פעמוני זהב חלק ב רמה

ויהיה תחת יד האחר ואח"כ יתרצה הלוקח הרי יחול הקנייה עתה על ידי שטר זה כמו המעות שכתב הטו"ז

איך שיהיה לפי דברי המסדר עט סופר הנז' לא נשאר לנו לפרש בדברי הרמב"ם דפסק מר"ן בס' רל"ה במוכר שזכה לו אחר דקנה אלא אם תהי' הזכייה במעות או בחזקה אבל ק"ס ושטר אתמעטו זה משנלע"ד ואם שגיתי אתי תלין משוגתי ודו"ק. אחרי כותבי כל זה מעלה מטה עשר שנים זכיתי וקניתי ספר נתיבות המשפט וקצות החושן ושם שם בס' זה ובס' רל"ה ראיתי להרבנים הנז' שהאריכו למעניתם ותהלי"ת נהניתי עד מאד כי שם ראיתי שדרכתי תהלי"ת בהישובים שעשיתי כמו שדרכו הם ז"ל בשקלא וטרייא שלהם יעויין עליהם ז"ל ושם תרוה צמאונך ודו"ק

ש"ע ס"ד במור"ם ואין מקנים בכלי אלא מדעת בעליו וכו' ואם נתן הקונה למקנה כלי שהוא ממושכן בידו כתבו התוספות במציעא דף פ"ב ד"ה אמור דאמר וכו' דיכול לקנות אכן מדברי התוס' שם משמע דדוקא במשכון שמשכנו שלא בשעת הלואתו דאזי קני ליה מדר"י אבל מה שמשכן בשעת ההלואה אינו נקנה למלוה ואין עושים בו קנין הן אמת דבס' ע"ב כתב הטור ופסק מר"ן זלה"ה דהמלוה על המשכון לא שנו משכנו בשעת הלואתו או שלא בשעת הלואתו הוי שומר שכר וכתב הרב"י ז"ל דהגאונים זיע"א ס"ל דמימרת ר"י דבע"ח קונה משכון הוא בין בין ומאי דאמר בגמרא אמור דאמר ר"י דחייה בעלמא היא ומכח זה כתב הרי"ף דלא שנא שעת הלואתו וכו' מ"מ הרי הרב"י הצריך עיון ע"ש והד"מ לא כן דעתו אלא ס"ל דאפילו כתב הרי"ף בין בין לאו מטעם דר"י איירי בין בין אלא מטעמא אחרינא יע"ש. בס' ע"ב וא"כ משכון דבשעת הלואה מדי פלוגתא לא נפיק ולא קנה במשכון בשעת הלואה וק"ל

ש"ע ס"ה י"א שאין הקנין וכו' ובסתם אמרינן כמעכשיו ע"כ. עיין למהרש"א ז"ל בס' משחד"ר ששם נשאל באחד שקבל ק"ס שכל זמן שיבא לו שמעון מעותיו שקנה בהם את מולקי של הקרקע שהוא חזקת שמעון אז יקח את הקרקע ולא אמר לו מעכשיו והשיב הרב על זה ממ"ש הש"ע האומר לחבירו קנה סודר ותקנה חפציך לי אחר שלשים יום לא קנה גם כאן לא קנה מיהו יש לחלק דהתם שאני דהא מגלי דעתיה שאינו מקנה לו אלא עד שלשים יום ולא מעכשיו אבל הכא אמרינן דהוי כסתם קנין דכיון שלא נתן לו המעות עכשיו לא מצי לאקנוי ליה לגמרי עכשיו ולעולם כוונתו דכשיבא לו המעות תהיה קנויה לו מעכשיו ולא מגרעינן האי קנין משאר קנינים כן נ"ל עכ"ל בקיצור. ועיין בבני חיי בס' זה ובס' ר"ו הגה"ט או"ד ועדיין צ"ל בדבר ועיין סר"ז סי"ד ובדברי רמ"א שם ובסמ"ע ודו"ק

ש"ע ס"ו אע"פ וכו' ואם הפסיקו וכו' עיין להר' בית יהודה ס"ך שכתב דזה דוקא בקנין שנגמר קנינו לאלתר אבל בדבר שלא נגמר קנינו מיד כגון מעשה שבא לפניו באחד שהתחייב לחמיו שאם ימות הבן הנולד לא יחזור לו הירושה של האח לחמיו ע"ז כתב הואיל והדבר תלוי ועומד עד שימות הזרע אחר שלשים יום צריך כתיבה וכל זמן שלא נכתב השטר יכול לחזור בו יע"ש שהביא ראיות לזה ודו"ק

