פעמוני זהב חלק ב ש

הואיל והזכיר לשין קללה הוה ג"כ יכול למנקט אבי אביו הגם שהוא קללה יותר כדאמרן אם לא מטעם אגב דנקט אחיו נקט ג"כ אחי אביו זהו כוונת הסמ"ע בפשיטות והש"ך כתב עליו שהוא מגומגם ולא ידעתי למה ודו"ק: סימן רע"ז

ש"ע ס"א הבכור נוטל וכו' ראיתי להרב מש"ה במערכת ב' אות כ"ב שכתב וז"ל מי שייבם אשת אחיו שלא נתעברה כלל מאחיו וילדה זכר והוא בכור אינו נוטל פ"ב אע"פ שהוא בכור לאביו כך מצאתי להרב שמחת יו"ט משם הספרי עכ"ל ולי ההדיוט לא ירדתי לטעמא דמילתא ואם באולי הואל והתורה אמרה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת וא"ך כאלו בן היבם וכמו שכן ראיתי להרה"ג מוהר"ר יעב"ץ בס' מוצ"ב סשל"ב ששם פסק דהיבם יכול לישא אשה אחרת על היבמה אפילו אם יהיו לו בנים משום דאין היבם יוצא ידי חיבת פריה ורביה מבני היבמה כי בני היבמה הם להקים זרע לאחיו יע"ע וא"ך גם לזה נימא דטעמו נמי הכי הוא זה לא יתכן דא"ך הוא דאינו קרוי בנו ליטול פ"ב אך גם חלק הפשיטות לא יטול על כן לעת כזאת לא ידעתי טעם הדבר

גם לא ידעתי למה קפד הרב לומר זה הלשון אשת אחיו שלא נתעברה כלל מאחיו וכו' דמה לי נתעברה או ילדה ומת הולד ואח"כ נתייבמה או לא נתעברה כלל לא ידעתי חלוק הדבר ואם כוונתו היתה לרבותא דאפילו לא נתעברה כלל מאחיו דאזי הוי פטר לרחם ולנחלה ומכ"ש אם כבר נתעברה דלא הוי כי אם בכור לנחלה זו אינה רבותא דלגבי הנחלה אין קפידא אלא כל שהוא ראשון לאביו הוי הבכור לנחלה והואיל ולא ראיתי הדברים במקורן כתבתי זה לזכרון דברים לעיין בהם בהגלות אור יקרות ספרי דבי רב ודו"ק

שם הבכור נוטל פ"ב וכו' ראיתי בספר כרם חמר סק"ט שהביא שם שהרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה נסתפק במי שמת והניח בן בכור ובת אחת או שתים וכתובת אמם כמנהג קאסטיליא אם יטול פי שנים לגבי הבנות או דילמא לא שייך בכורה אלא אי איתא למעוטי בן אחד פשוט דשייך פ"ב לגבי הפשוט הנוטל דרך ירושה אבל לגבי הבת לא לפי שאין נוטלת מתורת ירושה אלא מתנאי כתובה והתנאי הוא שתטול כבן ע"כ ספיקו של הרב והרבנים מוהרר"ש ן' דאנאן ומוהר"ר רפאל עובד ן' צור זלה"ה כתבו על ספק זה וז"ל וכיון שהרב מוהריב"ץ לא הכריע וכתב הדבר ספק מי יוכל להכריע וכ"ש שהסברא נותנת הפך והדברים קו"ח ולכן חזר הדין לסיני ונוטל פ"ב מן התקנה ע"כ יע"ש. ועיין בס' פת"ש סרפ"א סק"ז שהביא מחלוקת הפוסקים כמו באופן זה ע"ש וק"ל: סימן רע"ח

ש"ע ס"ב מי שמת וכו' קודם שבוע וכו' ואם יש כפירה בניהם דהיינו שהבכור אומר עדיין לא נשבעה והפשוטים אומרים כבר נשבעה עיין בב"י לעיל בסי"ו שכתב משם הריב"ש דמי שטען אמו נשבעה. עליו להביא ראיה שנשבעה ואם לאו נסתחפה שדהו ע"ש

