פעמוני זהב חלק ב קצ

שוכרה ע"י הקדמת השכירות וכמ"ש הרשב"א ז"ל ופירשו הש"ך וא"כ גם כאן לפי דבריו של הרב הנז' דהוצרך לומר דהשות' יקחו השכירות לעצמם משים דהויא אונאה לומר שהשות' יוציאו ממון הרבה ואח"כ יקחו בפרטות ולפי דבריו הרי הי"ל להרמ"ה ז"ל בעל סברא זו לומר דהשות' ימכרו מעט מהקרקע כדי חלקו בתיקון או ממשכנים או שוכרים אותו בהקדמת השכירות והוא טוב לו לבעל הבית משיקחו השותפים כל דמי השכירות נוסף על ההוצאה אלא ודאי דאין אני צריכים לכל זה אלא הפשט של הלשון של הרמ"ה כמ"ש דהשות' שוכרין ומנכין השכירות מן ההוצאה

והגם דלגבי המלוה כתב מר"ן בס' ק"ג דמוכרים או ממשכנים והוסיף הש"ך משם הרשב"א לומר שמשכרים על ידי הקדמת השכירות הרי שם כתב הש"ך משם הד"מ טעמו בצדו משום נעילת דלת יע"ש אבל במקום דליכא נעילת דלת נדו"ד לא שכרינן ליה בפעם אחד בפחות משוויה ליקח השכירות בתורת מוקדם מכ"ש דליכא למימר שיקחו השכירות נוסף על ההוצאה כמ"ש הרב הנז' הואיל ולא שייך כלל כאן טעם נעילת דלת

ואין לטעות ולומר הגם דלא עבדינן כדיניה של הרב הנז' לומר דהשותפים לוקחים השכירות לעצמ' עכ"פ נימא דכוונת הרמ"ה ומר"ן דכתב דהשותפים שוכרים הבית ויקחו השכירות וכו' הכוונה היא שישכרו אותה על ידי הקדמת השכירות בפחות משוויה ונימא דטעמו הוא משום אונאה דהשותפים שיוצאו הרבה ויקחו מועט מועט זה איני. חדא דהא כתבנו משם הש"ך דיהב טעמא למה בהלואה תקנו לשכור על ידי הקדמת השכירות הוא משום נעילת דלת ובמקום דליכא נעילת כנדו"ד לא תקינו ועוד דפשט לשון הרמ"ה אינו מורה כן דהא כתב וזל"ה ויקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו עכ"ל. לשון זה מורה שיהיו לוקחים על יד על יד עד שיפרעו ואי איירי שישכרו אותה בהקדמת השכירות ויקחו דמי ההוצאה בבת אחת הכי הו"ל למימר וישכרו אותה ויקחו דמי הוצאתם אלא ודאי הכוונה כדאמרן. ועוד דהרי כתב הש"ך בס' ק"ג וז"ל דמר"ן לא כתב אלא דמוכרין הקרקע או ממשכנו אבל לא כתב שישכרו לזמן ולהקדים לו השוכר השכירות וכסברת הרשב"א והטעם דלא כתב האי תקון משום דסתם שכירות אינה משתלמות אלא לבסוף לכך לא חש הרב לכתוב מילתא דלא שכיחא וא"כ היאך אנו נאמר דכוונת מר"ן כאן שישכרו השוכרים בהקדמת השכירות הרי מלתא דלא שכיחה היא ואין דרך מר"ן לכתוב מילתא דלא שכיחה אלא ודאי פשט דהרמ"ה ומר"ן כדאמרינן. ועיין מה שכתבתי לעיל בס' קנ"ז על דברי מור"ם ס"ג שמשם יש להסתייע לדברינו זה עיין שם וא"צ לכפול הדברים נמצינו למדין דלפי הדין אם אינו רוצה לתקן הדין הוא שהשותפים ישכרו ויקחו השכירות על יד על יד עד שיפרעו מהשכירות

