בית אל. להודות לשם על שנראה אליו שם. ומעולם לא הי' כוונת יעקב שישאר השם כן לעולם. רק כל זמן שיהי' המזבח שבנה עומד שם יהי' נקרא אל בית אל. והוא ממש כמו בפ' בשלח (י"ז ט"ז) שקרא משה להמזבח ד' נסי היינו לפי פירש רש"י שם דשם המזבח קרא משה ד' נסי (ודלא כמשמעות אונקלוס שהוא מפרש בענין אחר דלא כרש"י) דהוה השם קודש וצריך לקדשו בלא שום ספק. ותדע ששם של אל בית אל שקרא יעקב לא נשאר כן משעה שנסע יעקב משם. שהרי שם בפ' וישלח מבואר שנראה הד' ליעקב בשובו מפדן ארם בבית אל באותו מקום עצמו שנראה אליו בלכתו לפדן ארם ואשר קרא יעקב אותו אל בית אל [כדכתיב שם בוישלח (ל"ה ז') ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו וכתיב שם בפסוק ט' וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ופירש"י וזה לשונו פעם שני במקום הזה. אחד בלכתו ואחד בשובו עכ"ל] וכתוב שם בפסוק ט"ז ויקרא יעקב שם המקום אשר דבר אתו בית אל. ולא כתיב שקרא אותו אל בית אל. דשם אל בית אל קרא למקום ההוא לפי שעה כל זמן שיהי' עומד שם המזבח אשר בנה. אבל שם בית אל שקרא יעקב להעיר. אשר מלפנים הי' שמה לוז. נשאר כן לעולם. לפיכך קרא אותה יעקב עוד הפעם בית אל לחזק הדבר שישאר שם העיר כן לעולם. וכדכתיב תיכף בפסוק שאחריו ויסע יעקב מבית אל כי כן שמה לעולם. וא"כ לפי זה נראה דמותר למחוק תיבת אל שבבית אל. וא"כ כש"כ בנידן דידן שמותר למחוק תיבת שדי של שדי חמד האמור בישעי' אמנם ראיתי להחתם סופר שם שחשש להחמיר. שלא למחוק כיון שהטעם שקרא בית אל הוא מפני שנראה שם אליו האלקים ואנכי לא ידעתי לחלק בין קידוש למחיקה. אמנם אין נפקא מינא מזה בזמננו. דנהגו הסופרים של עתה. על פי תשובות חדשות לקדש את תיבת אל שבבית אל על תנאי דילמא הוא קודש. דהם ס"ל דיש סברא לומר דאף שהוא שם עיר. מ"מ כיון דמשום שראה יעקב בנבואה שהוא בית אלקים ומשום זה קראה בית אל. יש לומר דהוא שם קודש וצריך לקדשו. וכיון שצריך לקדשו מספק א"כ ודאי שאין רשאים למוחקו

