פעמוני זהב חלק ב שנה

ללות בניסן ולא ילוה ממנו עד תשרי או ילוה ולא ימסור לו השטר ונמצא לוה זה טורף בשטר זה מניסן שלא כדין שלא הגיע לידו עד תשרי יע"ש בש"ע סי"ג

יד) לוה שאמר קנו ממני שאני חייב לפלוני כו"ך וכתבו לו הרי אלו כותבים ונותנים לו ואין נותנים אותו ליד הלוה אבל אם אמר כתבו ותנו בידי לא יתנו למלוה ולא יזכה המלוה עד שיצא מתחת יד הלוה ע"ש במור"ם סי"ג

טו) העדים שראו ההלואה אינם רשאים לכתוב עדותן וליתנה ביד המלוה שלא יחזרו למלוה ע"פ. עדות בשטר עד שיאמר להם הלוה כתבו שטר וחתמו ותנו לו ואע"פ שאמר להם כן צריך להמליך בו אחר שחתמו בשטר ואח"ך נותנים השטר ביד המלוה ע"ך סתמא דמר"ן סל"ט ס"ב

טז) עיין להרה"ג מוהר"ר אד"א זלה"ה שכתב אם כבר כתבו השטר ואמר ליהו הבו ליה לא צריך לאמלוכי ביה שהרי אין כאן אלא שליחות המסירה ומיד יתנוהו משא"כ בכתבו אע"פ שיש להם רשות לכותבו. ליתנו בעי לאמלוכי ביה עכל"ה יע"ש. במג"ן גבורי"ם סט"ל

יז) אם היה השטר בקנין ובפני המלוה אפילו לא יאמר הלוה כתבו ותנו לו הדין הוא סתם קנין לכתיבה עומד והדין הוא שהסופרים יכתבו ויתנו השטר למלוה ואפילו נשתהא זמן מרובה ואח"כ בא המלוה ותבעם שיכתבו לו הרי אלו יכתבו ויתנו לו ואין צריכים לחוש שמא פרע וכותבין בו זמן הקנין או יכתבו בו שטרא דינא איחרנוהו וכתבנוהו ואפילו מת הלוה קודם כתיבת השטר אפילו קבע לו זמן ועבר הזמן יכולים לכותבו אחר מותו וכן אם מת המלוה ובאים יורשיו לעדים שיכתבו לו כותבים להם מר"ן שם ס"ג

יח) שטר שיש בו קנין אפילו עומד הלוה וצוויח אל תכתבו לו שטר כותבים על כורחו אפע"פ שאין עדיו רוצים לילך למד"ה זהו סברת י"א בתרא דקי"ל כוותה ע"ש ש"ע ס"ד

יט) הא דקי"ל דשטר שאין בו קנין אין כותבים אותו ללוה כלל היינו דוקא שלא לכותבו וליתנו ביד הלוה או אפילו להניחו ביד העדים זמן מה אבל אם יתנוהו מיד למלוה או העדים יזכו בו מיד למלוה בו כאלו זכה בו המלוה והוא ברשותו כן כתב הסמ"ע סקל"ט והרדב"ז ס' תקי"א ע"ע

כ) כותבין שטר למוכר אפע"פ שאין הלוקח לפנינו דהואל ואין כותבים השטר בלשון כאלו הסכים הלוקח בקנין אלא שהמוכר א"ל כו"ך נמצא דאין בו צד חובה ללוקח והוא שהקנה לו מיד הקרקע בקנין או שהעיד על עצמו שכבר קנה באחד מדרכי הקנין אבל אין כותבים שטר ללוקח אלא מדעת המוכר] ויש מי שאומר שאפילו קנו מהמוכרו שהקנה לפלוני שלא בפני הלוקח יבא הלוקח שיכתבו לו השטר אין שומעין לו דלא אמרו סתם קנין לכתיבה עומד אלא בפניו ש"ע סרל"ח ע"ש

כא) מי שבא לעדים ואמר להם בית שיש לי במקום פלוני אני נותנו לפלוני אע"פ שאין העדים יודעים אם יש לו בית במקום פלוני יכולין לכתוב שהרי אינם מעדין רק על המתנה ואם אין לו הרי המתנה בטילה ע"כ. מור"ם בס' רל"ח

