פעמוני זהב חלק ב ריח

וכו' וגם בב"י מחוד'ש אל"ף הביא תשובת הרשב"א וכו' ומסיים בה ועוד שכבר נשבעו וא"א לעבור על שבועתם עכל"ה נמצא דפסק זה של הרבנים מסכימים לדברי הסמ"ע אלא דראיתי להטו"ז שדחה דברי הסמ"ע שכתב וז"ל לאמאי בעי עונש שבועה וחרם לקיים הקנין הא יש לחלק ביניהם כמ"ש רמ"א סכ"ט ס"ד אלא נלע"ד דבחיוב תליא מילתא שנתחייב אחד לחבירו לעשות כן וזה מהני לכל מילי עכ"ל וכוונת הטו"ז פשוטה דכוונתו לומר דהסמ"ע ס"ל דהשבועה משויה ליה קנין גמור לשותפין שאין שום אחד יכול לחזור ועל זה מתמה דהאמת מסי' ר"ט ס"ד מוכח דלא משויה קנין גמור אלא דחייב לקיים הדבר מכח השבועה ונפקא מינה אם נשאל על שבועתו הרי זה פטור יע"ש זהו כוונתו וא"כ פסק הרבנים הנז' ג"כ יכולים אנו לומר דזהו כוונתם שרצו לקיים השתוף מחמת השבועה כוונתו היא משום חומר השבועה רמו עליו לקיים השתוף ואה"נ אם היה אותו אדם נשאל על שבועתו לא היו מכריחים אותו וגם דברי הנ"מ והרב"י שהביאו הרבנים הנז' מוכרח לפרשם לדעת הטו"ז הכי הלאו הכי קשיא לדברי הטו"ז מדברי הרב"י ופשוט

וראיתי להרב מו"ד זלה"ה בס' כר"ח ח"ב דף נ' ע"א ששם תקן שטר עסקא לכתוב בו ובכח הקוש"ח ששעבד גופו לכל מה שירויחו מה"ש וכו' וכו' והיתה עיקר טעמו בשביל איזה עסקות שמתהוים מחוב קדמון שכבר נאבד ורצה לעשות תקון להכשר וכו' יעו"ע. והן היום ראיתי שדבריו הם מיוסדים על הרב מגדל עוז מפרק רביעי מהלכות שותפים שכ' על דברי הרמב"ם שכתב האומנים שנשתתפו אעפ"י שקנו וכו' כתב איהו וז"ל כן דעתי מיום שהגעתי להוראה וכך אני מצוה לסופר שיכתוב וכו' שאנו משעבדי' עצמינו לעסק כו"כ ולבי אומר שאף הרמב"ם והגאונים הראשונים מודים שאם כתב בשטר כן שהם שותפים עכ"ל. וא"כ מזה למד דכמו שמהני לשותף להשתעבד גופו ויהיה קנוי לו מה שהרויח לחלוק אותו עם השותף הוא הדין עם בעל העסקא

אתייא מבינייא דבשותפים אומנים לפי דברי הרב מגדל עוז ז"ל אם כתבו בשטר ששעבדו גופם מהני דאינם יכולים לחזור יעו"ע וכן ראיתי להרב הגדול בעל מש"ה מערכת שי"ן אות פ"ו שכך פסק בסכינא חריפא דאם כתבו כך אין שום אחד מהם יכול לחזור יעו"ע וכן נראה פשוט מדברי הרב משחד"ר בנמוקי מהרש"א יעו"ע ודו"ק

ש"ע סעיף וא"ו יש מי שאומר וכו' עיין מ"ש בתשובותי בסה"ק סז"ן מה שנוגע לדין זה אין צריך לכפול עוד הדברים וק"ל

ש"ע ס"ו יש מי שאומר וכו' עיין בספרי האחרונים שכל אחד לדרכו פנה לישב מאי דנראה דמר"ן בדין זה מזכה שטרא לבי תרי דבס' צ"ג פסק כדעת הרמב"ם שהשותף משלם מביתו ובכאן חזר ופסק כדעת הרמ"א שאין השותף משלם מביתו יעו"ע ואנן בדידן אין לנו אלא דברי הרה"ג מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה שכבר כתבו הראשונים דאנן בני מערבא שנהגו לכתוב בשטרי שותפות כשהם בריוח כך להפך והיא מילתא יתירתא בודאי לטפוי אתא לומר דמשעבד עצמו לשלם מביתו יעו"ע בספרו הבהיר מוצ"ב מאיש בס' ראשון שכך פסיק ותני משם הראשונים יע"ש

