פעמוני זהב חלק ב קצא

הואיל והנאתם שוה במקום שכנגד השניה כמו שמשתמש שם בעל החצר השנייה כך ג"כ משתמש בעל העליונה וכך ג"כ אם התיקון נגד השלשית הדין הוא שתהיה חצר השלשית והעליונות לה משלמין שוה בשוה הואיל והנאתם שוה וכן על זה הדרך אבל אין שום אחת משלמית עם מה שלמעלה ממנה זהו פירוש דברי הש"ע ופשטה

גם נלע"ד דהגם דדברי מר"ן באו על דין נתקלקל הביב בודאי דמזה נלמד ג"כ לדין מבוי של חצירות שלא היה להם ביב לגמרי ורצו לעשות ביב מחדש בודאי דהכי דינין ליה להיות מתקנות העליונות עם התחתונים ולא תחתונים עם עליונים יען כי טעם השייך בדין קלקול שייך גם בזה זהו הנלע"ד

והן היום האיר ספרא רבא ויקירה ספרא דמארי טב גאון יעקב זלה"ה הכי קרא שמו משפט וצדקה ביעקב ושם ראיתי בס' צ"ו שנשאל בבני מבוי שרצו לעשות ביב חדש ונשאל היאך יהיה סדר גביית בני חצירות כמה ישלמו כל אחת אם שוה בשוה או חולקים ועל זה הביא שם דעת מי שרצו לפרש בדעת מר"ן מה שרצו לפרש יע"ש בדבריו וכתב על דבריהם ז"ל ושרי ליהו מרייהו דרצו לסמוך אההיא דסימן קס"א ס"ו והיא ברייתא במציעא דק"ח ואין הנדון דומה לראיה ולא דמו אפילו כאוכלא לדנא דהתם בברייתא. וכן העתיק מר"ן דינא בהדייא ונתקלקל הביב ואית לן למבעי דלא שמעינן מעקרא בבאו לבנות הביב יהיה העליון מסייע לתחתון והתחתון אינו מסייע עם אותם שלמעלה ממנו אלא לעצמו וממילא נדע במכ"ש להיכא דנתקלקל אלא ודאי דוקא נקט נתקלקל אבל בבנין כל אחת בונה לעצמה וחלוק זה הוא משום דאזלינן בתר טעמא והנה טעמא דמילתא הוא כפי מה שכתב רש"י בגמרא שכשאירע הקלקול והסתום בעליונה אין שום הזיק לתחתונים ולפיכך אין התחתונים מסייעין לעליונים אבל כשאירע הקלקול בתחתונה יש הזיק לעליונות וכל זה לא שייך אלא לאחר שאירע הקלקול והסתום ובאו לנקותו ולפנותו דבזה שייך לומר דבקלקול העליונה אין הזיק לתחתונה אמנם בבנין האמה החדשה הרי כל החצירות שוות והזיקם גם תועלתם שוה ולא יסיימו זה את זה וכו'

