פעמוני זהב חלק ב קצה

השמיענו רבותא דאפילו בנתקלקל דיש לנו לומר דילמא החצר שכנגד הקלקול היא שעשתה פסידא זאת עכ"ז השמיענו דאפילו הכי הואיל ועתיד להגיע הזיק לעליונה משלמות. א"כ מכ"ש במקום שבאו לעשות ביב חדש והנאתם והזיקם שוה אין לנו לתלות באחד יותר מחבירו ובודאי דין הוא שהעליון משלם עם התחתון

קנצי למלין מה שנראה מן הסברא ומן הגמרא דאין לחלק בין הבא לתקן האלתנקייא של הביב לבאו לעשות בנין הביב דלעולם העליונה מסייעת לתחתונה

גם מה שדקדק הגאון זיע"א דמדקתני הברייתא העליונה מתקנת עם התחתונה וכו' והטו"ר והש"ע העתיקו וכתבו מסייעת ונמשך להם זה מכח דברי רש"י שכתב כולן מתקנות עם התחתונה והתחתונה מסייעת את עצמה לתקן כנגדה ש"מ דרש"י נתכוון לומר דמה שאמר התנא מתקנות עם התחתונה לא תקון גמור שיתן העליון כמו התחתון אלא מתקנות דאמר התנא פירושו הוא מסייעת זהו כונת רש"י. ולענ"ד קשה לי דאם כן הוא דרש"י נתכוון לפרש מילת מתקנות האמור בברייתא היינו מסייעת א"כ היאך יוצדק מאי דסיים עלה נמצאת העליונה מתקנת עם כולם ומתקנת לעצמה ע"כ הרי מאי דאמר מתקנת לעצמה פירושו הוא בודאי תקון גמור דלא יוצדק בה פירוש מסייעת דלמאן מסייעת הרי כל ההוצאה עלה וא"כ לפי דבריו לא דמי פירוש מילת מתקנת דאמר העליונה מתקנת וכו' לפירוש מתקנת דאמר גבי מתקנת לעצמה דזה דרישא פירשה מסייעת וזה דסיפא דמתקנת לעצמה פירושה הוא תקון גמור וזה אין הדעת סוברת דבמלה חדא דמתניא גבי הדדי יהיה נחלקות לשני פירושים

