פעמוני זהב חלק ב ר

המוכר ולא יקנה הלוקח ולא ימכור המוכר ע"כ לפי כלל זה א"כ גם כאן הואיל ומצינו דהמוכר שהוא בעל הכותל יכול לחזור גם הלוקח שהוא בעל הגינה יכול לחזור יע"ש בס' תוש"י סימן ס"ז דברי כנה"ג אלו ודו"ק: הל' חלוקת השותפין סימן קע"א

ס"א במור"ם ואם היה בו דין חלוקה וקבלו קנין שלא לחלוק אינן יכולים לחזור בהם ע"כ לכאורה נראה לע"ד דדוקא אם אותם שקבלו עליהם עדיין חיים על האדמה עליהם אמרו אינם יכולים לחזור אבל אם מת אחד מהם או מכר חלקו יכול השני לומר בטלה השותפ' ובואו ונחלוק וכעין זה ראיתי בס' כר"ח סקכ"ב שהביא שם שאלה לרבני צפר"ו שנשאלו בראובן ושמעון שהיה לכל אחד מקוה טהרה והיו מריבים תמיד זע"ז על אודות הנשים הנכנסים לטהרה ועמדו מתווכי שלום ותווכו בניהם לחלוק כל הגבוי בניהם עד עולם ועשו שטר בקנין ואחר עבור זמן מה עמד ראובן ומכר חלקו ללוי ואחר עבור שלשה חדשים יצא שמעון לטעון שאין רצונו להשתתף עם לוי ופסקו שם שיכול שמעון לחלוק עם לוי הואיל ולא קבלו השותפות כי אם עליהם ולא עב"ך ונגעו בה מדין מת אחד מהשותפים דס' קע"ו סי"ט יעו"ש וא"כ לכאורה יש לדמות נדו"ד לאותו פסק דהא גם כאן הגם שכתבו שלא יחלקו וישארו שותפים כמו שהם דוקא עליהם קבלו ולא עב"ך דגם כאן הואיל והקרקע ראוי ליחלק והם קבלו שלא יחלוקו הוי כנשתתפ' דהתם והגם שעמד לנגדי מה שפסק מר"ן לקמן סקע"ג ס"ג בדין שנים שקנו קרקע משני שותפים וכו' שאני התם כל אחד החזיק בקרקע של חבירו ואין יכול לסלקו אבל כאן מדין שותפ' נגעו ויכול לומר עם זה עשיתי שותפ' והייתי יכול לקבל ולזה אין אני יכול לקבל זהו מה שעלה בדעתי אך ראיתי להרב מוהרר"י בס' ויאמר יצחק סקפ"א שנשאל על זה ממש ומפשט פשיטא ליה דאם קבלו עליהם שישארו שותפים הוי כאלו כל אחד הקנה זכותו בקרקע שלו לחבירו ואזי דינא הוא דהבאים אחריהם קנו זכותם יע"ש וק"ל

ס"ג במור"ם שלשה שהיו שותפים וכו' אין יכול לבטל החלוקה אע"פ שהמוכר היה יכול לבטלה ע"כ לכאורה נראה דיש לתמוה על פסק זה דמור"ם דכאן פסק דאינו יכול לבטל החלוקה ולקמן סקע"ד ס"ב פסק מר"ן בדין היבם שבא לחלוק שאינו נוטל שני חלקים במקום אחד ופירשה שם הסמ"ע דאפי' בשוה שייך האי דינא אליבא דמור"ם יע"ש וכן פסק מור"ם שם בס"ד בארבעה אחים יע"ש וא"כ הואיל והכי הוא דאם קנה מאדם אחר חלקו ובא לחלוק צריך לעשות שני גורלות אחד בעדו ואחד בעד חלק שקנה א"כ בכאן שקנה מחבירו חלק קטן שאין בו כדי חלוקה ואין שמו קרוי עליו היאך כופין אותו לחלוק הרי לצד שנחלוק אותו לשני חלקים ויעלה חלקו במקום אחד וחלק חבירו שקנה במקום אחר שאין סמוך לו כגון יבא זה מצד זה וזה מצד זה וחלק השותף באמצע אינו מן הסברא לומר שכופין אותו לחלוק הואיל וסוף סוף יבוא לו באותו חלק שקנה פחות מכדי חלוקה ויש לו פסידא ולמה לא נחוס עליו לעכב