גם בבאים לפנות ולנקות הביב עצמו נראה דמה שכתב הש"ע העליונה מסיימת לתחתונה לאו היינו לתת העליונה שוה בשוה עם התחתונה כמו שפירשו דברי הש"ע אין זה אמת וכמו שאבאר. ותחלה נשאל שאלה קטנה שדרך הפוסקים להעתיק לשון התנא או האמורא כצורתן בלי שנוי ותמורה וא"כ הרי כתוב בברייתא כולם מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולם וא"כ למה הטור ומרן העתיקו צריכין לסייע לתחתונה נמצאת העליונה מסייעת לכולן צריך לדעת למה שינו מלשון תקון ללשון סיוע אלא ודאי שחששו שאם יעתיקו מתקנות עם כולן נבין היינו תקון גמור דהיינו שאותה שאירע בה הקלקול עם אותה העליונות לה כולם יתנו חלקים שוים ואין חלוק בין בעלת הקלקול לעליונות ולפיכך שינו הלשון וכתבו צריכין לסייע לתחתונ' רצונו לומר שאם יארע הקלקול בתחתונה צריכין כל העליונות לסייע סיוע בעלמא דהיינו שהתחתונה תתן חלק גדול באותו תקון ואותם עליונות לא יתנו חלק גדול כמותה אלא סיוע בעלמא וכדמרגילא בפומייהו דאנשי מסייע אין בו ממש וכן סיימו נמצאת עליונה מסייעת לכולן דהיינו לכל מי שאירע בה קלקול שאם אירע בשניה תסיימנה העליונה סיוע לבד וכן אם אירע בשלישית יסייעוה שנים העליונים סיוע סיוע לבד. ואומר אני שגם סיוע העליונות אין המידה שוה בכולן וכו' והנה בלי ספק דהטו"ר ומר"ן למדו זה מדברי רש"י שכתב מתקינות עם התחתונה מסייעת אותה לתקן כנגדה ובלי ספק רש"י נשמר שלא נפרש מתקנת תקון גמור לכך פירשה מסייעת וההכריח לרש"י לפרש כן מכח סוגית הגמרא דאיתא התם אמר רב יהודה לבריה דנהרא תתאי מסייעי לעילאי עילאי לא מסייעי תתאי וחלופא במייא דמיטרא תניא נמי הכי חמש גנות המסתפקות ממעין אחד ונתקלקל המעין כולם עתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולם ומתקנת לעצמה וכן חמש חצירות שהיו מקלחות לביב אחד ונתקלקל הביב כולם מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולם ומתקנת לעצמה הרי רב יהודה נקט לשון סיוע בכל החלוקות וקאמר עלה תניא נמי הכי ומייתי ברייתא דנקטה לשון מתקנת בכל החלוקות ואם איתא דלשון תקון דאמר בברייתא הוה תקון גמור חלק כחלק היכי קאמר תלמודא תניא נמי הכי הרי סברות חלוקות דרב יהודה אמר סיוע בעלמא וברייתא אמרה תקין. להכי פירש"י דתקון דברייתא היינו סיוע וכדברי רב יהודא אלא דהתנא דרכו למינקט לשון עמוק וצריך עיון להבינו אבל האמורא דרכו לפרש ולפיכך נקט רב יהודא סיוע וכי תימא אמסדר התלמוד גופיה יקשה דמי הכריחו לפרש דתקון דברייתא היינו סיוע ולמימר עלה דתניא מסייע לרב יהודא דילמא לעולם דתקון דברייתא אינו אלא תקון גמור חלקים שוים ודלא כרב יהודה. יש לומר דמסדר התלמוד דקדק לשון תנא דברייתא. דנקט עם יתירא תרי זימני כולם מתקנות עם התחתונה נמצאת עליונה מתקנת עם כולם דסגי דלייא כולן מתקנות לתחתונה נמצאת העליונה מתקנת לכולן וכן ברישא בחמש גנות נקט עם תרי זימני אלא הכוונה דאם היא טפל כמו שדרשו חז"ל וחי אחיך עמך חייך קודמין הרי שאתה עקר ואחיך עמך טפל וכן הקים תקים עמו דבעל דבר יפרוק ויטעון וזה מסייע סיוע בעלמא טפל לו ועוד מקרא מלא ראה קראתי בשם בצלאל ואני הנה נתתי אתו אהליאב הרי אתו עמו כלומר טפל לו גם בספר תהלים הקטנים עם הגדולים דהכוונה הקטנים טפלי לגדולים הכא נמי אלו הוה תני כולם מתקנות לתחתונה היינו שיתקנו לו תקון גמור שוה בשוה חלק כחלק אך כיון שנקט מתקנת עם התחתונה היינו שהתחתונה עקר התקון ההוא וכולן טפילות לה באותו תקון שהיא שהרגישה באותו סיתום היא עקר ונותנים חלק גדול והן טפילות לה ונותנים חלקים קטנים לסייעה וכן סיפא. נמצאת עליונה מתקנת עם כולן אלו תני מתקנת לכולם היינו שוה בשוה אבל מתקנת עם כולן היינו טפילה להן וכמו שפירשנו שכל אחת מכולן שתרגיש בסתום תהיה העליונה טפילה לסייע באותו תקון

מסקנא דמילתא שכל דברי הגמרא והפוסקים אלו מיירי בנתקלקל הביב דהיינו בלשון ערבי אתכמיל ותנקייא אבל בבנין אמה חדשה כל אחד בונה במה לעצמו דלא שייך טעמא שכתב רש"י וגם בקלקול