ש"ע ס"ג אין הבכור נוטל בראוי וכו' עיין בס' כר"ח סל"ב במה שפסק הרב כמוהר"ד צבאח זלה"ה במי שמת והניח ראוי ומוחזק ויש על אביהם שט"ח והבכור טוען שישלמו לב"ח מן הראוי ואזי יטול פ"ב במוחזק והפשוטים טוענים דלא יהיו תשלומי הב"ח כי אם מן המוחזק ואזי לא יגרע חלקם מן הראוי ופסק הרב מסברותיו שהדין הוא עם הפשוטים והרב מו"ד זלה"ה חלק עליו ודחה ראיותיו ופסק דהדין אם הבכור ואשר אני אחזה הגם שמה שדחה הרב מו"ד זלה"ה ראיות הרב מוהר"ד צבאח זלה"ה נראה דדחיותיו אמת עכ"פ מצד הדין נראה כמו שפסק הרב מוהררד"ץ זלה"ה דאשתמטתיה להרב מו"ד ז"ל שכך פסק הרב בעל ספר פרי הארץ למהרי"ם מזרחי בחח"מ תשובה י"א והרב פני יהושע זלה"ה הביא דבריהם הרב פחד יצחק אות בכור יע"ש וכן ראיתי להרב מאמר קדשין בחומ"ש סק"ז סק"ד ששם הביא סברת יש מי שלמד משם כך דהדין עם הפשוט יע"ש ועיין בס' מש"ה במערכת ריש אות זיין ששם גם הוא הביא תשובת הרב פרי הארץ דהדין עם הפשוט יע"ש אלא דראיתי לו אח"ך שכתב וז"ל ועיין בתשובת רב רחומאי זרע יעקב בס' נ"ב שעלה ונסתפק באשה בכתובתה דאין האשה נוטלת בראוי כבמוחזק וזו הלכה העלה דשומעין ליורשים ואייתי בידיה מ"ש מור"ם באהע"ז סקי"ג גבי עשור נכסי עכ"ל ונראה דכוונתו לומר דהרב זרע יעקב פסק שם באשה דהדין עם היורשים מטעם האמור שם יהיה בכאן הדין עם הבכור ע"ש וא"ך נראה דכוונתו לומר הדבר זה במחליקות שנוי זה נראה כוונתו למה שכתב. עיין להרב זרע יעקב זלה"ה דכן נראה מדברי הרב מו"ד זלה"ה שהביא לפסקו ראיה דהדין עם הבכור מדבר הרב זרע יעקב הנז' אכין בספר פחד יצחק אות בכור ראיתי לו שדחה דאין ראייה מההיא דאהע"ז סקי"ג שממנה נסתייע הרב זי"ע זלה"ה ודחייתו היא דהתם דרבנן והכא דאורייתא יע"ע ודו"ק כי קצרתי וק"ל

שם וכן אם היתה לאביו מלוה וכו' ומי שיש לו מעות בהאלבאנק"ו כתב הרב מש"ה אות ריש דהרב גו"ר חאה"ע והסכים עמו הרב מוהר"י הלוי זלה"ה דהוי ראוי וכתב דהרב חיים שאל ח"א בס' ע"ג עמד על זה יע"ש והרב זכו"ל ח"ב אות ריש ראיתי הביא דברי הרב חיים שאל וז"ל הרב חיים שאל סמ"ד ס"ס ראיתי תשובה כתיבת יד לאחד מרבני הדור שכתב דמעות שבבאנק"ו חשיב מוחזק ונעלם תשובת גו"ר ומהר"י הלוי וכן פסק בתשובת יעב"ץ ומהר"י חאגיז בשאלות ותשובת שתי הלחם מחלק בענין הבאנק"א ע"כ דברי הרב זכור לאברהם יעו"ש: