פעמוני זהב חלק ב רמא

וחזר ופתח וכו' יש להסתפק אם היה הפתח נעול ופתחו הקונה ואח"כ חזר ונעלו מה דינו אם קנה בנעילה זו שעשה או לא ונראה לפשוט דמהני ולא מבעיא לטעם השני שכתב הסמ"ע דהרמב"ם לרבותא נקט נפתח אח"כ כדי לומר לך דאפילו חזר ופתח קני בנעילה הראשונה א"כ מכ"ש נדו"ד הואיל וחזר ונעל והניחה נעולה א"כ הדר דינה כנעל דמתניתין דקתני קנה אלא אפילו לפירוש קמא שכתב הסמ"ע דבעי לפתוח הבית אחר הנעילה כדי לגלות דאותה נעילה להקנות היתה א"כ גם כאן הואיל וחזינן דפתח וחזר ונעל בודאי דהאי נעילה צוריך קנייה היא ולא צורך בעל הבית הואיל וחזינן דתכף פתח וחזר נעל מה צורך בעל הבית היתה בפתיתה זאת אלא בודאי דלא היתה פתיחה זאת אלא גלוי מילתא שהנעילה שיעשה אח"כ היא לשם קנייה כל זה נראה לכאורה אלא דעדיין יש לדחות ולומר דיש לחלק דבשלמא אם היתה מעקרא פתוחה והלך הוא ונעלה הואיל והוא עבד בה מעשה מה שלא היה בה שהיתה פתוחה והוא נעלה בזה קנה בין לטעם הראשון של הסמ"ע בין לדברי הסמ"ע האחרונים. אבל בכגון שהיתה מעקרא נעולה ופתח איהו הגם שחזר אח"כ ונעלה האי נעילה בתרא לא יש בה שום חדוש מעשה דכך היתה מעקרא הגם שחדש ועשה מעשה הפתיחה פתיחה אינה מעלה דהא הקנייה בנעילה היא כמ"ש במתניתין נעל וכו' וא"כ נעילה זאת שעשה אינה מעשה חדש בגוף דבר הקנייה דמעקרא ג"כ נעולה היתה וגם יש לחלק גם לפי טעם הראשון שכתב הסמ"ע דהפתיחה היא גילוי מילתא לנעילה שעשה שהיא לשם קנייה נימא דוקא התם הוא דהוי גלוי מילתא וכו' דכי חזינן דפתוחה היתה ונעלה וחזר ופתחה בזה הוא דאמרינן גילוי מילתא דאי לצורך בעל הבית מה טיבו לנועלה ולפותחה תיכף לא יוצדק כלל לומר לשום צורך עשה זה אבל בכאן שהיתה נעולה ופתחה וחזר ונעלה נימא מאן גלי לן דלשם קנייה נתכוון בנעילה זו דילמא לא נתכוון אלא לפותחה לאיזה תשמיש והדר ונעלה כמו שהיתה ולא לשום קנייה נתכוון וא"כ עדיין הספק שקול. אלא דראיתי לרבינו הטור בס' זה שהביא סברת יש מי שאומר דבפתיחה לחוד מהני והוא ז"ל דחה דבריו וכתב שם הרב"י דסברת י"א היא משום דמביאים ראיה מפרק הזורק דאמר שם תיחוד ותפתח ומפרשי לה דתיחוד או תפתח קאמר וכו' זהו ראיתם ואיהו ז"ל כתב דהתם מיירי שהיתה נעולה ואמר לו פתח ונעול והקנייה בנעילה היא ולא בפתיחה ומאי דאמר תיחוד ותפתח הכוונה היא אדרבא תפתח ותיחוד יע"ש וא"כ זכינו אפי' רבינו הטור דפליג על היש אומרים וס"ל דבפתיחה לא קני דחייתו היתה דהגמרא כוונתה לומר תפתח ותחזור ותנעול כמו שפירש הרב"י א"כ מכאן נשמע דאפילו היתה נעולה מעקרא אם פתח וחזר נעל קנה יע"ש

