פעמוני זהב חלק ב רעז

והוי כאלו ודאי טריפה וצריך להחזיר הדמים הוא לענין אפילו אכל חייב המוכר להחזיר הדמים ואם יקשה לך מאי שינא ממכר לו מבהמה שלא נבדקה כראוי המחלוק מפורש יעויין בטו"ז ביור"ד סקי"ט סט"ו יע"ש וזה לדעת הטו"ז אבל לדעת הש"ך לא כן הוא אלא דברי מור"ם הוא בעדיין הבשר קיים יע"ש

אכן ראיתי לרבותינו האחרונים רבני פאס שהכריעו דלא כהרש"ך והובאו דבריהם בס' כרם חמר להרב מו"ד זלה"ה בדף כ"ה סוף ע"ג ז"ל אם מכר בהמה שנמצא בה טריפות דלא איסור מן הדין אלא מנהג וחומרות הפוסקים או מחמת ספק כגון ס' מחיים וכיוצא כיון דבהני גווני מד"ת שרייא ודינו כמוכר דברים האסורים מד"ס אבל בהמה שנולד בה ריעותא דמד"ת צ"ב אם מכרה בלא בדיקה דינו כמוכר דברים האסורים מה"ת ודלא כהש"ך ביור"ד והסמ"ע בחו"מ סרל"ד והפר"ח סקי"ט סקז"ך וכ"כ הב"ח כן מצאתי מכת"י הרב כמוהר"ס ן' צור זלה"ה ע"כ וק"ל: סימן רל"ה

שיע ס"א קטן וכו' בטיב משו"מ וכו' האי בטיב מו"מ עיין להרב משחד"ר בנמוק"י מהרש"א דשם פירשו דלא בעינן שידע ידיעה גדולה אלא כל דידע בין גדול לקטן ואפילו מסברי ליה ומסבר ידע מקרי יע"ש והגם דהוא פירש כן על דברי מר"ן דס"ח שבסימן זה ושם איירי בגדול במכירות קרקע דבעינן ידע בטיב וכו' ושם פירש הרב דבטיב הוא אפילו במסברי ליה מסבר בודאו דפירוש אחד הוא דגם בקטן פירושו הכי הוא וק"ל

ועיין למהריט"ץ ס"ח שנשאל בקטנה בת תשע שנתנה מאה גרוסוס בתורת משכ"מ ונסתפק הרב הואיל והקטנה אינה יודעת מטיב מו"ם והיא קטנה אם הויא מתנתה מתנה או דילמא הואיל והיא היתה דעתנית טיב מו"ם אינו מעכב. והעלה דלענין המקח וממכר כל שאינה יודעת לא מהני לה מה שהיא דעתנית אבל לענין מהנה כיון שהתנוקית דעתנית לא בעינן שתהיה יודעת בטיב מו"ם אלא מתנתה קיימית אם אין לה אפוטר' שמינהו אביה או ב"ד והגם דר"ח ואחרים סוברים דבמתנה לא שני לן בין אית לה אפוטר' ובין לית לה מכל מקום הרמב"ם וגדולים אחרים חולקים בכל ענין בעינן דלית לה אפוטרופוס ע"ע

וראיתי שם שמחלק באפוט' דדוקא שמינהו ב"ד או אביה אבל אפוטרו' שסמכו אצלו הגם שהריב"ש ס"ל דגם הו' הוי אפוטר' עכ"פ היינו דוקא במכר אבל במתנה בודאי לא יהיה גדול כוחו כאפוטרו' ממש. וגם לבעל דין לחלוק ולומר דלא שינא כיון שבעקר אפוטרו' שמינהו במתנה הוי פלוגתא הבו דלא לוסיף עלה אלה הם דבריו. ואנן בדידן כבר פסק מר"ן בס"ב כסברת הרמב"ם דגם למתנה לא מהני במקום אפוטרו' וסיים מור"ם עליהם ופסק כסברת הריב"ש דגם אם סמכו אצל בעל הבית הוי אפוטרופ' גמור וקאי אבל מאי דתני מר"ן דהיינו אף על המתנה וק"ל

שם במר"ן אבל בקרקע אינו מוכר ואינו נותן עד שיגדל ע"כ עיין להגוא"ל שהביא משם הרב משפט צדק ח"א ס"ה דקטן שנשבע על החיוב והוא בן שנים עשר שנים ויום אחד חייב לקיים שבועתו ע"מ וכן פסק תוש"י סכ"ג יע"ש

ועיין בספר כרם חמר ח"ב דף נ"ז ע"ג מה שמלוקט שם מדינים אלו יע"ש

ש"ע ס"ב בד"א וכו' שאם רצה לקיים מקחו וכו' עיין להרב פת"ש שהביאו משם מהר"ם אל שקר ז"ל דדוקא מתנת בריא הוא דיכול האפוטרו' לעכב אבל מתנת שכ"מ אפילו במקום אפטורופוס מתנתו מתנה וראיתי להפת"ש שלא הבי' חו' לזה ונרא' שלא מצא חו' דהא בסוף דינא שם נסתפק אם לדעת הרמב"ם יודה לס' זאת והצ"ע לדינא יעו"ע ובודאי לא שלטו מאורי עיניו בדברי מהריט"ץ שכתבתי לעיל דשם איירי במתנת שכ"מ ולא קיים המתנה אלא מטעמים הנז' לולא כתב דיש חלוק בין מתנת בריא לשכ"מ ש"מ דלית ליה האי חלוק כלל גם בס' בית יהודה למוהרי"ע זלה"ה בחחמ"ש סי"ג דממנו משמע דלגבי קטן אפילו במט"ל אין חלוק במקום אפוטרו' בין מתנת בריא לשכ"מ עיין שם פסקת תשובה דמיון זה וכל דלא נכנס שם בעובדא דידיה בהאי חלוקא לגמרי משמע דלית ליה וק"ל. שוב בא לידי ערך השולחן ושם ראיתי שהאריך בזה ע"ע ודו"ק

שם במור"ם והוא הדין אם סמכו וכו' בודאי דגם בבן הסמוך על שולחן אביו הכי דנין ליה כן כתב הרב מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה הובאו דבריו בס' כר"ח ח"ב דנ"ז ע"ב ופשוט וק"ל

ש"ע ס"ג קטן היודע וכו' כדין הגדול וכו' מה שקשה מדינ' דס"ז לדינא דס' ר"ס ס"ו וגם לדינא דסל"ז סי"ז עיין להרב מש"ה מערכת מי"ם אות כ"ט וגם בס' קצות החושן על סעיף זה ופשוט וק"ל

ש"ע ס"ט בד"א בקרקע שקנאו וכו' עיין בסמ"ע סקל"א שפירשו דהיינו שקנאו על ידי אפוטרופוס יע"ש אך עיין להרב בית יהודה ח"מ סל"ד שפסק בפשיטות דאם גבו לו ב"ד קרקע בחוב דיש מי שאמר דיכול למוכרו פחות מבן עשרים כמו שהיה יכול למכור השט"ח שמגופו אתא הקרקע ואיהו ז"ל דחה דבריהם וחלק עליהם יע"ש אכן ראיתי להרב זרע יעקב בס' ל"ד שאדרבא אישר וקיים סברת החולקים ופסק דיכול למכור יע"ש ולי הפעוט הגם דבאמת נראה כהחולקים על הרב מוהרי"ע ז"ל מכח האי פירושה שפירש הסמ"ע דבקנה על ידי אפוטרופוס יכול למכור ומה לי קנאו לו אפוטרו' במעות או הגבו לו בשט"ח שהניח לו אביו הכל דבר אחד אך קשה על מה שבה כתוב שם בדברי הרב מוהרי"ע סל"ד אם הגבו לו הב"ד קרקע ולוה בחוב אביו נפל ספק אם הוא פחות מבן עשרים אם יכול למכור כמו שרשאי למכור גוף השטר בכתו"מ וכו' על זה יש להקשות אם רצונם להחשיבו כשטר עצמו למה נסתפקו דוקא בפחות מבן עשרים תיפוק אפילו הוא עדיין קטן יכול למכור דהא השטר אפילו קטן יכול למכור כמ"ש בס"א יע"ש ני"ל וק"ל

שם בד"א בקרקע וכו' עיין להרב יוא"ל זלה"ה בח"א סמ"ג שפ' דיורש שירש שררת בה"ך דאין לה דין קרקע אלא דין מטלטלים יש לה ואינו יכול לחזור מהמכר הקטן שהוא פחות מבן עשרים יע"ש ולע"ד גם כאן יש