פעמוני זהב חלק ב רמ

לגבי ק"ס דינו כמעות ע"ע ועדיפא מכל זה ראיתי להמוהרי"ע זלה"ה בספרו בית יהודה דקנ"ח ששם כתב לצדד ולומר דמדינא לסברת מר"ן ס"ל דבמקום דכתבי שטרא בק"ס לחוד קנה הואיל ולא מצינו למר"ן בסימן קצ"ה שתלאו במנהג המקומות ואדרבא סתמו כפירושו דמועיל בלא שטר בכל מקום ולבסוף סיים וכתב. ז"ל מכל מקום סמכו בזה המנהג על פי סברת הרטב"א ז"ל הביאה הרב מהר"א ן' ששון ז"ל בתשוב' סר"ז וז"ל דבמקום שכותבין את השטר לא קנה לא בכסף ולא בחזקה ולא בק"ס עד שיכתוב את השטר דלא עדיף כח קנין מכח כסף וחזקה עכ"ל ובכולם נהגו להצריך כתיבת השטר וכו' עכל"ה ומ"ש הרב משם הריטב"א דלא קנה לא בכסף ולא בחזקה וכו' ראיתי להרב מוהרר"י ן' נאיים ז"ל בס' זרע יעקב סי"ד דפירשה דהיינו אפילו במקום דאיכא כסף ושטר וחזקה בתלת כחדא עכ"ז בעינן שטר מ"מ יע"ש אלא דלגבי חזקה לא נחה דעתי הואיל ומור"ם בסו"ס קצ"ב פסק דבחזקה לחוד מהני אפילו באתרה דכתבי שטרא והואיל ומור"ם פסק כך א"כ ודאי דאזלינן בתריה ודע לך דמה שכתב הרב מוהרי"ע ז"ל לא מדין מנהג ארזיל יע"א כדרכו איירי שמאסף מנהגם אלא מדין הנהוג לכל אתרא דכתבי שטרא איירי דהא הביא זה משם מהר"א ן' שושאן משם הריטב"א ש"מ שעל כל המקומות איירי ודו"ק

שם בד"א דקני בכסף וכו' עיין להרב בני חיי הגהות ב"י שכתב משם הפוסקים שהמחליף קרקע במטלטלים כיון שמשך זה המטלטלים אין אחד מהם יכול לחזור בו אפילו במקום שכותבין השטר ולא דמי לחליפי ק"ס ע"ש

שם ג"כ בד"א וכו' ראיתי להרב בני חיי דפסיק ותני משם ע"ש ז"ל ומשם הריטב"א ומהרשד"ם בלי שום חולק דדוקא במכר הוא דלא קני באתרא דכתבי שטרא אבל במתנה אפילו באתרא דכתבי שטרא קנה אפילו לא נכתב השטר דמעיקרא סמכא דעתיה יע"ש אחרי זאת ראיתי בספר מטה יהודה למוהרי"ע ז"ל בדף האחרון שבספר ששם כתב דיש חכם אחד שסבר דבשטר מתנה אפילו לא נכתב השטר קנה והוא ז"ל דחה סברא זו בשתי ידים יעו"ע א"כ מדבריו נראה דלא ראה שסברא זו היא משם ע"ש ומשם הריטב"א ומהרשד"ם זלה"ה כי לא ראיתי לו שם שהזכיר דבריהם כלל יע"ש

