פעמוני זהב חלק ב קצו

וגם כאן נאמר התחתונות עם העליונות ופירוש עם היינו טפילות אך למה נקטו כאן מתקינות הו"ל גם כאן לכתוב מסייעות

גם יש לדקדק לדעת הרב הגדול זלה"ה ממ"ש הש"ע בס' קס"א שכתב חמש חצירות השופכות לביב ונתקלקל צריך לסיוע לתחתונה נמצאת עליונה מסייעת לכולן ואין שום אחת מסייעתה והתחתונה אינה מסייעת אלא נגד חצירה ע"כ. צריך לדעת לפי דבריו מה הלשון אומרת התחתונה אינה מסייעת אלא נגד חצירה וכי סיוע בעלמא הוא דבעייא הרי ראוי לומר עליה מתקנות נגד חצירה ובאמת שכך נמצא בטור כתוב בזה"ל והתחתונה מתקנית נגד חצירה והיאך תני בש"ע מסייעת נגד חצירה בלשון סיוע שאין בו ממש לפי פירוש הרה"ג זלה"ה. אלא מכל זה נראה דלישנא דמתקנות ומסייעת אין שום חלוק ביניהם כלל וכל מאי דאמר בלשון רב יהודה תתאי מסייעי לעילאי היינו תקון גמור כלישנא דברייתא דהיינו דינם שוה בתשלומין מכח הסברות האמורות לעילא מן הסברא ומן הגמרא כמו שהוכחנו ואזי יבוא הכל על נכון דברי רב יהודה והטו"ר והלבו"ש שכתבו בחלופיהן וכו' ואתו שפיר דברי הרב"י והפריש"ה שכתבו דהטו"ר לא חזר וכתב בס' ק"ע דין דחמש חצירות אלא אגב גררא דבאמת דין דמעיין ודחצירות הנכתב כבר בס' קס"א בסיקרא אחת נסקרים. קנצי למלין מכל ההוכחות וההכרחים מדוייק הדבר דאין לחלק בין מילת מתקינות למסייעות

אך משכוני נפשין לברר באמת מה שיש להקשות למה הטו"ר והש"ע שבאו לפסוק בס' קס"א דין דחצירות לא העתיק לשון הברייתא דאמרה מתקנות ואינהו כתבו מסייעות ושם בס' ק"ע בדין דמעיין העתיקו לשון המשנה שאמרה מתקינות

גם יש לי לדקדק על הרב"י ז"ל דמצינו לו שם בס' קס"א כשבא להראות לו מקור הדין שכתב הטור של חמש חצירות וכו' כתב הרב"י ז"ל חמש חצירות וכו' ברייתא דפרק המקבל חמש חצירות המקלחות מים לביב אחד וכו' ושם בס' ק"ע בדין דחמש גינות וכו' כתב הרב"י ז"ל חמש גינות וכו' פרק המקבל מימרא אמר יהודה לבריה דנהרא וכו' לנו יש לדעת למה בס' קס"א הביא מקור לאותו דין הביא מברייתא ובס' ק"ע הביא ממימרא דרב יהודה הו"ל להביא מקור לשניהם או מהברייתא או מדברי רב יהודה

גם יש לנו לדקדק עוד על מה שראיתי להרב"ח בס' ק"ע שכתב על דברי הטור דכתב חמש גינות וכו' כתב איהו ז"ל וז"ל כבר כתבה רבינו למעלה בסוף סקס"א ולא ידעתי למה כתב זה פעמים וכן ראיתי להדרישה שכתב על דברי הטור אלו דס' ק"ע דלא נקטה אלא אגב גררא ולדידי קשה לי על דבריו למה קבע קושייתו על הטור ולא קבע קושייתו על הברייתא עצמה דתניא דינא דחמש גינות כרישא והוסיפה וכתבה וכן חמש חצירות וכו' הו"ל להקשות למה קתני תרתי הרי בחדא סגי ותיתי האחרת מינה

