פעמוני זהב חלק ב רפ

סימן רל"ו

ש"ע ס"ג אם קנאה וכו' עיין להרב מש"ל פרק כ"ג מהל' אישות ששם הביא שקצת מחכמי הדור כתבו דאם זה שבא ליקח מן הגוי נמלך במוכר ומחל לו ואמר לו לך וקני דלא מהני מחילה וצריך קנין ואם לא רצה לקבל קנין והלוקח אינו רוצה ליתן דמי החזקה מטעם המחילה גם בזה לא יצדקו דברי הלוקח דהגם דמחילתו הויא מחילת דמים עכ"פ לא מהני משום דהוי דבשל"ע שהרי הלוקח אינו מתחייב בדמי החזקה אלא לאחר שיקנה והרב הנז' דחה דבריהם וכתב דזכה הלוקח ואינו חייב לתת למוכר לא קרקע ולא דמי החזקה יע"ש מילתא בטעמא. וראיתי להרב מו"ד זלה"ה שהביא דבריו בס' כר"ח סק"ו יעי"ע וק"ל

ש"ע ס"ה לקח אחד מכותי ושהתה בידו שלש שנים ואח"כ מכרה לאחר אין לבעלים על לוקח שני כולם שטוענים לו שהראשון קנאה מהם ונתן להם שלש עכל"ה ופירש הסמ"ע דקי"ל דטוענין ללוקח וליורש וכו' ולכאורה קשה דהואיל ומשעה שקנאה נתנה הבחירה ביד הבעלים ליטול רביעי בקרקע וכמ"ש כאן בש"ע ס"א א"כ הדר דינו דבעלים אלי עם הלוקח מן הגוי דליהוו כשותפין ואנן קי"ל דהשותפין אין להם חזקה זע"ז כלל כמ"ש בסימן קמ"ט וא"כ היאך יטעון כאן שקנאה ממנו הואיל והוא שותף אלא דיש להשיב ולומר דוקא בשותפין ידועים הוא דאין להם חזקה אבל בכגון דא דהבחירה ביד בעל הקרקע אם ירצו יסתלקו במעות או להניחם בידו הקרקע א"כ מאן לימא לן דנתרצו הבעלים להיות שותפים ברביע הקרקע דילמא שלש המעות בחרו להם וסלקו עצמם אלא היכא דידעינן בבירור שהבעלים בחרו להם רביע הקרקע אזי היו כשותפין ואין להם חזקה זע"ז ועדיין הדבר צריך עיון ודו"ק

ש"ע ס"ז כותי בעל זרוע וכו' ראיתי כאן ללקט ולכתוב דיני התקנות הנוהגים בארצות המערב בענין החזקות דאסמוכינהו על דינא דסקריקון גם פסקי דינם השייכים לזה

א. תקנה ראשונה הרי הובאה בקיצור התקנות למוהרפ"ב ז"ל בקיצור התקנות השייכים לחשן המשפט וז"ל תקנו שכל המוכר קרקע שלו לגוי תשאר לו החזקה ואופן החזקה כך היא שאין רשות לשום בן ברית לקנות או למשכן או להשכיר מיד הגוי כי אם בעליו והמוכרים דוקא עבר ולקחו ב"ב מיד הגוי הרשות ביד בעל החזקה לסלק בדמים שנתן לגוי על שנה ואם עבר זה ולא סלקו אזי בעל הגוף נוטל שלשה חלקים ובעל החזקה רביע והרי הם כשותפין לכל דבריהם ע"כ: א

וראיתי חדוש בזה בס' תוש"י סז"ך בשני שותפים שמכרו קרקע שלהם לגוי ונמכרה החזקה לשניהם ואח"כ הלך אחד מהם וקנה כל הגוף מן הגוי יש אומרים דזכה זה שקנה כל הגוף זולת חצי החזקה תשאר לשותף. אפילו הוא תוך י"ב חודש וילפי לה מדין מצרן שקדם וקנה ואיהו ז"ל ורבנים אחרים חלקו עליהם ודחו דבריהם ופסקו דאפילו הוא שותף חייב להחזיר חצי הקרקע לחבירו אם הוא תוך י"ב חודש כדין הקונה מן הכותי שבס' זה ועיין ג"כ בס' משי"ש סי' שפ"ה שכתב כן וכתב דכן הסכימו כל חכמי המערב ודו"ק

