פעמוני זהב חלק ב רנט

או אם יהיה בשעת המקח קצבו ביניהם שיהיה המכר בהטבה אזי צריך להיות על ידי קצבה של הזמן שלא יפדה דהיינו מיום המכירה עד זמן מה לא יוכל לפדות ואח"כ יפדה באיזה זמן שירצה וא"כ דברי הרב מהריב"ו ז"ל שכתב דיכול לפדות מיום המכירה עד זמן פלוני מחזה דלא כדעת הרבנים הל"ז

ודוחק לומר דמה שכתב מהריב"ו זלה"ה הוא איירי בשהיה ההטבה אחר שנגמר המכר בלי שום תנאי דאזי אפילו בלי שום קצבה כלל מותר דזה לא משמע בלשונו שכתב בזה"ל הטבה שמוכר הלוקח עם המוכר וכו' משמע דאדעתא דהכי ירדו ולא איירי בדלא הזכירו כלל בשעת המכר

ומה גם דאם בהכי איירי דהיינו דמעולם לא הזכירו כלל בשעת המכר אלא הלוקח אח"כ עשה מנדבת לבו דעדיפא מינה הו"ל לאשמועינן דאפילו בלי קצבה כלל אלא כתב לו מעתה ומעכשיו הרי היא רשות נתונה לך להביא המעות ולהחזירה לך הוי מותר וא"כ נראה דלא איירי אלא באופן דהיה התנאי בשעת מכר דאזי אין לו התר אלא על ידי קצבה וא"כ נראה דזה הפך הרבנים הנז"ל דאמרו דצריך להיות הקצבה שלא יפדה מיום המכירה עד זמן מה כדין זמן המשכנתא וצריך להתיישב בדברי הרב מהריב"ו זלה"ה מבטן מי יצאו הדברים

איך שיהיה כללא דדיני הטבה לפי הכתוב לעיל שאם לאחר המכר לגמרי עמד הלוקח מנדבת לבו ועשה הטבה הדין בזה לכ"ע דיכול לכתוב לו הטבה שיכול המוכר לפדות באיזה זמן שירצה בלי שום קביעות זמן כלל

ואם היה הדבר דהיינו על ידי קביעות זמן דהיינו דוקא שלא יוכל לפדות מיום המכירה עד זמן פלוני בזה אליבא דכו"ע אפילו היה המכר על תנאי מותר דהוי כדין המשכנתא דסורא

ואם היה הדבר קודם גמר המכר דהיינו שהושואו בשווי המקח ועד שלא גמרו המקח בניהם עמד המוכר והתנה שצריך לעשות לו הטבה בזה אליבא דכולי עלמא אסור לך אם לא קבעו זמן כנז"ל

ואם קודם גמר המקח עמד הלוקח מעצמו והתנדב לעשות לו הטבה לדעת הכסף משנה ס"ל דמותר אפילו אחר שהתנדב הלוקח מעצמו בתנאי הטבה זו חזר המוכר ואמר התנאי עכ"ז מותר אפילו בלי קביעות זמן וכן היא דעת הרב עמרם גאון זלה"ה אכן לפי תרוץ מר"ן בב"י לא כן הוא והעיקר הוא קביעות הזמן בזה כמש"ל ומה גם לפי דעת הרב המבי"ט ומהרי"ט והרב דברי מש"ה והרב בני חיי שנראה שכולם דעד אחת דאפילו מחזה חזינן שעשו מכר בסתם ולא דברו כלל בשעת המכר בודאי עשו הדבר בינם לבין עצמם או על ידי סרסור ולא מהני כי אם קביעות זמן בודאי כוותיהו נקטינן אפילו במקום דלא ידעינן אם היה תנאי בניהם קודם מכר או לא דסתמו כפירושו כמ"ש הרבנים הנז"ל רבנן בתראי וסבוראי וממילא צריך להיות הדבר על ידי קביעות זמן על הדרך הנז"ל משם מהרי"ך והרב בני חיי זלה"ה ומכ"ש לפי מה שעינינו רואות דקודם המכירה יורדי' לתנאי ההטבה לכמה שנים פשוט דכל שלא קבעו זמן לא מהני ופשוט