אלא דראיתי להרב מוהריב"ו זלה"ה בסקפ"ב שכתב על דין זה וז"ל ואם אין בידם במה לשלם ימשכנו הבית בידו ויהנה בפירות השבח שהשביח בבנין מחמת הוצאה שהוציא דהיינו שישומו הבית כמה הוא שוה שכירותו בכל חודש והגם שאינו ראוי לדירה אפשר ראוי לדבר אחר ואחר הבנין ישומו שכירתו כמה שוה בכחו"ח דרך משל אם עכשיו שוה שני אוקיות ולאחר הבנין שוה שבעה אוקיות יפרע לשותפים מה שעולה להם שני אוקיות ויהנה בחמשה אוקיות שהשביח מחמת הוצאת הבנין עד שיפרעו השותפים דמי הבנין עכ"ל גם מדברי הרב תוש"י ח"א די"א ע"ד נראה דכך הוא המנהג למשכון הקרקע בעד דמי ההוצאה ובודאי דיש תקנה לראשונים על זה ומדבריהם לא נזוז ואתייא מבנייא מדהוצרכו לעשות המשכונה ואין בעל המשכונה נוטל כי אם שבח ההוצאה והשאר לבעל הקרקע דעתם פשוט דלא כהרב מש"ה הנז' ודו"ק

ש"ע ס"ו. חמש חצירות וכו' עד לבסוף הנה פשט הלשון מורה שכל שהיא עליונה מחברתה מתקנת עם התחתונה ממנה שוה בשוה וכן אם היה התקון בחצר השלשית השנים העליונות משלמין עמה התקון שוה בשוה וכן על זה הדרך אבל אין התחתונה משלמת למי שעליונה ממנה והסברא ג"כ נותנת דהן נתקלקל הביב או באו בני המבוי לתקן ביב מחדש דינם שוה דמה לי זה או זה אלא דהן היום האירו ברקיו ויצא לאור הדפוס ספר משפט וצדקה ביעקב להרה"ג מוהר"ר יעבי"ץ זלה"ה ושם ראיתי לו בס' צ"ו שהביא דעת הסוברים בדברי מר"ן כמ"ש והוא ז"ל דחה דבריהם וחלק בין נתקלקל הביב ובין באו לעשות ביב מחדש וס"ל דאם באו לתקן ביב חדש דין הוא שכל אחד יתקן נגד חצירו דוקא ואם נתקלקל הביב כל אחד מסייע למי שהוא למטה ממנו סיוע בעלמא ולא תיקון גמור והילך מסקנת דבריו וז"ל מסקנא דמילתא שכל דברי הגמרא והפוסקים לא מיירי אלא בנתקלקל הביב דהיינו בלשון ערבי אל תכמיל ותנקייא אבל בבנין אמה חדשה כל אחד בונה לעצמו וגם בקלקול הביב אין הכוונה שכל שהיא עליונה תסייע לכל התחתונה בבת אחת דהיינו שתסייע לזו ולזו ולזו ח"ו אלא שהיא עליונה תסייע לאיזו מכולם שיארע בה הקלקול והסיתום שאם יארע דרך משל ברבעית או בחמשית יסייעוה כל שלמעלה ממנה וכו' והסיוע כבר אמרנו שהוא סיוע בעלמא ולא חלק כחלק ואין גם הסיוע שוה אלא דרך משל אם בחצר הרבעית שהוכר בה הקלקול יתן סך חמשה עוקיות אז החצר השלשית שהוא סמוך לו והזיקו קרוב יתן שלשה אוקיות והחצר השני שהוא קצת רחוק מן ההזיק יתן שני אוקיות והעליון שהוא יותר רחוק יתן אוקייא אחת כי לפי קרוב ההזיק יהיה הסיוע קצת יותר עכל"ה ובאמת מחזי כמילתא דתמיהא דהסברא מורה כמש"ל אך דברינו יהיו כלא היו נגד דברי פה קדוש ודו"ק אך ש"ל אחר החיפוש מצאתי דלא נופל אנכי בפירוש שפירשתי דהסיוע הוא שוה בשוה והילך מ"ש הרב זכו"ל בחלק ח"א חח"מ דף נ"ד ע"א וז"ל עמ"ש הש"ע סקס"א ס"ו שהתחתונה אינה מסייעת אלא כנגד חצירה פירושו דאף נגד חצירה אין לה אלא סיוע לבד דכולם חייבים שוה בשוה נגד חצירה ולמעלה מנגד חצירה אין לה אפילו סיוע כלל עכ"ל יעו"ע וא"כ הוא כמ"ש בעניותינו

ש"ע ס"ו. חמש חצירות וכו' השופכות מים לביב אחד וכו' פשט לשון מר"ן הוא שכל שהיא עליונה מחברתה מתקנת עם התחתונה בין כולם שוה בשוה דהיינו העליונה לגמרי מתקנת לבדה מה שכנגד חצירה ומתקנת עם התחתונה לה שוה בשוה