ב. עבר ושכרה אינו אלא כשלוחו של בעל החזקה אם ירצה בעל החזקה לקחת אותה לעצמו והוא יפרע לגוי אותו סך אלא שצריך בעל החזקה לפוטרו מן הגוי אזי יתן לו ערב שיסלק מעליו יד הגוי ואם ירצה בעל החזקה להניח לשוכר לדור בו ידור בה ויפרע לגוי כמו שפסק עמו ויפרע לבעל החזקה כפי מה שיפסוק עמו לרצונו כדרך שפוסקים השוכרים מבעל הקרקע ממש והיינו שאם הבית נשכר בעשרה אוקיות והגוי אינו נוטל כי אם שלשה אוקיות בעל החזקה נוטל שבעה ואם שכר מהגוי בשוויו או קרוב לו בזה הוא דאמרו שיטול בעל החזקה רביע וכל ישראל הדר בקרקע של הגוי שלא ברצון בעל החזקה או פוחת לו מזה הדרך הרי זה גזלן ע"כ הגיעו דברי התקנה

אלא דראיתי בס' פסקים כתב יד שכתוב וז"ל ומהרי"ץ ז"ל אומר שבשכירות אם בעל החזקה מיחה בשוכר ודאי שהשוכר פורץ גדר וכו' ואם לא מיחה ושכר הישראל מן הגוי על שנה אחת אם ישראל בעל החזקה שרוי בחצר ידור בחלקו העולה לו בחזקתו ואם ירצה לדור במקום אחר יעלה השוכר שכירות רביע הקרקע ואם בעל החזקה לא היה שרוי בחצר והלך אחר ושכרה מן הגוי ולא מיחה בו בעל החזקה יש כח לשוכר לדור בכל החצר ויעלה לו שכירות רביע שלו כפי הסומא ששכר מן הגוי וכן מובן ג"כ מדברי הרבנים מוהריב"ע ומוהר"ר יעב"ץ ומוהר"ר וידאל הצרפתי ומהרמ"ס זצוק"ל עכ"ל שמצאתי

ולענין אם בעל החזקה יכול לעשות גאו"א עם מי ששכר הג' רבעים מן הגוי שם ראיתי מחלוקת בין הרבנים דלדעת מוהר"ר יעב"ץ ס"ל דאינו יכול השוכר לעשות גאו"א עם בעל החזקה דא"כ הרי בעל החזקה מסתלק מחזקתו ומה הועילו חכמים בתקנתם וכתב דגם מהר"ם סרירו ומוהר"ר וידאל הצרפתי כך היו דנים והוסיף עוד וכתב דגם מיהריב"ע ז"ל כתב כן והוסיף עוד וכתב וז"ל אף זו קתני שהחכם הנז' היה מצוי אצל הרוי"ץ והרמ"ס ומהרמ"א זלה"ה והיו דנים בחזקה שקורין אלגלסא כשהיה טוען השוכר שלא יפרע לבעל החזקה כי אם רביע השכירות כי הוא שכר שלשה רבעים מן הגוי או יעשה גאו"א שאין יכול לעשות עמו גאו"א הכי בנדו"ז אין יכול לוקח למיגד עם בעל החזקה ע"כ. אבל הרב הר"י צבע ז"ל כתב דלענין גאו"א לא שייך נחלה בזמן הזה דכתב הרב יעב"ץ ז"ל נמצא דמהרי"ץ ז"ל חולק על הרבנים בדינא דגאו"א ודו"ק

ולפי מה שכתבתי יתברר לך דדין זה דלא שייך גאו"א הוא גם בחזקת ישוב ולענין מצרנות אם בעל חזקת ישוב יכול לומר שהוא מצרן עיין מש"ל בס' קע"ה בדינא דב"מ

ובענין האלגלסא שנהגו בזמנינו זה דלא מלבד החזקת ישוב נוהגים האלגלסא שהיא קניית המפתח ראיתי ג"כ בספר פסקים כתב יד ששם כתוב וז"ל נשאלו על דבר האלגלסא שנהגו בחנויות במקנאס