פעמוני זהב חלק ב רצג

סימן רנ"ג

ש"ע ס"א שנים וכו' רצו עושים דין ע"כ האי רצו לעשות דין לאו באותה שעה של הצוואה דוקא איירי אלא הכוונה דאם ראו ביום שהוא זמן הכשר לדין יכולים הם לעשות הדין באיזה זמן שירצו להחזיק וכו' וזה מדוקדק מדברי רש"י שהביא הרב"י טל דברי רב חסדא דאמר בד"א ביום אבל בלילה אפילו שלשה כותבים ואין עושים דין אפילו למחר שמתחלתו לא נראו לישב בדין ע"כ הרי לך דלא נפסל למחר אלא באם ראו בלילה דאינו זמן הדין הא אם יהיה תחלת ראיה בזמן הדין יעשו הדין באיזה זמן שירצו

ובלאו הכי זה פשוט דהא אמתי יכולים לעשות הדין להחזיק המקבל הוא אחר מיתת המצוה כמפורש משם הרשב"א משם ריטב"א עיין בב"י וא"כ מי לא עסקינן שצוה היום ומת למחר ועכ"ז רצו עושים דין ש"מ דלא דוקא בזמן הצוואה ופשוט וק"ל

שם ואין עושים דין וכו' ואם עברו ודנו על מה שראו בלילה עיין גוא"ל ז"ל בזה ודו"ק

ש"ע ס"ב שכ"מ שצוה וכו' ואם אמר אני מניח וכו' עיין בס' גוא"ל משם הרא"ש דאם אמר יחלוק דהוא לשון מתנה ועיין שם ג"כ סק"ה מזה ועיין משחד"ר בנמוק"י מהרש"א וק"ל

ש"ע ס"ט שכיב מרע וכו' אבל אם אמר תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו וכו' עיין להרב בית יהודה סי"ג דף צ"ב בעניין שכ"מ שצוה ואחר הצוואה הזכירוהו אחרים ואמרו לו פלוני לא נתתה לי מאומה ואמר פלוני יורש הוא ואמרו לו שאינו יורש וכששמע שאינו יורש צוה לתת לו כו"ך יע"ש שכתב הואיל ומה שלא צוה לו תחלה הוא משום טעות שנדמה לו שהוא יורש. לא אמרינן בו דהוי מאוחר ובע"ח גובה ממנו אלא דינו שוה לראשונים וגובה מכולם יעו"ש

ועיין שם עוד דאם צוה ואמר ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני ואח"ך כללם בצוואה אחרת דינם שוה יע"ש

ש"ך סקט"ו הרי זה כמי וכו' חדא דבשכ"מ קי"ל דבריו ככתובים וכמסורין וכו' ועוד דשאני הכא כיון דאין המעשה נעשה מיד וכו' לכאורה נראה שדבריו סתרי זה לזה דלפי דבריו אלה האחרונים דס"ל דוקא במקום שלא היה המעשה תכיף וחשיב כאן דאין המעשה נעשה תכף אלא אמר תנו לכאורה יש להקשות הרי קי"ל דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו כמ"ש בריש דבריו וא"כ אדרבא הדר דינה כגט אלא דעל צד ההכרח צריך לומר דמה שאנו אומרים ככתובים וכמסורים אינו אלא בכא"פ הדמיון דהיינו כאלו מסורין לקיים דבריו שלא תטרף דעתו אבל לפי האמת אינם נתונים ואינם מסורין ולכך יתקיים התנאי אפי' יהיה אחר המעשה וק"ל

ש"ע סכ"ו שכיב מרע שצוה לתת לעובר וכו' עיין מ"ש הרב משכנות הרועים מערכת צדי או"א משם מהרי"ט זלה"ה וכנה"ג יע"ש. ועיין מ"ש לעיל בס' ר"י ס"א ומשם נלמוד לכאן ודו"ק: סימן רנ"ז

