פעמוני זהב חלק ב קצט

דעדיין לא הוכר לא חתן ולא נדן ומה ידענו מה יהיה באחרית הימים לית דין ולית דיין כלל ואנן בדידן בלאו הכי מעולם לא ראינו ולא שמענו שמי שמחויב להנדין ביתו מגרעין לו מערכתו שעור הנדונייא ודו"ק שוב בא לידי ספר מהריט"ץ וראית בס' קע"ז שפסק כן יעו"ש

שם במור"ם וכן אם טעו וכו' גובין לפי הנפשות וכו' עיין להסמ"ע בס' ער"ב ס"ק ז"ך שפירש לדברי מור"ם אלו שכתב לפי הנפשות היינו אף לפי הנפשית ע"ש ועיין בס' כר"ח ח"א סכ"ד מה ששייך לדין זה ודו"ק

שם ואם שמו המס על כל אחד וכו' וכן אם היה עני והעשיר וכו' עיין להרב ויאמר יצחק סי' צ"ב שהביא מחלוקת הפוסקים דמחלקי דוקא במי שהיה עני ונתחייב עכ"פ לתת קצת מס בזה הוא דאמרו דאם העשיר חייב לפי מה שהעשיר אבל אם היה עני משולל מכל שלא הוטל עליו שום חיב כלל בזה ס"ל דאפילו העשיר פטור ויש מהפוסקים דלא מחלקי יע"ש דמסקנתו היא דהקהל הם הנקראים מוחזקים במחלוקת הפוסקים יע"ש ועיין בס' כנה"ג ובס' זכו"ל ח"ב מערכת מי"ם

שם בכל עניני מסים הולכין אחר המנהג וכו' מה שיש לישב היאך יתקיימו דברי מר"ן אלו עם מה שפסק בתחלת בסעיף הזה דכתב דיכולין לשנות עיין בס' פתחי תשובה סקט"ז יעו"ש

שם מי שיש לו חובות על אחרים אם ראו ליפרע מהם נותן מהם מס ע"כ עיין כנה"ג מדינים אלו ועיין ג"כ בספר זכו"ל ועיין להלק"ט ח"א סרמ"ו שנשאל וז"ל מי שנפל בנעמים חבלו עשרת אלפים דנרין שיזכה בהם אחר עשיר ואם ירצה למוכרם עכשיו יתנו לו חמשה אלפים ובעלי המס עני היה והעשיר שימכרם וישלם ערכו וימכור זכותו והוא אומר שעני היה תשובה דייני דמגיזתא הכי דייני דזה נהנה וזה חסר זו עדת סדום וכשיגיע זמנו יפרע בשביל עשרת אלפים ועכשיו לא יפרע אלא בשביל חמשת אלפים ויפסידו עכ"ל אלה היו דבריו אב"א ודו"ק

ועיין להרב מהר"ש דוראן ז"ל בס' חוט המשולש ס"נ שנשאל במי שהיה לו עסקות במדינה אחרת והעריכו אותו לפי אותם עסקים ואח"כ נודע הדבר שבעת ההערכה היו העסקים אבודים כולם או קצתם אפילו כבר גבו הקהל הוי גבייה בטעות ויחזירו אך אם היה ספק על הנערך מוטל לברר יע"ש עוד מדיני המס ודו"ק

סעיף ה' בהג"ה יש מקומות שנוהגים שחזן בית הכנסת וכו' ועיין בסמ"ע סקל"ד וכו' ועיין בס' ויאמר יצחק ח"ב דמשם באירה השלוחים ושמשי ומלמדים כולם פטורים יע"ש ועיין בס' התקנות כר"ח ח"ב סקמ"ח וקמ"ז ומשם נלמד פטור לכותבי ספרים תפלין ומזוזות אפילו אינם בסוג ת"ח גמורים אלא מבינים פירושי המקראות דוקא ועיין בס' בנ"י חי"י הגהות הטור ס"ד משם הרטב"א דאפילו הלומדים הם עדיין תלמדים פטורים כשתורתם אומנתם ועיין שם שכתב דעכ"פ הת"ח צריך שיהיה בעל מעשים כדכתיב כל קדושיו בידך וכו' ועיין משפטים ישרים ח"א סקנ"ט ועיין בס' משפט וצדקה ביעקב כמה דינים מזה ודו"ק: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט הל' שותפים בקרקע סימן קס"ד

מור"ם ס"א וכל צורכי הגג חייב בעל העלייה לתקן וכו' עיין מה שתמה הסמ"ע בסי' קנ"ה סקט"ו מדין זה דפסק מור"ם כאן על מה שפסק מור"ם שם ס"ד ועיין מה שתרץ הרב"ח יע"ש ועיין לעיל שם מה שיישבתי שם ומצאתנו אחר כך בדברי הפוסקים ועיין מה שתרץ גם כאן הרב נתיבו"ת המשפ"ט ולפי התרוצים הדין ד"א שמה שכתב מור"ם כאן אמת לדינא שכל תקוני הגג על בעל העלייה לשלם ולא נצרכה אלא אפילו בבית) ועלייה של שנים ובקרקעות החצר היה לשותפים אלו בור של מים שמתמלא ממי גשמים היורדים מגג העלייה ועל זה תבע בעל העלייה לבעל הבית לתת עמו הסיד כדי לסוד גג העלייה כדי שירדו המים צלולים לבור עכ"ז פסק הרב משחד"ר בנמוק"י מהרש"א זלה"ה בנמוקי מהר"ם דגם זה הוא על בעל העלייה לחוד יע"ש

ש"ע ס"א הבית והעלייה וכו' ומן התקרה ולמעלה על בעל העלייה וכו' ובדין האכסדרא אשר לפני העלייה שדורך עליה בעל העלייה וממנה נכנס לעלייה מהו דינא הנה ראיתי בזה שלשה דעות חלוקות דלדעות הרב מהרש"א בס' משחד"ר ראיתי לו שמעקרא צדד לומר דלכל הדעות אין בעל הבית חייב כללו אפילו אליבא דהרמב"ם ולבסוף העלה הואיל ובעל העליה הניח הקרקע שתחת האכסדרא לבעל הבית לדרוך עליו לבדו דינו הוא שצריך בעל הבית לתקן אלא דהעלה לבעל העליה ישלם מחצה ובעל הבית מחצה הואיל ואין בעל הבית צריך לשום גג דנימא דיאמר ליה בעל העלייה הרי הגג מוטל עלי ועליך לעשות לי מקום, מדרך כף רגל לא כן כאן שאין צורך בגג האכסדרא דין הוא שישלמו התקרא בין שניהם יע"ש

והרב יעב"ץ זלה"ה בספרו הגדול מוצב לא כן דעתו אלא הכל על בעל הבית לתקן דכמו שצריך בעל הבית לתקן עד התקרא כך נמי באכסדרא יעו"ע והרב מוהרפ"ב זלה"ה בס' משי"ש ח"ב סע"ז חלק עליו ודחה דבריו והעלה דכל האכסדרא מלמטה למעלה על בעל העליה לשלם יעו"ע וק"ל: סימן קס"ו

ש"ע מי שהיה כותלו וכו' לא קנה חצירו שלא כיון אלא לדחותו ע"כ מלשון זה נראה דלא קאי אלא על בעל הכותל אבל בעל הגינה אם יכול לחזור או לא לא נתפרש ולפי מה שראיתי להרב כנה"ג שכתב משם מוהריב"ל כלל אחד דמעולם לא נמצא שימכור