אך דע וראה דלא נאמר זה החלוק אלא בשטר שותפות שבו נמצא כתוב כך אבל בשטר עסקא אפילו מצא כתוב כך לאו מילתא יתירתא היא למדרש מינה דלטפוי אתא דהיא צריך וצריך למכתב בשטר עסקא כמו שהם בריוח כך להופכו דלא ליתי למיטעי ולמידן ביה דלהוי תרי תלתי באגר ותילתה בהפסד יע"ש בספר הנז' שכך כתוב בסימן הראשון הג"ה אחת משם הרב הגדול מוהרר"א הצרפתי זלה"ה יעו"ש

גם דע וראה דלא נכנס בסלע המחלוקת אם השותף משלם מביתו או לא אלא בשותפים שנשתתפו במעות עצמן אבל אם הביאו מעות מאחרים ונתעסקו בהם לא נכלל בסוג זה דאין זה משלם לשותף חבירו אלא משלם חוב של בעל המעות כן כתב הרדב"ז הביא דבריו הכנה"ג והרב יעב"ץ זלה"ה הביא דבריו בספרו ס"א יע"ש מה שחלק הרדב"ז ז"ל בזה יע"ש

והרוצה לעמוד בשאר הישובים שעשו הפוסקים בין דברי הרמב"ם להרמ"ה יעיין בספר ברית אבות סקע"ו שאסף איש טהור ישובי האחרונים נוסף על זה עיין בס' קצות החושן בס' זה סק"ג ובס' פת"ש ג"ך סק"ח ותרוה צמאונך ואנן בדידן מדברי הרב מוהר"ר יעב"ץ לא נזוז ודו"ק

הדרן לדינא דכתב הרה"ג מהר"א הצרפתי זלה"ה בהג"ה הנז' דבמקבל עסקא לא דינין ליה לבעל המעות להיות משלם מביתו משום מאי דכתוב בשט"ע כשהם בריוח כך הם בהופכו דע וראה דלא כתב הרב כן אלא לפסוק הדין שאין לו לשלם מביתו ואפילו יהיה כתוב בשטר עסקא כשהם שהם בריוח אבל בענין חלק המלוה אם יכול המתעסק לעכב ולא לפרוע כגון מי שנתן עסקא לחבירו במנה וכתב עליו שכל מה שירויח במעות העסקא ובזולתן הריוח וההפסד לאמצע ועכשיו יצא המתעסק לטעון שהפסיד מנה העסקא ומנה אחר זולתו ועל זה רצה לעכב שלא לפרוע שום פרוטה לבעל המעות כי אומר שכל המנה שלך יצא בחלקך בהפסד בזה ראיתי להרב תוש"י ח"ב ס"מ שכתב וז"ל ואפשר דאפילו נאנסו אינו יכול לומר שלא בעדים כיון שזקפם עליו בשט"ח והוו לדידה מלוה שאינו יכול לומר הפסדתי להפסד המלוה שהיא באחריותו וכמו שראיתי בפסק אחד מחכמי דורינו שכתב משם הרב יעב"ץ זלה"ה שכתב בפסקיו שבכל עסקא אינו נאמן המתעסק בדבורו שהפסיד בעסקים אחרים הרבה כדי להפסיד בע"ה כל סכי העסקא אפילו פלגא מלוה משום דמדמי הרב לפלגא מלוה שבעסקא לשט"ח חצוני שהלוה בע"ה למתעסק שאיני נאמן לומר בדבורו שהפסיד באותה מלוה שיפסיד בע"ה חלקו כיון שכותבים עליו בשט"ח בפע"ץ ודכותה בפלגא מלוה שבעסקא שהיא באחריות המתעסק אינו נאמן לומר שהפסיד ממון אחר כדי להפסיד הפלגא מלוה שבעסקא כיון שהיא זקופה עליו במלוה עכת"ד החכם ונלמד מדבריו בפשיטות שאינו נאמן להפסידו בשטר מלוה וכו' עכל"ה. מדברי פסק הרב יעב"ץ זלה"ה נלמד שאין המתעסק יכול להפסיד לבעל המעות חלק המלוה על פי שבועתו כמו שמבואר בדבריו אך דעת הרב המלאך מוהר"ר ר"ב זלה"ה בספרו משי"ש ח"א סמ"ד שם חלק הר"ב על מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה שמצינו לו להרב