ב) אמנם ראיתי בספרי הסופרים אשר סדרו להם איזה מן הסופרים המובהקים על פי דברי תשובות האחרונים שערוריא. שהם כתבו לקדש מספק את תיבת אל שבבית אל שבכל התורה על תנאי. ולא יצאו לחלק בין בית אל לבית אל. אבל באמת יש תיבת אל שבבית אל שצריך לקדשו מצד ודאי. ויש שצריך לקדשו מספק על תנאי. ויש שאין צריך לקדשו אף על תנאי. כי הוא חול גמור כאשר יבואר. דהנה בפירש"י המדויק בפ' ויצא (כ"ח י"ז) כתב רש"י וזה לשונו (שם בסוף הדיבור) יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל וקפצה לו הארץ. בית אל לא זה היא הסמוך לעי. אלא לירושלים. ועל שם שהיתה עיר האלהים קראה בית אל והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם והוא השדה שהתפלל בו יצחק. וכן בגמרא פסחים [פ"ח] לכו ונעלה וגו' לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה ולא כיעקב שקראו בית אל עכ"ל של פירש"י מדויק. ועיין ברמב"ן שם בתחילת פ' ויצא. שהביא בזה מחלוקות תנאים במדרש. וזה לשונו (באמצע הדיבור) ולדעתו של ר' יוסי בן זמרא לוז היא ירושלים שקראו בית אל ואפשר שיהי' כן לפי המקראות שבספר יהושע ובאמת שאינו בית אל הסמוך לעי. כי כן שם העיר לראשונה בימי אברהם וקודם לכן עכ"ל. ועיין שם ברמב"ן שמוכח מדבריו שהוא מפרש שר' יהודה ב"ר סימן חולק על ר' יוסי בן זמרא וס"ל שלוז שקראה יעקב בית אל אינו ירושלים רק מקום אחר והנה מה שכתב הרמב"ן שכדעת ר' יוסי בן זמרא שלוז היא ירושלים נראה כן מהמקראות שבספר יהושע. דבריו לכאורה תמוהין. דנהי דמוכח מהמקראות שבספר יהושע שהעיר לוז שקראה יעקב בית אל אינה בית אל הסמוכה לעי רק בת אל אחרת. אמנם מוכח שם. שהעיר לון שקראה יעקב בית אל אינה ירושלים דכתיב ביהושע (י"ח י"ג) ועבר משם הגבול (פירש של בנימן) לוזה. אל כתף לוזה נגבה היא בית אל ופירש"י וז"ל היא בית אל שקראה יעקב. ולא זו היא בית אל שאצל העי. שהרי אומר בגבול יוסף ויצא מבית אל לוזה למדנו ששנים הי' ולוז לא בחלק בנימן כו' עכ"ל וע"ש בפירש המלבי"ם. ובאמת כל המעיין קצת בהפסוקים הנ"ל. יראה להדיא שלוז שקרא יעקב בית אל היתה בחלקו של יוסף. ולא בחלקו של בנימין. וכן מבואר בשופטים (א' כ"ג) ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז וגו' ויכו את העיר לפי חרב וגו'. אלמא דבחלקו של יוסף הי'. ואם לוז היא ירושלים. הי' ללוז להיות בחלקו של בנימן או בחלקו של יהודה דעיקר ירושלים היתה בחלקו של בנימן ורצוע אחת בתוך ירושלים היתה בחלקו של יהודה (עיין ביהושע ט"ו ח') ושם ביהושע (י"ח כ"ח) ובשופטים (א' ח) וגם בפסוק (כ"א). לזאת צריך לומר. דהרמב"ן ס"ל דהעיר לוז אשר קראה יעקב בית אל. היתה סמוכה לירושלים מאד ויעקב לא לן בתוך העיר לוז. רק בשדה חוץ לעיר רחוק קצת מהעיר וכן איתא להדיא בפסיקתא זוטרתא וזה לשונה לוז שם העיר. זאת העיר היתה קרובה למקום ששכב בו יעקב אבינו עכ"ל. ומשום שהי' שוכב יעקב סמוך להעיר לוז קרא יעקב שם העיר לוז בית אל. למען ידעו דורות הבאים שסביב לוז. הוא המקום המקודש שבו שער שמים ובית אלקים. ובימי יהושע נתוספו בירושלים בנינים הרבה מאוד עד שנמשכה העיר ירושלים עד המקום ששכב בו יעקב ועד בכלל. ושם נבנה בית המקדש וזה הי' בחלקו של בנימן. והעיר לוז עצמה שהיתה סמוכה להמקום ששכב בו יעקב (שקרא יעקב בית אל מפני שהיתה סמוכה להמקום ששכב עליו) היתה בחלקו של יוסף

ובאמת המקום ששכב עליו יעקב אשר בשובו מפדן ארם בנה עליו יעקב מזבח. קרא יעקב אותו אל בית אל כדמפורש בוישלח (ל"ה ז') דכתיב ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל שאין כוונתו על העיר לוז שהרי אחרי כן שם בפסוק ט"ו כתיב ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלקים בית אל ולא כתיב שקרא את שם המקום אל בית אל. משום שבפסוק ט"ו כוונתו על העיר לוז. ואת העיר לוז לא קרא יעקב מעולם אל בית אל רק בית אל בלחוד וכדכתיב תיכף בפסוק ט"ז שאחריו ויסע יעקב מבית אל. ואף שכבר קרא יעקב את שם העיר בית אל בלכתו לפדן ארם. מ"מ גם בשובו מפדן ארם קרא שם העיר פעם שנית בית אל לחזק הדבר שישאר כן שם העיר לעולם. וא"כ לפי זה תיבת אל שבפסוק (ל"ה ז') דכתיב ויבן מזבח ויקרא

למקום **(ובזה מתורץ פירש רש"י המדויק שכתבנו בפנים שכתב וזה לשונו בית אל לא זה הסמוך לעי אלא לירושלים עכ"ל א"כ משמע מדבריו שלוז שקראה יעקב אל אינה ירושלים. אלא שסמוכה לירושלים ואחרי כן באותו דיבור הביא רש"י הגמרא דפסחים שמבואר שבית אל היא הר המוריה שהיא ירושלים כמו שמבואר ברש"י וירא (כ"ב ב') וכמו שמסיק רש"י בשם הגמרא לא כאברהם שקראו הר כו' אלא כיעקב שקראו בית אל וכן כתב רש"י בויצא (כ"ח א') וזה לשונו ויפגע במקום לא הזכיר הכתוב באיזה מקום. אלא במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה כו' עכ"ל (והנה לפי מה שכתב השפתי חכמים שם בשם מהרש"ל ויצא (כ"ח י"ז) יש ליישב דברי רש"י אבל כל הרואה יראה להדיא שאין משמעות דברי רש"י כפירוש המהרש"ל) אבל לפי דברינו ניחא דבאמת העיר לוז שקראה יעקב בית אל היא רק סמוכה לירושלים ואינה ירושלים ממש. אבל המקום ששכב בו יעקב שהוא חוץ לעיר הוא ירושלים ממש כי בימי יהושע נמשכה ירושלים בבנינים לצד לוז עד שהיתה ירושלים נמשכת גם על המקום ששכב שם יעקב. ועל המקום ההוא ששכב עליו יעקב נבנה)**