ש"ע סעיף יו"ד בדין עייל ונפיק אזוזי עיין להרב משי"ש ח"א סימן קס"א שכתב וז"ל מוכר ט"י סרסור והיה הסרסור עייל ונפק אזוזי אם יכול הלוקח לחזור בו תשובה לכאורה נראה דכיון דהסרסור שליח הבעלים הוא הו"ל כאלו בעליו עייל ונפק אבל יש לצדד ולומר דהסרסור כיון דאין חפצו אלא למכור הו"ל כמוכר שדהו מפני רעתה עכ"ל. ולענד"ן דהרב לא נסתפק אלא בסרסור הנקרא סמסאר דכמו כן ראיתי למהריק"ש שפירש דין סרסור דכתב לקמן מר"ן סימן רכ"ז סכ"ד דפירושו הוא שהמוכר לאחד על ידי סרסור דהיינו איש אחר מתווך ביניהם מוליך ומביא הדברים עיין מ"ש לקמן סרכ"ז סכ"ד וא"כ יכולני לומר בזה הוא שנסתפק הרב וכמו שמדוקדק מדבריו שכתב ז"ל מוכר ע"י סרסור וכו' דמין הראוי הו"ל למימר סרסור שמכר וכו' אלא ודאי דכוונתו לומר דהבעלים מכרו על ידי סרסור כדאמרן אבל מי שנותן הדבר לסרסור לסרסרו סתמו כפירושו ודאי לא מכרו אלא משום דצריך לזוזי ומסתמא כל דעייל ונפיק הסרסור הוא מדברי בעל הבית אך עדיין יש להסתפק הואיל וכל מוכר על ידי סרסור דידן על הרוב הוא מצד רעות המקח על זה צריך ישוב מפני מה הוא מוכר ודו"ק

ש"ע סט"ו יש מי שאומר דעייל וכו' ראיתי להרב משי"ש ח"א קס"ב שכתב וז"ל יש לשאול אם בא אליו פ"א דוקא ואמר לו זיל השתא ותא למחר ובא לו למחר ואמר לו שאינו חפץ לקנות מהו תשובה נראה דאינו יכול דדוקא בשני פעמים מיקרי עייל ונפיק וכיון שביומו לא הלך כי אם פעם אחת כבר נתקיים המקח ואך יש להסתפק באם עת המכירה יכנס לכלל חשבון כגון שבעת המכירה בקש המעות ושוב חזר אלא פעם שנית אי הויין תרי זמני או לא נימא דבעינן עייל ונפיק מלבד המכירה עצמה ומלשון הש"ע נראה קצת דבעינן פ"ב מלבד שעת המכיר' וכן נראה ג"כ מלשון הש"ע סי"ו שכתב שהלך אליו וכו' פעם שנית ע"ש עכ"ל

שם בא"ד או ביום שקרוב לו לע"ד נראה דאם הלך אליו פעם אחת ביום שקרוב לו ופעם אחת ביום הזמן עצמו נלע"ד דמצטרפים דהואיל ותרוויהו אם הלך באחד מהם פ"ב מקרי עייל ונפק הוא הדין פעם בזה ופעם בזה מצטרפין וכיומה אריכת' דמי ופשוט הוא לפע"ד וק"ל

ש"ע סי"ח הקונה דבר מחבירו וכו' נקנה המקח וכו' עיין להרב מחנה אפרים בהלכות אונאה ס"א שצדד לומר דהיינו דוקא בקונה ממנו במנה סתם אבל אם אמ"ל במנה זה ונמצא חסר לא קנה ע"ע והרב בנו שם עמד ותלאה בפלוגתא דברים אלו הביאם משכנות הרועים או"ס ספ"ז ע"ש

ועיין עוד שם שכתב דאם נתן לו דינר במקחו ונמצא מזוייף אם יוצא על ידי הדחק המקח קיים ומחזיר לו הפחת ואם לאו המקח בטל הרב שם בס"ב ועיין בש"ע סימן זכ"ר סי"ז ובקדושין ד"ז ע"ך יע"ע ודו"ק

שם במור"ם מי שהעלילו עליו עיין דמש"א שכתב כאן וז"ל עיין בס' ר"ז ועיין בב"י שהביא דין זה בשם התשב"ץ ושם מבואר דתכף בשעת מכירה אחר שיצאו העדים החזירו ללוקח המעות וא"כ הודיעו בפירוש שכוונתו רק להבריח אבל בסתמא לא וכך מפורש בס' ר"ז ס"ג וס"ד דדוקא במפרש וא"כ לא הבנתי סתימה דברי מור"ם ואפשר שהסמ"ע הרגיש בזה בסק"ל ולכך הביא ראיה מאהע"ז ס"ץ אשה המוכרת וכו' ומחילה מכבודו דגם שם דוקא במוכרת כל הנכסים דמוכח טובא יע"ש עכ"ל וק"ל: סימן קצ"ב

ש"ע ס"ג כיצד היה הפתח פתוח ונעל הלוקח