אלא כדי לתרץ כל זה הוא דידוע דדרך הפוסקים חביב ליהו לפסוק הדין משם האמורא אם ימצא מפורש דבריו שאמר כך בגמרא יותר חביב ליהו לפסוק מדבריו יותר מלפסוק מדברי המשנה או ברייתא וזה ידוע דאחרון אחרון חביב לסמוך על דבריו יותר והנה מצינו במימרא דרב יהודה אמר הכי אמר רב יהודה לברייא דנהרה תתאי מסייעי לעילאי עילאי לא מסייעי לתתאי וחלופא במייא דמיטרא ע"כ הרי לך במימרת רב יהודה בדין חמש גינות כתבו בפירוש אבל דין של חצירות לא כתבו בפירוש אלא כתב וחלופא במייא דמיטרא אך הברייתא היא כתבה בפירוש חמש גינות המקלחות וכו' ועל כן אותו דין דס' ק"ע הואיל ומצינו לרב יהודה שכתבו בפירוש בדבריו לכן הגם שהטור כתב כלשון הברייתא עכ"ז רמז לן הרב"י דרב יהודה אמר כן בפירוש כי ניחא ליה לכתוב האמורה אמר כן והוא דין מבורר יותר

לא כן בס' קס"א דרב יהודה לא כתב כן בפירוש אלא אמר וחלופא במייא דמיטרא ובברייתא מצינו שכתב הדין מפורש בלשונה לכן כתב הרב"י דזה מפורש בברייתא ומה שהוקשה לן למה הטו"ר בס' קס"א לא העתיק לשון הברייתא דכתבה מתקינת ובס' ק"ע העתיק מילת מתקינת גם זו אינה קושייא דהא מצינו להטו"ר דלא מילת מתקינת לבד הוא ששנה אלא הרי מצינו לו שתפס דרך לעצמה שהרי לשון הברייתא הוא בקיצור חמש חצירות שהיו מקלחות לביב אחת ונתקלקל הביב כולם מתקינות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקינת עם כולם ומתקינת לעצמה ע"כ. ולשון הטו"ר לא כן הוא אלא נקט דרך לעצמו וז"ל חמש חצירות השופכות מים לביב אחד ונתקלקל הרי כולם צריך לסייע לתחתונה לתקנה נמצאת העליונה מסייעת לכולן ואין שום אחת מסייעת לה והתחתונה אינה מתקנת אלא נגד חצירה עכ"ל הרי לך כמה שנוי ואריכות. דהברייתא כתבה מקלחת והטור כתב שופכות והאריך בלשון הרבה לפרשו ולא נקט בקיצרי כלשון הברייתא אלא מוכרח לומר דהטור הואיל ובס' זה דס' קס"א התחיל כאן לפסוק דינם אלו לא רצה להביא לישנא דברייתא בקצרה אלא רצה להביא הברייתא ופירושה לכך נקט ותפס דרך לעצמה ופירשה כמו שפירש"י מקלחות שופכות מתקינות מסייעות והאריך להרחיב להבין הדין אבל שם בסק"ע לא העתיק אלא כלשון הברייתא בקיצור יען סמך על מ"ש כאן בס' קס"א וא"כ אין כאן שום קושייא למה בס' קס"א כתב מסייעת ולא כתב מתקנת דזה אינה קושייא יען דהואיל דמינקט הברייתא ופירושה הוצרך לכך

ובזה סרה ג"כ קושייתינו שהקשינו על הב"ח למה קבע קושייתו על הטור ולא קבעה על הברייתא משום דבברייתא איכא למימר אפשר מאן דתני רישא לא תני סיפא אלא שני תנאים כל אחד תני דין לעצמו ורבי חייא ורבי אושעייא סדרו דברי שני תנאים מאי דתני זה ומאי דתני זה אבל הב"ח בראותו דהטור בס' ק"ע לא האריך לפרש דינא דחמש גנות השנוים בברייתא כמו שהאריך לפרש דין דחמש חצירות בס' קס"א ש"ע דסמך על אותו דין ועל זה הוקשה לו הואל וכתבו שם למה חזר וכפלו כאן בס' ק"ע כל עיקר הרי ילמד תתתון מעליון דהיינו דין זה ילמד מדין דס' קס"א וק"ל

ומעתה הבוא נבוא למה שראיתי להרב גאון יעקב זיע"א דמייתי מלשון הברייתא דאמרה העליונה מתקנת עם התחתונה מדהוה לה לכתוב בקיצור מתקינת לתחתונה וכתב עם התחתונה כוונתו לומר עם