ועלה בדעתי לחלק באופן זה דמור"ם איירי בקרקע שיש בה עשרה אמות ולראובן יש לו חמש אמות ולשמעון יש לו ארבעה וללוי יש לו אמה אחת ואחר כך שמעון קנה האמה של לוי דאזי חזר להיות חלק שמעון כחלק ראובן דבזה ודאי דחולקים בשוה חלק כחלק ויהיה לשמעון כל החמש אמות במקום אחד בזה הוא דדבר מור"ם שם ואמר דראובן יכול לכוף לשמעון ואין שמעון יכול לדחותו ולומר הואיל ואלו לא קנתי מלוי לא היינו באים לדי חלוקה גם עתה כן אבל מור"ם בסי' קע"ד איירי במקום שצריך לחלוק השדה לשלם דהיינו לראובן ארבע אמות ולשמעון ארבע וללוי ארבע ושמעון קנה חלק לוי דבעינן חזר להיות בחלקו שמנה אמות בזה הוא דכתב שם שאין שמעון יכול לכוף לראובן לתת לו חלקו בצירוף דממה נפשך יטול חלקו האמצעי יע"ש. כל זה עלה בדעתי לחלק אלא דלא נחה דעתי בזה הואיל ודברי מור"ם כאן הם סתומים ומשמע באיזה שיהיה איירי דאין הקונה יכול לעכב החלוקה על כן נראה לי להוכיח דודאי אפי' לדעת מהר"ם שם בסי' קע"ד עכ"ז בכאן יודה דצריך לתת לו כל חלקיו בצירוף כדי שלא יהיה לו פסידא הלאו הכי אינו יכול לכפותו לחלוק עמו וסברא אמתית היא ואפילו שם לא סבר דזה נהנה וזה אינו חסר כופין וכו' בכאן יודה דכאן לא קרינן זה נהנה וזה אינו חסר אלא קרינן זה חסר וזה אינו חסר בזה ליכא מאן דפליג דכופין ודו"ק

ש"ע ס"ו אחד מהשותפים וכו' מור"ם אפילו אמר אחד ליתן יותר מדמיו וכו' נשאלתי מאו"ע הרב מורה צדק מעי"ת רבא"ט יע"ה הרב המופלא מוה"ר יקותיאל נר"ו וז"ל אל מול וכו' המלאך רפאל יהיה בעזרו אחדש"ו וכו' עוד אני מחלה פני כת"ר להאיר עיני בענין גוא"א בשכירות כי בימי עט"ר הרב מו"ד זלה"ה זכורני שהיה דן לעשות גוא"א בשכירות אפילו יותר משוויה אלא שהרב כמוהר"ר יהודה צבע זלה"ה במעשה של דוד פיסו נר"ו עם מכלוף ן' סוסאן פסק להם דלית דינא דגוא"א ואמר שכן מצא בס' כנה"ג והנה ראיתי להרב הגדול המלאך ר"ב זלה"ה שכתב בעניין זה דמ"ה לית דינא דגוא"א כיון שיש דין חלוקה אלא דמצד המנהג נוהגים לעשות גוא"א כדי להשקיט ריב ומדון אבל דוקא בשוויה ולכן עתה לא ידעתי כיצד יש לנהוג ולכן שואל ומבקש מאדוני להאיר עיני בזה כיצד אהיה נוהג הלכה למעשה ותשובת כת"ר מהרה תצמיח כי השעה צריכה ע"ה יקותיאל בירדוגו נר"ו או"ע רב אחאי משבחא וכו'. ועל מאי דנשאלנה מקמי טבותיה היאך לדיינוה לדינא דגוא"א אם בשוויה דוקא או יותר וכתב בלשונו הטהור שראה להרב מו"ד