שם ואם הפסיקו אין אחד מהם יכול לחזור ע"ך. כל זה מדינא אכן ראיתי בס' כר"ח משם מוהריב"ץ ז"ל הא דנתנו חכמים הוא מן הדין אבל נתנו חז"ל שעור שעה להתבונן וכך היו דנים קדמונינו ז"ל דאף אם קנו ממנו בק"ס תוך שעה מצי הדר ע"ך ודו"ק

ש"ע ס"ט בדברים שהקרקע נקנה בהם שכירות וכו' לעד"ן דלסתמא דמר"ן דסתם בדברים שקרקע נקנה א"ך הוא הדין קנין סודר קני ואפילו במקום דלא קני בק"ס במקח במקום דכתבי שטרא עכ"פ בשכירות ודאי קנה דהא ק"ס איכא סברת הפוסקים דס"ל אפילו במקח עצמו קנה לבדו אפילו באתרא דכתבי שטרא וכמש"ל הבאה"ט בס' ק"ץ ס"א יע"ש. וא"כ לגבי שכירות אפילו מאן דפליג במקח וס"ל דלא קנה מודה כאן דקנה מטעם שכתב הסמ"ע סק"ך משום דסמכא דעתייהו א"כ מה לי על ידי כסף או בק"ס וכן ראיתי להרב ערך השולחן שכת' דהוא הדין אם הקנה השכירות בשטר דקנה אפילו במקום דבמקח לא קנה עד שיתן הכסף בשכירות בשטר בלי נתינת כסף קנה יע"ש וממנו נלמוד לנדו"ד ודו"ק

אכן כל זה נראה בשכירות אבל מי שמשכן קרקע שלו ועדיין לא נכתב שטר המשכונה נלע"ד פשוט דיכול כל אחד מהם לחזור דהואיל ואין לך אדם שעושה משכונה בלי כתיבת השטר א"כ ודאי דלא סמכא דעתייהו הגם דמשכונה לדין שכירות לזמן ארוך חשיבא עכ"ז הואיל ועקר סמכת דעתם על השטר א"ך הדר דין משכונה כדין מכר

הן אמת דראיתי לה' מוהרי"ע ז"ל בדיני המשכונה ס"ח שכתב שמי שנתן מעות לחבירו על דעת משכונה לאכול פירותיה בנכייתא כנהוג ונתעכב ולא כתב השטר ולא היה שם קנין והיה אוכל הפירות משך ששה שנים נלע"ד דאותן הפירות שאכל הוי רבית קצוצה שהרי לא נשתעבד לו הקרקע דלעולם אין קרקע נשתעבד לפירותיה אלא א"כ היה בו אחד מדרכי הקנאה ובנ"ד כיון דלא היה קנין אין כאן שעבוד והוו המעות הלואה ומוציאין מן המלוה מה שאכל כדין רבית קצוצה עכ"ל ומזה רציתי לכאורה לדון דגם במשכונה אם היה הקנין אפילו לא נכתב השטר קנה והייתי רוצה לדקדק זה מדכתב בלשונו ונתעכב ולא כתב שטר ולא היה שם קנין וכו' גם לבסוף כתב ובנ"ד כיון דלא היה קנין אין כאן שעבוד וכו' מזה רציתי לומר דאלו היה שם קנין דהיינו ק"ס הוה מהני אפילו לא נכתב השטר

אלא אחר ההתבוננות אין זה אמת דאפילו נימא דכך הוא פירושו דלא היה שם קנין היינו ק"ס אין ממנו ראיה דבק"ס לחוד סמכא דעתייהו אלא יש לחלק דעד כאן לא קאמר הרב שם דאם היה ק"ס מהני היינו להתיר הרבית של הפירות שכבר אכל דהואיל ומדאוריתא נקנית לו בק"ס דק"ס דאוריתא הוא כמ"ש הרב המבי"ט והביאו הרב בני חיי בס' זה א"כ פשוט אפילו נימא דכל זמן דלא נכתב השטר לא קנה עכ"ז מה שכבר אכל לא מחשב לרבית ובפרט לסברת הפוסקים שהביא הבאה"ט דס"ל בס' ק"ץ דק"ס מהני אפילו באתרא דכתבי שטרא ודאי דאין כאן חשש רבית וא"כ אפילו נימא דכוונת הרב