פעמוני זהב חלק ב שטז

וקמ"ז שכך פסק כדברי מור"ם אלו ולא כדעת הרב"י שהביא הש"ך יע"ש. אך חלק דדוקא אם הממציא הוא עדיין יושב במדינה אבל אם רוצה הוא לילך למדינה אחרת אינו בדין שנאסור אותו כדי להגבות חובות אחרים ע"ש וק"ל: סימן רצ"ז

בש"ע המפקיד וכו' מוציאין אותו מהיורשין אפילו בלי שבועה ע"כ. עיין להטו"ז בס' קל"ג ס"ה מה שהקשה מהכא להתם והניח בצ"ע. ועיין להרב מאמר קדשין מה שתרץ יע"ע: סימן רצ"ח

סמ"ע סק"ה מפקיד שאמר וכו' וק"ק למה כתב וכו'. עיין להרב משי"ש ח"א סקל"ה שתרץ לקושייא זו ז"ל ולענ"ד י"ל דאה"ן דהתם לא אתשיל להכי ולא בא אלא ללמדנו דאין כאן שבועת השומרים אלא ככל התביעה ונשבע הסית ופטור וממילא הוא הדין אם אומר אינו יודע דאחר דהיא ככל התביעות מה לי משיב בברי מה לי אומר איני יודע אחר דקי"ל דאומר איני יודיע נשבע שאיני יודיע ופטור ע"כ וק"ל

במור"ם ס"ב מפקיד שאמר נגנב מן הפקדון והשומר איני יודע נשבע שאינו יודע ופטור ע"כ. עיין בס' ויאמר יצחק סל"ג שיש שם פרטי דינים מהפוסקים הנוגעים לדין יע"ש ודו"ק: סימן ש"ב

ש"ך סק"א הג"ה שם אשה ששברה כלים וכו' עיין בס' פחד יצחק אות אשה ששם ציין לדין זה יע"ש ועיין בס' נחלת צבי בס' תכ"א שהביא שם מה שהקשה הרב באר יצחק מדין המזיק אשתו עם האי דינא יע"ש: הלכות שומר שכר סימן ש"ג

ס"ב שומר שכר וכו' עיין להרב גו"ר ז"ל. ועיין בס' כר"ח ח"א סק"ל שהביא דברי הרבנים הגדולים רבני פאס יע"ה שכולם הסכימו לטובה בהאלקומסאריוס שמנחים הסחורה בבית המסחר ומניחים שם גוי השומר והולכים לביתם בלילות וביומי שבתות ומועדים ונגנבה הסחורה פטורים האלקומיסאריוס דאדעתא דהכי מיהב יהבי בידם הסחורות יע"ש מילתא בטעמא ודו"ק

ש"ך סק"ה פטור מהאונסין וכו' כתב הרב המגי"ד וכו' הדין כך הוא פסק הש"ע לעיל סש"א ס"א. ועיין ג"כ בס' ש"ד ס"א ובסמ"ע שם סק"ג דמאותו טעם מוכח דיש לדון כן כאן דלא אבד שכרו ודו"ק. ועיין בס' נתיבות המשפט שכתב דוקא שכר הימים ששמר ופשוט: סימן ש"ה

סמ"ע סק"ד צריך לפרוע לבע"ה וכו' המחבר העתיק כאן וכו' עיין מה שכתבתי לעיל בס' רצ"ד על דברי הש"ע ס"ו ושם תמצא ישוב לזה וק"ל

סמ"ע סקי"ג כגון שראובן הניח מעצמו וכו' עיין בש"ך שחולק על זה אך ראיתי להרב מאמר קדשין שאדרבא הוא הרבה תמהותיו על הש"ך וכתב ז"ל וקשה לי הא מפשט לשון מור"ם דכתב ראובן הניח משכון ביד לוי משמט שמעצמו עשה כן ועוד דהא כתב בזה"ל דהא שמעון אינו שומר לראובן כלום עכ"ל. ומדכתב בלשון כלום כוונתו לפרש הסמ"ע היינו דלא אמר בלשון תנאי וגם המשכון אינו בידו ועוד לסברת הש"ך ה"ל לאשמועינן רבותא ולכתוב שראובן בקש ממנו שיניח משכון בעדו וכנגדו ישאל לו אלא ודאי בדין שזה תליא בזה תלי בפלוגתת דלעיל ע"ך ודו"ק: הלכות אומנים סימן ש"ו

ש"ע כל האומנים שו"ש הן וכו' עיין להרב מש"ה מערכת שין אות ס"ז שנסתפק במי שהלך למרחץ והניח בגדיו ביד בעל המרחץ ונמצא שנגנבו יע"ש מה שפלפל ולבסוף העלה דבעל המרחץ שו"ש הוי הן מצד דהיה להם מרחץ אחר בעיר והניח האחר ובא לכאן הן מצד דלא היה להם חוק קבוע לנתינת שכירות המרחץ יע"ש

ועיין מה שהביא מה שפסק הרב כנה"ג בחתן שהביא כלי מילת לבית הכנסת תוך ימי חופתו ונגנבו שהעלה כנה"ג דהשמש לא הוי שו"ש יע"ע דהרב הנז' תמה עליו יע"ע ודו"ק: