פעמוני זהב חלק ב רנא

ובס' ר"ז סי"ט יעו"ע ועיין להרב משכנות הרועים אות סמ"ך דאם אתשל עליהו או מת אין על היורשים שום חיוב יע"ש באורך מזה ועיין בס' כר"ח להרב מו"ד זלה"ה סל"ח מ"ש מענין זה

ועיין להרב זכו"ל ח"א אות תא"ו שכתב דשינא ושנא בין תקיעת כף דמשום שבועה ובין תקיעה דיש בה קנין מדין מנהג והחילוק הוא דאם כפר ואמר לא עשה שום תקיעה משום שבועה הדין דפטור מהדין דס' פ"ז סכ"ה וממ"ש הסמ"ע והש"כ לאפוקי אם היה הכפירה במקום תקיעת כף של מנהג הסוחרים דינא הוא שצריך לישבע דהא אם יודה מחויב הוא לקיים הקנין יע"ש וק"ל

שם בס"ב דע דפשט מר"ן כאן בס"ב הוא על סיום דבריו דס"א דבמקום שנהגו לקנות קנין גמור קנה אבל אה"ן אפילו במקום שלא נהגו לקנין גמור עכ"פ אהנו למי שפרע דלמה יגרע אלו מדין הרושם המוזכר בס"א ועיין מש"ל בס' רי"ש ס"ג משם הרה"ג מוהרר"ב ז"ל וממנו תדון לכאן וק"ל

סמ"ע סק"ד כגון על ידי שנותן וכו' מדברי הסמ"ע אלו מחזי דאפילו בקנין סטומתא אם נתן כל המעות לא קנה מחשש נשרפו אכן ראיתי להרב חת"ם סופ"ר סימן צ"ט שכתב מענין זה ודעתו היא דאפילו בנתן כל המעות חל קנין סטומתא ולא מבטלין הקנין מחשש נשרפו יע"ש ועיין מה שכתבתי לעיל בס' קצ"ח על דברי הסמ"ע סק"ז ודו"ק

שך סקא רושם וכו' ובב"ח וכו' עיין ג"ך בס' מאמר קדישין סימן שט"ו דבקרקע לא קנייה סטומתא ועיין חתם סופר סימן צ"ט ועיין בית יהודה בענין קנין סודר ס"א עיין מהרימ"ט ח"א קכ"ו יע"ש: סימן רב

ש"ע סב בד"א וכו' צריך שיאמר לו קנה מטלט' וכו' לכאורה נראה דדי באומר לשון זה קנה ולפי האמת צריך להתבונן דבאומר קנה לך מטלט' אגב קרקע היכן בלשון זה רמוז שהקנה לו הקרקע שיהיו המטל' נקנין אגב אלא דמר"ן לא הוצרך לפרש כאן דבריו הואיל ודבריו אלה דס"ב הם קאי על מה שהתחיל בס"א וכתב המקנה קרקע ומטלט' כיון שקנה קרקע וכו' על זה בא כאן לומר דאם לא היו צבורים צריך שיאמר לו שהוא מקנה לו מטלטלי אגב מקרקעי דהיינו אגב קרקע שהקנה לו כבר דבזה איירי לעיל דכתב כיון שהקנה לו קרקע וכו' וכן הוא לשון הטור שכתב וזלה"ה אבל צריך שיאמר לו קנה קרקע זה וקנה אגבו מטלטלים יע"ש דמשם באירה דקנין אגב הכי צריך ופשוט ובאמת ודאי כן הוא מן הקרא דויתן להם אביהם עם ערים וכו' דהכוונה שהמטלטלים נתנם במתנה עם ערים דהיינו אגב וטפלים היו במתנתם אגב הערים ולדעתי הקלה נראה דכל זה פשוט אלא דכתבתי זה לפי שראיתי להרב גוא"ל בס' זה סק"ג שכתב וז"ל המקנה מטלטלין צריך שיכתוב לו והקנה לו ארבע אמות קרקע ואגבן הקנה לו המטל' ומשמע שאם כתב והקנה לו הנכסים אג"ק לא קנה מהרש"ך ח"א קע"ו עכ"ל ובס' ר"ג סק"ד חזר עוד וכתב ז"ל והוא שיאמר לו שהקנה לו הקרקע ואגב קרקע הקנה המעו' אבל אם אמר לו שהקנה לו המעות אגב אא"ק לא סגי מהראנ"ח ומהרש"ך ח"א אבל ב"ש סו"ס פ"ז חולק עכל"ה ולדידי אני עני לא ידעתי במאי נסתפקו רבני ובמאי פליגי והואיל וספרים אלו אינם בידי לא ירדתי לדעת במה נסתפקו רבנן וה' יזכני לאור באור תורתם וק"ל