ואין לדחות ולומר דהגם דהרב"י כתב דזהו דעת רבינו אפילו הכי נימא זה יוצדק לנו לדעת הטור דס"ל דאם נעל לא צריך תו פתיחה למהוי גילוי מילתא לכך בפתיחת ותיחוד מהני אי נמי אפילו לדעת הרמב"ם מהני תפתח ותיחוד לאותו פירוש שכתב הרב"י והוא הפירוש שהביא הסמ"ע בפירוש השני דסברת הרמב"ם לרבותא נקט ואמר אפילו פתח אח"כ אבל לפי אותו פירוש שכתב ג"כ הרב"י והביאו הסמ"ע בפירוש קמא דהרמב"ם בהכריח קאמר דצריך לפתוח אח"כ כדי שיהיה גילוי מילתא בדבר עדיין יש להסתפק אליבא דהרמב"ם דפסק הש"ע כוותיה ונימא דהיכא שהיתה נעולה ופתחה וחזר ונעלה מי יגלה לנו דנעילה זו צורך קנייה היא כדאמרן אלא דלפי האמת הואיל ודברי הרמב"ם לא ידעינן עקר טעמו אם כעקר טעם הראשון שכתב הסמ"ע או כטעם השני ומצינו להרב"י דמפרש הגמרא דתיחוד ותפתח אפי' אליבא דמאן דס"ל דהפתיחה לא קנייה עכ"ז תפתח ותיחוד מהני א"כ אין לנו להניח גמרא ערוכה מכח ספק שנפל לנו בטעם דברי הרמב"ם ובפרט דאפשר דס"ל להרמב"ם כל מה שעשה יותר מדבר הצריך לקמן הוי גילוי וא"כ גם אם פתח והדר נעל איכא למימר הואיל ועשה הפתיחה שהוא דבר נוסף הוי גילוי מילתא על הנעילה דלשם קנייה איכוון ודוק

ש"ע סט"ז חזקה לחודה וכו' הרבותא שיש בחזקה הוא אפילו במוכר קרקע שלא מחמת דעתה דהא במוכר קרקע מחמת דעתה גם הוא בכסף לחוד קני אפילו בעייל ונפק אזוזי כמש"ל בס' ק"ץ סי"א ובשטר ג"כ קנה כמ"ש בס' קצ"א ס"א אלא בודאי היתרון שיש בחזקה הוא אפילו במוכר קרקע שלא מחמת דעתה אם לא עייל ונפק קנה ואפילו במקום דכתבי שטרא ואם תקשה מה רבותא יש בחזקה יותר מן השטר הרי גם בשטר פסק לעיל דקנה בו היכא דלא עייל אזוזי ונפק כמ"ש לעיל בס' ק"צ סי' עיין להרב מהרמ"א זלה"ה בס' משחא דרבותא שתרץ וז"ל וי"ל דשאני התם דנתן לו מקצת הדמים וכל היכא דלא נתן לו כלום מהמעות לא סמכא דעתיה וכו' עיין עליו וירוח לך ונפקא מינה דבקנין חזקה אפילו לא נתן שום דבר זהו הרבותא ודו"ק

שם במור"ם אפילו במקום שנהגו לכתוב שטר וכו' עיין מ"ש לעיל בס' ק"צ ס"ז וק"ל: סימן קצ"ד

ס"א הכותי אינו קונה בחזקה וכו'. הנה מדברי הסמ"ע, סק"ב הוכיח דמכ"ש הוא בכסף שאינו קנה יע"ש ואני מוסיף להסתפק מהו הדין בקנין סודר אם קנה הגוי מישראל בק"ס שהרי מצינו דרבינו תם ס"ל דגוי קונה מישראל בחליפין וכוותיה, פסק מר"ן בס' קכ"ג סי"ד יע"ש. וספיקא דידן הוא אם הגוי קנה בק"ס ונתן המעות ועדיין לא נכתב השטר ומיירי באתרא דלא כתבי שטרא דאי באתרא דכתבי שטרא אפילו ישראל מישראל לא קנה דהא מחלוקת הפוסקים היא ק"ס אם מהני לחודיה באתרא דכתבי יע"ש בבאה"ט בס' ק"ץ סק"א דבמחלוקת היא שנויא וא"כ אוקי ארעא בחזקת מרא קמא אלא דספיקא דידן הוא באתרא דלא כתבי