ש"ע המקדש קרקע וכו' דהא קא אכיל פירות משל הקדש עכ"ל. ראיתי להרב קצות החושן דמפרש דברי מור"ם אלו דבהקדש בדק הבית איירי ע"ש. וכן ראיתי לרב אחרון הוא מהריב"ו זלה"ה בס' קפ"ט שכתב וז"ל ואין לגרוע כח ההקדש הנז' ממ"ש מור"ם בהג"ה בחומ"ש סרנ"ו ז"ל המקדש קרקע מהיום וכו' דלזה הרי מצינו להרב כנה"ג סימן הנז' בהגה"ט אות בית שכתב וז"ל וכתבתי בתשובה שדברי רשב"א אלו אינם אלא בהקדש בדה"ב דהוי ממון גבוה וכו' ושמא תאמר אם הרשב"א מדבר בהקדש בד"ה לא היה להם להרבנים דרב"י בבד"ה יור"ד סרנ"ח ומור"ם במפ"ה סרנ"ז להביא דין זה דתשובת הרשב"א דמיירי בהקדש בדקי הבית ועכשיו אין לנו קודשי בדק הבית ומדהוצרכו להביאו ש"מ דין עניים כדין הקדש דבד"ה אפע"פ כן פתחתי עיני וכתבתי דלח נחלקו בזה"ז אלא בסתם הקדש דיש מרבוואתה דסברי דכל שלא אמר בפירוש לצדקה סתם הוא לבד"ה ויש חולקים וסוברים הואל ולא אמר בפירוש לבד"ה סתם הוא לעניים אבל אם אמר לבד"ה כו"ע מודו דדין הקדש בדק הבית יש לו ולכן הביאו הרבנים הנז' דין זה דהרשב"א דשייך ג"כ לזמן הזה היכא דאמר בפירוש לבד"ה דאם אמר גוף מהיום ופירות לאחר מיתה לא קנה ההקדש וממה שכתבתי בין תבין דאפילו החולקים לא חלקו אלא במקדש סתם אבל באומר בפירוש לצדקה כו"ע, מודו דאין לא דין הקדש דבד"ה עכ"ל. הרב כנה"ג ועל סמך זה סמך הרב מוהריבו' ז"ל פסקו דמור"ם בקדשי בד"ה דבר יעו"ע

אלא דראיתי להגאון מוהר"ר עקיבא איגר זלה"ה בספרו סקפ"ד דמפרש דמור"ם בהקדש עניים דבר ומזה יצא לתמוה על מור"ם דבהקדש עניים למה יהיה אסור לאכול הואל ודין עניים דין הדיוט יש ליהו והניח קושייתו בצ"ע גם הגאון מור דודו שם זלה"ה שם כתב לו ליישב קושייתו על מור"ם וישובו הוא הגם דבדין הקדש עניים דבר מור"ם עכ"ז אסור לאכול פירות מדין מפקיר וכו' יע"ש אייתא מבנייא שם שם בין לדברי הגאון מהרע"א זלה"ה בין לדברי מור דידו זלה"ה הם שני נבאים שנתנבאו בסגנון אחד דמור"ם אפילו בדין הקדש עניים דבר וא"כ הגם דהגאון מוהרע"א ז"ל הרבה תמיהותיו על מור"ם כיצד יאמר בהקדש עניים אין לאכול מכל מקום אנן דקי"ל כדעת מור"ם אפילו נגד אלף פוסקים אליו שומעין ומה גם הרי הגאון מר דודו ז"ל ישב תמיהותיו על מור"ם וא"כ עדיין הדבר בספק במקדש לעניים מה דינו הואיל ולפי דעת הגאון ומר דודו זלה"ה דמור"ם גם בזה דבר

הן אמת לכאורה יש לתמוה על מוהררע"א ומ"ר דודי זלה"ה מי הביאם עד הלום לפרש דמר"ם בהקדש