פעמוני זהב חלק ב שס

ואם שהו מלבודקו זמן רב אחר שהיה לו י"ג שנים ובדקוהו ומצאו לו שתי שערות הוא בחזקת גדול משעה שהיה לו י"ג שנה ואם נתמלא זקנו אין צריך בדיקה ש"ע סל"ה ס"א

קד) הגיע לעשרים שנה ולא הביא שתי שערות ונולד בו סמן מסמני סרים [דהאינו כשאין בשרו מעלה הבל כשהוא רוחץ ושערו לקוי ובשרו מחליק] הרי הוא גדול ואם לא נולד בו לא יעיד עד רוב שנותיו ש"ע שם ס"ב

קה) בן י"ג שנה ויום אחד שהביא שתי שערות ואינו יודע בטיב משא ומתן אין עדותו עדות בקרקעות אבל במטלטלין עדותו עדות ש"ע שם ס"ג

קו) שוטה פסול לעדות ולא שוטה שהוא הולך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מהדברים אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב ש"ע שם ס"ח

קז) הנכפה בעת כפייתו פסול ובעת שהוא בריא כשר ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע והוא שלא תהיה דעתו משובשת תמיד שהרי יש נכפים שגם בעת בריאותם דעתם מטרופת וצריכם להתישב בעדות הנכפה הרבה ש"ע שם ס"ט

קח) הפתאים ביותר שאין מכירין דברים שסותרין זה את זה ולא יבינו ענייני הדבר כדרך שמבינים שאר עמי הארץ וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר הרי אלו בכלל השוטים ודבר זה לפי מה שיראה לדיין שא"א לכוין הדעת בכתב ש"ע שם סכ"ב

קט) חרש פסול א' מדבר ואינו שומע אי שומע ואינו מדבר ודעתו נכונה מפני שצריך להעיד בב"ד בפיו ושיהיה ראוי לשמוע דברי הדיינים והאיום שמאיימים עליו וכן אם נשתתק אע"פ שנבדק כדרך שבודקין לענין גטין ונמצאת עדותו מכוונית והעיד בפנינו בכתב ידו אין עדותו עדות חוץ מעדות אשה לפי שבעגונא הקילו ש"ע שם סי"א

קי סומא בשתי עיניו אפע"פ שמכיר הקול והאנשים ומכוונות עדותו פסול

קיא אפילו רואה קצת כל שאינו מכיר בין אשה לאיש אפילו כשהוא מסתכל בהם עדותו בטילה אף אם הוא מכיר בטביעות עינא דקלא הרשב"ץ ח"ג ס"ו והביאו הרב פת"ש יעו"ע

קיב) מורשה שהורשה בשכר ידוע אפילו אם לא יוציא ממון מיד הנתבע קרוביו כשרים להעיד שאין לו חלק לא בהפסד ולא בהנאה ומטעם זה נ"ל שגם הוא כשר להעיד אבל מורשה שיש לו חלק במה שיוציא מהנתבע קרוביו פסולים בין לעדים בין לדיינים עכל"ה של מר"ן קכ"ג ס"י

קיג) משרתי הבית כשרים להעיד רדב"ז סצ"ז פליטת ב"י סי"ח אבל הרדב"ז עצמו סכ"ד כתב דנוגעים בעדות אלה היו דברי הבאה"ט סו"ס ל"ח יע"ש

קיד) השוכרים והפועלים וכן מי שלוקח מראובן פרס ללמוד תלמידים בחנם כשרים לדון ולהעיד ואפילו מדת חסידות ליכא מהריב"ל סצ"ח אבל הרשד"ם כתב ראוי לאדם לחוש לזה משום מדת חסדות עכ"ל הבאה"ט ג"ך שם ה"ל קב"ע

קטו טבח שבא להעיד על חבירו שהוציא טריפה מתחת ידו הוי נוגע בעדות כ"ך הרב ק"פ משם מהריב"ל יעו"ע

קטז) אין מקבלין עדות אלא ביום ואם קבלוה בלילה אפילו היו עדיו רדופים לילך למד"ה אין דנין ע"פ אותה קבלה ש"ע סכ"ח סכ"ד מיהו אם קבלו עליהם הבעלי דינים לקבל העדות בלילה מקבלים אפילו לכתחילה עכ"ל מור"ם שם

קיז) הגם דקי"ל דיכולם לעשות ק"ס בלילה כמו שתראה בדברי הסמ"ע והש"ך בס"ה ס"ב יעו"ש בדבריהם דיכולם לעשות קנין סודר בלילה לאור הנר או לאור הלבנה עכ"ז קבלת עדות אין לדון עליה אפילו קבלו אותה לאור הנר יעו"ש בש"ך ודו"ק

קיח) אין שנים ראויין לקבל עדות ואם קבלו לא עשו כלום ש"ע סכ"ח ס"ך

קיט) קבלת עדות צריך שלשה מומחים יודעים הלכות עדות כשר ופסול וזהירין בקבלתן לכוון עדות כל אחד כדתנן הוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר וכל המקבל עדות ואינו ראוי לדון כאלו קבל עדות שקר ואין ראוי לדון ע"פ אותו שטר אלא סומכין על העדים עצמן ש"ע שם סכ"א

קכ) נכון למקבלי עדות לפרסם בשטר קב"ע מי הם העדים ש"ע סכ"ה מור"ם מיהו אם לא כתבו מי הם העדים לא הסיסידו ע"כ

קכא) מאיימין על העדים בפני הכל ומודיעין אותן כח עונש עדות שקר ובושת המעיד בה בעה"ז ובעוה"ב ושהוא בזוי בעניני השוכרו ש"ע סכ"ח ס"ו יעו"ש ובסמ"ע סקל"ו

קכב) אח"כ מוצאין את כל האדם לחוץ ומשיירים הגדול שבעדים ואומרים לוא אמור היאך אתה יודיע שזה חייב לזה וכו' אח"כ מכניסין העד השני ובודקין אותו וכו' ש"ע שם ס"ח וס"ט

קכג) אם העד הראשון אמר עדותו והשני אמר אף אני כמותו ידעתי לא מהני וכו' שם ס"י

קכד) בדיני ממינות אין צריכם להעיד שני העדים ב"א אלא יבא אחד בפני ב"ד ושומעין דבריו היום וכשיבוא העד הב' לאחר זמן שומעין דבריו ומצטרפין זה לזה ומוצאין בהם הממון ש"ע ס"ל ס"ט: דיני הקיום

קכה) אין קיום שטרות אלא בשלשה מפני שהוא דין ולפיכך אין מקיימין שטרות בלילה ש"ע ס' מ"ו

קכו) מקיימין השטר אפילו שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח מזויף הוא אל תקיימוהו אין שומעין לו שם ס"ה

קכז) הוא הדין אפילו שטר שהוא על יתומים קטנים מקיימין עיין סמ"ע בס' מ"ו סקי"א ועיין בס' התקנות בקיצור התקנות