פעמוני זהב חלק ב שנז

וצריכם העדים לחתום בשטה אחרת אבל את הקיום יכולים לכותבו אחר העד וגם יכולים העדים לחתום ג"כ באותה שטה ובודאי דאין צריך לכתוב שריר וקיים אחר זה ודו"ק: דיני חתימה

מו) העדים חותמין למטה ולא למעלה ולא מן הצדדין אפילו לדידן דכתבי שריר וקיים דליכא למיחש לזיופא ש"ע סמ"ד ס"א והש"ך שם

מז) הוא הדין דאין העדים חותמין מאחורי השטר אם לא ששיירו מקצת וכתבו אותו מאחוריו כן כתב הרב גור אריה הלוי שם סק"א משם ב"ח

מח) אם העדים הרחקו שני שטין ואח"ך חתמו פסול השטר אפילו טייטוהו או שריטוהו ואפילו כתבו שו"ב וקיים ש"ע מ"ד ס"ז

מט) שני שטין הפוסלין צריך שיהיו בכתיבת העדים גסה ואם היו בכתיבת הסופר כשר ואם כתיבת הסופר גסה משל עדים משערינן בכתיבת הסופר להקיל שם ס"ח ובסמ"ע

נ) שני שטין הפוסלין צריך שיהיו עמהן שלשה אוירון כגון למ"ד בשטה עליונה ואות ך' בתחתונה יע"ש שם ס"ט

נא) אם סיימו השטר באמצע שטה והניחו אותה חצי שטה ושטה אחרת וחתמו בשלישית הרי זה פסול אפילו במקום דכתבי שו"ב שם ס"י

גב) אם הניחו שטה שלימה ותתמו. בזה יש חלוק אם חתמו זה תחת זה כשר. ואין למדין משטה אחרונה ואם זה אחר זה פסול שם והש"ך

נג) שטר שחתמו העדים בתחילת השטה והיה חלק לפניהם ומכ"ש אם חתמו באמצע הרי זה מחלוקת אם הוא פסול או לא. עיין סמ"ע וש"ך וטו"ז ומר"ן שם

נד) אם רצו לחתום בתחילת השטה והיה חלק לפניהם יטיישו החלק בדיו מר"ן שם

נה) אם התחילו לחתום באמצע שטר וחתכו החלק שלפני חתימתם פסול השטר דשמא היה כתוב שם חובת המלוה ואם היה כתוב בו שו"ב בסוף שטה שלפני האי שטה שחתמו בה אז נראה אם חתמו זה למטה מזה כשר ואם חתמו זה לפני זה פסול שם ובסמ"ע

נו) אם רצו לחתום באמצע שטה ולטייט חצי שטה העליונה אפילו הכי פסול סמ"ע שם סקנ"ה

נז) שטר הבא לפנינו כולו הוא ועדיו בשטר אחת כשר שם סי"ט

נח) שטר הבא לפנינו כולו בשטה אחת ועדיו בשטה שנייה פסול שם סי"ח

נט) אם היה הוא ועדיו בשטה אחת ובשנייה חתומים שני עדים אחרים יתקיים מהעדים שבשטה ראשונה ואם לאו פסול שם סי"ט

ס) רשאים לחתום בשטר כמה עדים אלא שיהיו כולם כשרים שם ש"ע סמ"ד סי"ב

סא) אם עד"א היה נחוץ לדרכו וחתם על נייר חלק וכתב הסופר השטר למעלה ואח"ך חתם העד השני השטר פסול ומ"מ אם חזר אותו עד וחתם אחר שנכתב השטר נעשה כמלוה בשטר ולא נפסל. מש"ה אות אלף סמ"ה וסמ"ט וכנה"ג והגב"י בס' מ"ט א"ז והביאו הרב ק"פ בס' תתס"ג אות קפ"ב יע"ש

סב) ראש ב"ד יכול לחתום בשטר אפע"פ שלא קראו הוא עצמו אלא הסופר שלו קראו לפניו והוא חותם שמו שם סמ"ה ס"ב אבל שאר העם או ראש ב"ד וסופר אחר לא דאין רשאי לחתום עד שיקרא מלה במלה יע"ש ואפילו יקראו לפניו שנים לא מהני יע"ש ובסמ"ע ודוקא לכתחי' אבל בדיעבד אם קראו שנים שנים כשר שם ס"ה יע"ש ובש"ך סק"ד ובש"ך ג"ך סק"י יעו"ש

סג) אם קרא אחד לפניו וחתם ואח"ך חתם הלוה עצמו כשר כ"ך הרב גו"א סמ"ה סק"ב

סד) עדים שאינם יודעים לכתוב וקרמו להם הנייר באותיות שמותם והם מלאו להם בדיו מכים אותם מכת מרדות והשטר פסול ובגט כשר שם ש"ע סמ"ה ס"ד ואם עשו שרטוטין כאותיות שמות העדים והעדים יכתבו על גביהן אף בגט פסול סמ"ע סק"ו יע"ש

סה) אין צריך לכתוב שמו בחתימתו אלא הסימן שנוהיג בו כשר וכך היה מנהג גדולי חכמי התלמוד חד מצייר דג וחד מצייר כעין וילון וכו' גו"א ועיין ש"ך סקכ"א סקי"ד יעו"ש

סו) אם הלוה חתם תחלה על השטר ואח"כ העדים אין לו דין שטר דנימא אחתימה קא מסהידי גו"א שם

סז) שטר שהוא על הנייר ועדיו חתומים על המחק פסול ואם כתבו בין עד לעד שטר זה נכתב על הנייר ועדיו על המחק כשר סכ"א

סח) שטר הבא על המחק ועדיו על הנייר פסול בכל ענין שם סכ"ב

סט) אזהרה על העדים שלא ישנו חתימתן ממה שרגלים עיין זכול"א או"ח ס"א וס"ב יע"ש: דיני הזמן

ע) אזהרה לכתוב זמן בשטרות כדי שנודע מאיזה לקוחות יטרוף וגם לענין אם יצאו שני שטרות על הלוה ואין לו קרקע לגבות שניהם מי קודם ש"ע סמ"ג ס"א ובסמ"ע שם

עא) שטרי חוב המוקדים פסולים ואין גובה בהם אלא מבני חרי ודוקא דלא הקדימוהו בכוונה אבל הקדימוהו בכוונה אפילו מב"ח אין גובה בו יעי"ע בס' ע"ח סק"ח יע"ש

עב) שטרי שותפ' ומחילה המוקדמין כשרים כן הביא הרב הגוא"ל זלה"ה משם כנה"ג יעו"ע שם

עג) שטרות המאוחרים כשרים אפע"פ שלא כתבו שהוא מאוחר בד"א שכתוב בו דאקנו אבל אם לו כתוב דאקנו פסול אלא א"כ כתוב בו ואחרנוהו ודוקא שטרי הלואה הוא דכשרים אבל בשטרי מקח וממכר אפילו מאוחרים פסולים אלא א"כ כתבו האיחור בפירוש