עיין להמש"ה מע' אלף אות ה' שכ' וז"ל שטר שכ' בו וז"ל ושמכר לו מקרקעי אגב מטלט' וכו' אע"ג דקי"ל דאין קרקע נקנה אגב מטלטל' השטר כשר ונשתעבדו למלוה מטלטלים אג"ק דודאי ופשוטא דטעות סופר הוא דליכא מאן דטעי בהכי ולמימר דמקרקעי נקט אגב מטלטלין כן העלה הלכה הרשב"א עכ"ל יע"ש

ש"ע ס"ו אין קרקע נקנה אגב קרקע ע"כ עיין להמבי"ט ח"א סרמ"ט דמחלק בתלתא אופנים דהא דאין קרקע נקנה אגב קרקע היינו דוקא באמירה לחוד אבל בכתב לו שטר מכר על מה שהקנה לו באגב קנה בשטר

עוד דוקא בשלא אמר יותר אבל כשאמר לו ג"כ שיזכה באותו שדה ושיחזק בו קנה

עוד הא דאין קרקע נקנה אג"ק היינו דוקא במקנה בכסף או בשטר או בחזקה דהקניות חלוקות אבל במקנה בק"ס דקונה בבת אחת את הכל מהני דבקנין סודר מצי להקנות שניהם בחדא שעתא בעוד הסודר בידו יע"ש אכן ראיתי להרב מוהרי"ע בס' בית יהודה סימן ס"א שתמה על דבריו והוכיח מהרשב"א ופסקה בש"ע ומקומות אחרים דלא כותיה יעו"ע וק"ל: סימן רג

ש"ע ס"ב כל המטלטלין נקב"ח וכו' הנה יש לחקור במי שהקנה הדבר בחליפין ונשאר החפץ מונח בבית מוכר מאי הוי מוכר עליו אם ש"ח או שו"ש וראיתי בס' בית יהודה סי"ט שפסק דאפילו שו"ח לא הוי יע"ש אלא דראיתי להרב זי"ע ן' נאיים זלה"ה בס' ל"ה שמעיקרא רצה לפסוק דאפילו שומר שכר הוי ולבסוף כשראה דברי הרב מוהרי"ע הנז' תמה עליו וכתב לבסוף וז"ל איך שיהיה בנדו"ד שהניחם בבית המוכר ממש פשיטא דודאי הוי ש"ח ואפשר אפילו שו"ש הוי מהראיות שכתבתי עכל"ה שוב ראיתי לרב אחרון בספר גור אריה דק"נ בחדושיו לערובין שהוכיח מדברי התוספות דלא הוי שו"ש ובסוף דבריו הביא מ"ש הרב"י בסו"ס קצ"ח מ"ש שם משם רבינו ירוחם וז"ל הקונה חפץ מחבירו בקנין גמור ונאבד אצל המוכר י"א דהוי ש"ש ויש דס"ל דאפילו שו"ח לא הוי וכן עיקר עכ"ל. וא"כ אלו ואלו דברי