גם עוד יש לנו לדעת מה יענה הגאון זלה"ה בההוא דינא דסק"ע דחמש גינות המסתפקות ממעין אחד ונתקלקל המעין צריכים לדעת מה יענה הרב אם יפרש כמו שפירש כאן דכולם מתקנות עם העליונה היינו ג"כ סיוע בעלמא דהיינו עיקר התקון יהיה על העליונה והתחתונה טפילה לה. דבר זה לא יתכן דהא לפי טעמו במה"ס צ"ל של הרב הגאון זלה"ה דמפרש בדין הביב למה אין העליון משלם כמו התחתון אלא סיוע בעלמא טעמו הוא משום דעדיין לא הגיע לו הזיק לגמרי כמו התחתון אלא עתיד להגיע אליו ובשביל שלא הגיע עדיין דין הוא דלא יהיה אלא מסייע בעלמא וכמ"ש הטעם בדבריו וא"כ לפי טעם זה יצא לנו הדין במעין התחתון צריך לתקן תקון גמור עם העליון דהא עד לא מטי הזיקא לעליון כבר לתחתון שהוא רחוק הרבה מן המעין יותר מהעליון וא"כ הואיל והזיקו מבורר וניכר דין הוא שודאי מאי דאמרה הברייתא התחתונים מתקנות עם העליונות בודאי הוא תיקון גמור וא"כ היאך ברייתא אחת תתני מילת מתקנות ברישא ומילת מתקנות בסיפא ולא יהיה פירושם שוה זה לא יתכן ואפילו נרצה לסבול ולומר דמה דאמרה הברייתא ברישא בדין חמש גנות המסתפקות ממעין מתקנות היינו תקון גמור אך מאי דתני בסיפא בדין חמש חצירות השופכות בביב מתקנות היינו מסייעות ותני בסיפא מתקנות אגב דתני ברישא מתקנות ונימא דלזה בא רש"י כאן לפרש מתקנות היינו מסייעות לא כמו פירוש מתקנות דרישא על זה אני אומר אפילו נסבול דוחק זה בברייתא ויהיה מילת מתקנות דרישא ומילת מתקנות דסיפא פירושם ודינם חלוק מה נענה במילתיה דרב יהודה דאמר בזה הלשון אמר רב יהודה לברייא דנהרא תתאי מסייעי לעילאי עילאי לא מסייעי לתתאי וחילופא במייא דמטרא ע"כ ופסקו הש"ע בס' ק"ע יע"ש וא"כ לפי פירושינו זה שנרצה לדחוק ולומר דהרה"ג ס"ל דמאי דאמרה הברייתא בדין המעיין התחתונות מתקנות עם העליונות היינו תקון ממש לא כן אם נתקלקל הביב דוקא סיוע בעלמא וא"כ היאך יוצדק מילתיה דרב יהודה דתני לברייא דנהרא תתאי מסייעי לעילאי הרי לאו סיוע לבד הוא דחייבי התתאי אלא תקון גמור בעינן שיתקינו התתאי עם העילאי גם מה שסיים רב יהודה ואמר וחילופא במייא דמיטרי קשה היאך אמר וחילופא במייא דמיטרא הרי בברייא דנהרא בעו תתאי לתקן עם עילאי תקון גמור ובמיטרא דוקא סיוע והואיל ולא דמו היאך יאמר עליהן וחילופא וכו' ועיין להרב"י בסי' ק"ע שכתב דדין דחמש גינות וכו' שכתב הטו"ר כתב הרב"י דדין זה כבר כתבו הטו"ר בס' קס"א בדין חמש חצירות וכו' וכן כתב הפרו"ד בס' קס"א וק"א דדין חמש גינות חזר ושנאו הטור אגב גררא דכבר נתברר מדין חמש חצירות ד"ס קס"א ואי באמת חלוקים בדינם הרי לא דמו דהא פשוט דמתקנות דמעיין היינו בודאי גם הגאון אביר יעקב יודה דמתקנות היינו תקון גמור כדאמרן מילתה בטעמא ולפי דבריו דתקון דביב היינו סיוע א"כ הרי לא דמיין ומה יענה הרב בכל מה שהקשינו

ואם אמור נאמר דהרה"ג יפרש ג"כ מאי דאמר בחומ"ש גנות המתקנות כולם מתקנות עם העליונה היינו סיוע בעלמא דבאמת נראה דהכי ג"כ מוכרח לפרש לפי מה שמכריח הדבר דמכוח דאמרה הברייתא עם התחתונה היינו טפל וכמ"ש בדבריו לעיל א"כ גם כאן הרי אמרה הברייתא כולם מתקנות עם העליונה היינו טפול לה. לא מלבד דיש להקשות באמת קושיא גדולה עליו היאך יכולים לומר כאן דוקא סיוע הואל ולפי טעמו דהעליון אינו משלם עם התחתון הוא משום דעדיין העליון לא הוכר הזיקו א"כ במעין דהוכר הזיקו היאך יאמרו ג"כ דלא יתן כי אם סיוע בעלמא אתמיהא

זולת זה יש לדקדק עליו דהא טעמו של הרב ודיוקו הוא גבי הביב משום דלישנא דברייתא קתני העליונות מתקנות עם התחתונות והטור והש"ע נקטו לשון מסייעות מה שלא נקטה הברייתא. בשביל זה דקדק איהו לומר לסיוע בעלמא נתכוונו ועל דקדוק זה יש לנו להקשות עליו עוד מה יענה בדינא דמעין הרי הטור והש"ע בס' ק"ע כתבו ז"ל חמש גנות המסתפקות ממעין אחד ונתקלקל המעין כולם מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולם ומתקנת לעצמה והעליונה אינה מתקנת אלא לעצמה ע"כ ועיין בטו"ר ובלבו"ש שאחר שכתבו כדברי הש"ע אלו אב"א הוסיפו וסיימו בזה"ל וחלופיהם בחצירות המקלחות מים לביב כמו שנתבאר לעיל סקס"א ע"כ וא"כ יש להקשות למה בכאן לא הפיכו הלשון לכתוב מסייעות במקום מתקנות כמו שהפיכו בס' קס"א דחצירות המקלחות דשם כתבו מסייעות במקום מתקנות הרי גם כאן אם נפרש דמתקנות דגם מעין היינו סיוע הואיל