כב) מי שבא לפני הסופרים ואמר אבד שטר קנייתי שומעין לו לכתוב לו אחר והוא הדין בתחילה כשקנה יכולים לכתוב לו שנים ושלשה שטרות אך אם נאבד לו השטר ובאים לכתוב לו אחר או בתחילה אם רוצה לכתוב שנים או שלשה כל שטר הבאים לכתוב מאלו כותבין לו שטר זה אין גובין בו לא מנכסים משועבדים ולא מבני חרי ולא כתבוהו אלא להעמיד בו השדה ביד פלוני כדי שלא יוצאה מידו המוכר ולא יורשיו וצריך לכתוב מזמן הראשון ולא מזמן שני דאיכא למיחש שמא אח"כ חזר ומכרה למוכר או יכתבו שטר זה אחרנוהו יע"ש בש"ע רל"ט ובש"ך שם: לישנא דשטרי

כג) מה שכותבים בשטר בקש"מ פירושו הוא לפי שלפי הדין אין קונין אלא בכלי ואין קוניו בדבר שאסור בהנאה ולא בפירות ולא במטביע ואין קונין אלא בכליו של קונה או של עדים ולא בכליו של מקנה גם צריך שיתפוס המקנה שעור כלי דהיינו שלשה אצבעות מן הסודר ועל זה אנו כותבים בקש"מ במדל"ב שפירושו הוא שהקנין היה בכלי שכשר להקנות בו יעויין כל זה בש"ע סקצ"ה ועיין בסמ"ע סמ"ב סקט"ז שהביא משם מהרא"י דשטר שלא היה כתוב בו במדל"ב דיש לחוש שקנה בקנין אחר ולא בקנין חלפין ויד בעל השטר על התחתונה יע"ש

כד) יהיה נזהר לכתוב בשטר חוב ולא ישמטינו בש' אפילו בשטר שהלוה לחבירו וקבע לו זמן קודם שיגיע השבעית דשמא לא יגדל הלוה פרט בזמנו הלכך הסופרים הנוהגים לכתוב כן בשטרו' אל יזלזלו לומר הואיל וזמנו של שטר הוא קודם שביעית אין צריך לכתוב ולא ישמטינו בש' דאפשר הלוה לא יגדל פרע ואזי צריכים אנו להכניס עצמינו בספיקא דדינא הנזכר בש"ע סמ"ב סט"ז יע"ש

כה) כל דבר שנהגו לכתוב הן נאמנות הן כתבוה בשוקא הן שאר שופרי דשטרי שנהגו לכתוב כל מי שמקנה בסודר לכתוב שטר דעתו שיכתבוהו כמנהג המדינה ואין צריך לפרש שיכתבו כל לישנא שפירי דאית ביה מר"ן בס' ס"א ס"א יע"ש

כו) צריכים הסופרים ליזהר לכתוב בשטרות דלא כאס' ודלא הטו"ד נפקא מינה לדינא להיות בכל לשון מסופק יד בעה"ש על העליונה ש"ע סמ"ב ס"י ועיין להרב מש"ה אות ל"ד דיהיב טעמא דצריך לכתוב שני מילות אלו דלא באסו ודלא כטו"ד ובאחת לא עלתה לו ע"ע

כז) בשטר מכירת קרקע צריך לכתוב בסוף השטר והיה זה וכו' ולא יכתוב ולראית אמת וכו' כדי שיהיה שטר קנין ולא שטר ראיה דאע"ג דקי"ל דשטרי דידן שטרי קנין הם מ"מ כיון דכתיב ביהו ולראית אמת יש במשמעו דלראיה נכתב ולא אריך למעבד הכי עיין זה באורך ממגילת ספר למוהר"ח מודעי זלה"ה הובאה בס' כר"ח ח"ב דנ"א ע"ב

כח) טוב וישר לכתוב בשטר מכר לו כל כח וזכות ושעבוד וכו' הגם דזה מחזי