ולענין אם לא עשו הטבה באופן המועיל להתיר הפירות כיצד ידון הדיין בדיני הפירות והשכירות שהיו באותו זמן שהיה רשות לפודה לפדות עיין בזה להרב זר"ע אמ"ת ס' ס"ח ועיין להרב מוהרי"ע זלה"ה בספר בית יהודה ס' יע"ש ודו"ק

במור"ם סי"ג אבל אם שוחקין באמונה וכו' ואם היה נושה בו ושחק עמו עליו מהני כן משמע ממ"ש הרב"י משם הרא"ש והביאו הרב גוא"ל ג"כ סקי"ג משם רי"ו יע"ש וכן פסק הרשב"א זלה"ה הביאו הרב זכו"ל ח"ב מערכת אסמכתא ס"ג יעו"ש

ועיין בס' בני חיי חלק יור"ד סימן של"ד פסק ארוך בהבנת דברי הפוסקים בענין עקר שחוק של הקוביא אי קני או לא קני ועכ"פ מדבריו פשוט דקני הואיל ומנהגם נהוג כך ולא פקפקו ה"א יעו"ע וכן נראה מדברי הפוסקים אחרוני' הובאו דבריהם בפסק אחד בכרם חמד סי' קכ"ז שדמו מי שקינה לכוז"א דאין בו אונאה למי שמשחק בקוביא וכתבו בזה"ל ודמי זה למשחק בקוביא דהסכימו רוב הפסוקים דקנה עכ"ל. וא"כ הגם דפסק הרמב"ם והש"ע דשחוק קוביא יש בו גזל מדבריו יעויין לקמן בחומ"ש סש"ע ובסל"ד ובסר"ט ס"ב עכ"פ קנה והפיסו זכה מי שיזכה

אך ראיתי להרב בני חיי יו"ד של"ד שהצריך הרחיב בעיר שעשו הסכמה בחרם שלא ישחקו בקוביא לזמן מה ובתוך הזמן שחקו איזה בני אדם ועברו על החרם העלה שם דלא מהני מה שהרויח ובעמוד והחזר קאי יע"ש ודו"ק ועיין בש"ך סימן ר"ח ובשאר מפרשי הש"ע בס' ר"ח ובבני חיי שם סר"ח ודו"ק

סעיף י"ד במור"ם וכל שלשה וכו' ואם צוה לכתוב בשטר שקנו וכו' אע"ג דלא קנו וכו' זה זמן רב כתבתי בפסק אחד של שדוכן דברי מור"ם אלו ופירשתי אותם דמור"ם איירי בדהיה הקנין בעולם אבל לא היה בבד"ח אבל אם כל עיקר הקנין לא היה בעולם בודאי דלא מהני דעל מה יחול הקנין שהרי עדיפא מזה איכא בסקצ"ה ס"ד דאם לא תפס שלש אצבעות או כדי לנתק הסודר לא מהני יע"ש מכ"ש היכא דלא תפס כלל אלא אמר כן כתבו דק"ס דלא מהני כמו דלא מהני התם בסקצ"ה ס"ד אפילו תפס מקצת וגמר לעשות שם ק"ס באותו מקצת לא מהני מכ"ש כאן דלא עשה שום קנין אלא גמר אומר כתבו ודאי לא קנה דבמאי קנה והדר דינו לסו"ס קי"ג שהביא הסמ"ע סקמ"ב דלא קנה אלא דכוונת מור"ם דאמר אפילו דלא קנו מהני וכו' כוונתו היא דאע"ג דלא קנו בבד"ח אלא קנו סתם הרי זה מהני דהואיל ואמר שיכתבו שהיה הקנין בבד"ח בהודאתו זאת מהניא לעשות קנין גמור כאלו העידו עליו מאה עדים שהיה הדבר בבד"ח ואל תשבני אם באנו מטעם ההודאה א"כ אפילו לא יהיה הקנין בעולם נימא הרי הודא שהיה הקנין באופן המועיל זה אינו דא"כ מה נשתנה דין זה מההיא דסקי"ג שהביא הסמ"ע הואיל וידעינן דאין לו קרקע לא מהנייא הודאתו גם כאן הואיל ולא היה ק"ס דאין לה לקנייה על מי תחול מאי אהני הודאתו

אלא דמוכרחים אנחנו לומר דעיקר הקנייה דק"ס היתה בעולם אלא מחשש אסמכתא אמרינן