פעמוני זהב חלק ב רלח

נותן דמים ללוקח וא"ל במה שתקבל ממנו הדמים תקנה שדה קנה באדם חשוב וכתב ב"י ה"ה במטלטלים כה"ג קנה ולי נראה דה"ה כל חלקי דינים שנתבארו שם בבבא ההיא אין בין קרקע למטל' ולכך לא הוצרך רבינו לשנותו אצל מטלט' וסמך על מ"ש כאן עכ"ל ודברי מור"ם אלו הביאם ג"כ הסמ"ע בסו"ס רי"ש והוסף הסמ"ע מדידיה וכתב וז"ל וכן בר"ם ר"ד כתב הרב"י דמדין קרקע נשמע לדין מטלט' ע"ש וכתבתיהו ג"כ בפרישה שם בסר"ד ע"ש עכ"ל הרי לפניך דהב"י והד"מ והסמ"ע כולהו ס"ל דדין קרקע וטלטול שוים וקנה אפילו מטלטלים אלא דנשאר לנו לברורי ההוא דין דסר"ד סי"א דכתב שם יי"ח וס"ל דדוקא בהנאת מחילת מלוה הוא דקונה אפילו לא מחל לו לגמרי וכו' א"כ מהתם משמע דיש חילוק בקניית הנאה בין קרקע למטלטלים דקרקע קנה לגמרי ובטלטול דוקא למפרע וא"ך היאך פסקו כאן הני אריוותא דשוים הם אלא דצריך לומר דיש חלוק בין הנאה דמטייה ליה מאדם חשוב כשונתן לו עתה מתנה להנאה דמטייה ליה מבעל חוב שנושא דהואיל ונושא בו ומוחל לו אותה הנאה זוזי הוא דשויא ולכך בקרקע קנה ובטלטול למש"ף לא כן אם נותן לאדם חשוב איזה מתנה ומקבלה ממנו דבר גדול הוא ומחשיבא ככלי כמ"ש רבינו חננאל זיע"א שהביא דבריו הרב"י ברי"ש ס' ק"צ יע"ש ומה שמצינו באותם קנינים שקנה בהם קרקע בס' ק"צ הרי כתב הד"מ והסמ"ע דכולהו קנינים שייכי גם בטלטול והאמת תקשה דבשלמא בנותן מנה לאדם חשוב טוב הדבר דחשבינן כאלו בעל הטלטול קבל כלי וקנה מדין חליפין אלא בנותן מנה לפלוני ואמ"ל שדך תהיה קנויה לפלוני דס"ל להד"מ דגם במטלטלים קנה במאי קנה אותו פלוני המטלטלים הרי אפילו אי חשבינן שהקנה עצמו נתן המעות עכ"ז במטלטלים לא קנה גם באומר תן מנה לפלוני וקנה לך קרקע שלי כיון שנתן קנה הרי ג"כ תקשה לסברת הד"מ דהיאך יקנה במטל' דאפילו חשבינן דאיהו עצמו קבל המעות לא קנה במטלטלים וכן נמי באומר תן מנה לפלוני והרי שדה קנויה לו במטלטלין היאך קנה אלא מוכרח לומר דהואיל ואותם קנינים בקרקע קנו מדין ערב ומדין עבד ומדין שניהם כמ"ש שם הסמ"ע א"כ מה לי קרקע מה לי טלטול וא"כ הוא דשוים הם ודו"ק שוב התבוננתי ופירשתי דדברי מור"ם דסר"ט והסמ"ע דסו"ס רי"ש דהשוו מטלטלים לקרקע להנהו דינים דסק"צ ס"ז הכוונה היא דכמו ההיא דסק"צ בקרקע קנה קנין גמור למנין מטלטלים קנה למי שפרע והשתה נחה שקטה כל מה שהקשיתי ועיין בס' נתיבות המשפט שפירש דכך היא כוונת הסמ"ע יע"ש והדרן לדינא דפסקו של הרב מו"ח ז"ל אמת דדבריו הם דברי הסמ"ע הנז' אלא באמת נעלמו מעיניו ודו"ק

