פעמוני זהב חלק ב רלז

הלכות מקח וממכר סימן ק"צ

שיך סק"א הקינה במלוה וכו' דין קנין במלוה ע"ע מחלוקת הרמב"ם והרא"ש הביאם מר"ן בסו"ס ר"ד ועיין שם בסמ"ע סקט"ו ועיין ג"כ מר"ן ב"ס קצ"ה ס"י יע"ש

שם בש"ך מעשה בא לפני וכו' מתחלת דברי הש"ך ועד סופן נראה דטעמו דלא קנה בשט"ח שיש לו על אחרים הוא משום דלא סמכא דעתיה וא"ך לפי זה אם מכר במלוה שיש לו ביד אחרים במעמד שלשתן והיתה המלוה בשטר קנה הואיל ואינו יכול למחול סמכה דעתיה

וראיתי להרב גוא"ל שכתב וז"ל אם קרקע נקנה במ"ג כגון ראובן אמר לשמעון בפני לוי בע"ח שדה מכורה לך בחוב שחייב לו לוי עיין בתשובת גאלאנטי סס"ו ע"כ וספר הגאלאנטי אינו בידי ומלשונו של הגוא"ל נראה דבמלוה ע"פ איירי ועיין גם בסמ"ע סקצ"ה סקי"ז וק"ל

ש"ע סעיף וא"ו וכן י"א שהוא הדין לאומר לחבירו הילך מנה ויהיה שדה מכור לך עצמך כיון שזכה במנה נקנה לו השדה והוא שיהיה אדם חשוב שהמוכר נהנה במה שהוא מקבל ממנו מתנה ע"כ בכאן ראיתי להעתיק מה שמצאתי בנייר קטן מושלך בין ספרי הקודש והוא מכת"י הקדוש הרב המופלא סבד"מ מו"ר מו"ח כמוהר"ר יששכר אצראף נר"ו שכתב בימי חורפו וז"ל בסימן הנז' ס"ו כתב וז"ל וכן י"א שהוא הדין לאומר לחבירו וכו' שהמוכר נהנה וכו' יש להסתפק במטלטלין אם אומר לחבירו הילך מנה ויהיה מטלטל פלוני שלי מכור לך והוא אדם חשוב אם קנה לגמרי המטלטלין או מוסרין אותו למי שפרע דוקא מי אמרינן דהאי הנאה שמקבל חשיבא כאלו נתן לו כלי דיהביה הקונה למקנה וקנה בו בתורת חליפין המטלטלין דקי"ל דמטלטלין נקנין בחליפי כלי או דילמא שאותה הנאה חשובא דוקא כאלו נתן לו פרוטה וקי"ל דמטלטלין אינם נקנין במעות ואין מוסרין אותו אלא למי שפרע דוקא וחזי הוית להרב בעל הטורים בס' ק"צ ס"ז שכתב שאותה הנאה חשיבא כאלו קבל ממנו פרוטה משמע מדבריו כיון שאותה הנאה חשובא כאלו קבל פרוטה דוקא בקרקע הוא שקנה אבל במטלטלין לא קנה דקי"ל מעות אין מוסרין אלא למי שפרע אבל לא לקנין גמור והרב מוהרי"ק בב"י הביא משם הר"ן שדעת רב"ח שאותה הנאה חשובא כאלו קבל ממנו כלי וזל"ה וכן דעת רבינו חננאל שכתב והילך מנה ויהיו לך נכסי ואמר דההיא הנאה מחשיבא ככלי דיהביה הקונה למקנה וקנה בו בתורת חליפין ולפי זה אף מטלטלין קנה בה עכ"ל ולכאורה היה נראה שגם דעת רבינו הטור כדעת ר"ח זלה"ה וכולהו ס"ל דהאי הנאה חשובא כמעות וחשובה ככלי ומה שנקט רבינו הטור חשוב כאלו קבל ממנו שוה פרוטה חדא, מנייהו נקט כיון שהוא איירי בקרקע וקרקע נקנה אף במעות לכך נקט מעות ואה"ן במטלט' חשבינן ליה ככלי אלא דלא איירי במטלטלין כי אם בקרקע דלא נפקא מינה אם חשבינן לה כמעות או ככלי אלא דכד דייקינן שפיר מוכח דרבינו הטור ס"ל דהאי הנאה חשובא כאלו קבל פרוטה דוקא ולא חשיבא כאלו קבל ממנו כלי דאי האי הנאה חשיבא ג"כ ככלי למה נקט הטור כאלו קבל פרוטה הוה ליה למינקט כאלו קבל ממנו כלי דאע"ג דבקרקע איירי וקרקע לא נפקא מינה מדי דקי"ל קרקע נקנה בכסף מכל מקום נפקא מינה גם בקרקע דאם באתרא דנהיגי למכתב שטרא דאי חשיבא דוקא ככסף צריך למכתב שטרא ואי חשיבא, ככלי אין צריך למכתב שטרא ומיהו האי נפקותא לא אתייא אלא אם נאמר דהטור ס"ל כאותן הפוסקים שהביא הבאה"ט בסי' הנז' סק"א משם הרב בני חיי דס"ל דק"ס מהני אפילו באתרא דנהיגי למיכתב שטרא אבל אם נאמר דהטור לא ס"ל הכי אלא כאידך פוסקים שהביא שם דס"ל דק"ס לא מהני באתרא דנהיגי למיכתב שטרא הדיוקא הנז' אזלה לה שעדיין נוכל לומר בדעת העור שחדא מנייהו נקט אלא כיון שהטור איירי בקרקע ובקרקע לא נפקא מינה מדי לכך נקט מעות ולא חש הטור למנקט כלי לאשמועינן חדוש שאף במטל' זכה במאי דלא איירי ביה ומעתה לא אתברר דעת רבינו הטור אם ס"ל כדעת ר"ח או לא שוב מצאתי להרא"ש ורמב"ן והר"ן דס"ל דקונה הקרקע בהנאת מחילת מלוה ובמטלטלין מוסרין אותו למפש"ר והביא דעתם מר"ן בסר"ד סי' באחרונה וז"ל מי שהיה חוב אצל פלוני חבירו ואמר לו מכור לי מטלטלים אלו בחוב שיש לי אצלך ורצה המוכר י"א שהרי כמי שנתן לו מעות וכל החוזר בו מקבל מי שפרע וי"ח ואומרים דאינו קונה אלא בהנאת מחילת מלוה ואפילו לא מחל לו לגמרי רק שהרויח לו זמן הפירעון ואמר לו יקנה לי חפץ שלך בהאי הנאה הוי כנותן מעות ע"כ אלמא מוכח יוצא דהנאת מחילת מלוה חשובא כאלו יהיב הקונה למקנה כלי וקנה המטלטלים לגמרי ולדבריהם בההיא הנאה שמקבל ממנו לא חשיבא אלא כמו דיהיב דימי דמי ולא כמו דיהיב כלי דלא עדיפא האי הנאה שמקבל ממנו מתנה אדם חשוב מהאי הנאה דמחילת מלוה לגבי מטלטלים וכיון דהכי ס"ל להרא"ש גם רבינו בעל הטורים ודאי דהכי ס"ל כשטת אביו הרא"ש אמרה ומכ"ש שלשונו מדוקדק כך ומעתה קם דינא כיון שהרא"ש והר"ן והרמב"ן והטו"ר ס"ל הכי ומר"ן כי"א בתרא הכי ס"ל ודאי שכן הלכתא דלא קאי אלא במי שפרע ואינו קונה קנין גמור לפי ר"ח דס"ל דחשיבא ככלי וקנייה אפילו במטלטלין בהנאה מחילת מלוה קנין גמור דהוא יחידאה בדבר זה ולא קי"ל כוותיה לא בזה ולא בזה זהו משנלע"ד להלכה ולא למעשה וצוי"ם וימ"ן ע"ה יששכר אצראף נר"ו

ואני הפעוט הבא אחריו הגם דראיתי שכל דבריו כגחלי אש ופלפל והעלה לדינא דהאומר לפלוני לפלוני שהוא אדם חשוב קח ממני מנה ותקנה לך מטלטלים לא קנה משום דההיא הנאה הויא כמעות דוקא ולא קנה במטלטלים ברור לי דלא ראה מ"ש מור"ם בד"מ סר"ט וז"ל ועיין לעיל סק"צ אם המוכר