ש"ע ס"ז בד"א שקנה בכסף לבדו וכו' עד שיכתוב השטר ע"כ נסתפקתי במאי דאתי לקמן לפעמים שבא המוכר למחות ולבטל המכר וחוקרין בדבר ורואין אנו שהסופר כבר כתב השטר אבל עדיין לא מסרו ללוקח מי אמרינן הואיל וכבר נכתב קנה הלוקח או אמרינן הואיל ועדיין לא לקחו בידו לא קנה ומעיקרא רציתי למשפט ספק זה מפסק מר"ן בס' רמ"ג ס"ו בדין המתנה דאם אמר להם זכו לו בשדה על מנת שתכתבו את השטר וכו' יכול לחזור בו שלא יכתבו לו שטר ואפילו כתבו לו השטר כל זמן שלא מסרוהו בידו אם מיחה בהם מלמוסרו לו הרי זה בטלה המתנה עכ"ל וא"כ משם הייתי רוצה לדון לנדו"ד הגם בכאן הואיל ואנן אתרא דכתבי שטרא לא זכה עד שיקח את השטר בידו אלא כד דייקינן אפשר לחלק בניהם דשאני התם הואיל ומעיקרא הנותן עצמו אתני הכי שלא תהיה המתנה אלא על ידי השטר א"כ אפילו יכתבו הסופרים את השטר עדיין לא זכה דמה שאמר להם על מנת שתכתבו לו את השטר הרי פירשה שם הטור בס' רמ"ג דהוי כאומר על מנת שתכתבו ותתנו בידו יע"ש וא"כ כל זמן שלא הגיע לידו לא חל המתנה ולא נקנית לו אבל בנדו"ד דהכסף קונה קנייה גמורה ומקרא מלא דבר שדות בכסף יקנה ולא אמרינן באתרא דכתבי שטרא לא קנה בכסף לבד אלא משום דלא סמכא דעת הקונה וכמו שמפורש הדבר בגמרא דקדושין וכו' יע"ש נימא דאם נכתב השטר אפילו עדיין ביד הסופר קנה דסמכא דעתו דלוקח

אלא דכד דייקינן בדברי רש"י דלשם בקדושין נראה דלא זכה עד שיגיע השטר לידו דבזה הוא דסמכא דעתו שהרי כתב שם וז"ל הגמרא אמר רב לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבים את השטר לא קנה ופירש"י וז"ל לא קנה דכיון דרגילין בהכי לא סמכא דעתיה דלוקח עד דנקיט שטרא ועקר דעתו לקנות על השטר הוא עכ"ל הרי לפניך מלשון רש"י מוכח דלא סמכא עד דנקט דוקא אבל אם עדיין לא נקיט שטרא בידיה לא קנה ולא סמכא דעתיה כך הדעת מורה דאם נקט שטרא בידיה הרי חרבו שננא בידיה אבל ביד הסופר מאי אהני ליה

הן אמת דעומד לנגדי דברי הבאה"ט שכתב בס' זה סק"א וז"ל עיין בתשוב' ר"ב אשכנזי ומוהריב"ל ח"א ס"פ נסתפק אם מהני ק"ס אף באתרא דכתבי שטרא וכתב מהרש"ך דפשיטא דמהני ומהרי"ט סס"ה כתב שמוהריב"ל בסופו הדר פשטה דלא מהני ק"ס ע"ש והרב פ"מ סס"ד כתב דאם קנה בעדים בפני הלוקח כיון דסתם קנין בזה לכתיבה עומד קנה כן הכריע מתשובת מהרי"ט הנז"ל בני חיי עכ"ל הבאה"ט והנה מלשון זה נראה דאם נכתב השטר אפילו עדיין לא תפסו הלוקח בידיה קנה דהא אפילו לסברת מהרי"ט שהביא הבאה"ט דס"ל דק"ס לא מהני באתרא דכתבי שטרא עכ"ז סיים עלה משם הרב פני משה דאם היה הקנין בפני הלוקח קנה הואיל וסתם קנין לכתיבה עומד יע"ש ואם האמת הוא דאפילו נכתב לא זכה הלוקח עד שיבוא לידו מא אהני באמירה זו דסתם קנין לכתיבה עומד הרי אפילו חשבינן ליה מוכתב ועומד עכ"ז לא אהני לן מדי הואיל ועדיין לא הגיע השטר ליד הלוקח אלא ודאי דאם נכתב השטר מהני אפילו עדיין מונח ביד הסופר זהו מה שעומד לנגדי אלא אחר העיון ראיתי שהבאה"ט הביא אל דבריו שבסק"א מדברי הרב בני חיי וחפשתי בס' בני חיי וראיתי שהבאה"ט לא הביא אלא תחלה דבריו ולא הביא סיום דבריו והלך מה שסיים הרב בני חיי בדבריו אחר שכתב והרב פני משה כתב דאם קנה בעדים בפני