פעמוני זהב חלק ב קפו

והריב"ש מאריה דאתרא לא ס"ל וכמ"ש הש"ך סקכ"ג דהריב"ש ס"ל דהחלון הוא בכלל ארבע האמות ודו"ק

ומה שיש לי להסתפק הוא אם היה החלון יש בו רוחב ארבע אמות אם צריך להרחק הכותלים או אין צריך. ומה שנלע"ד מן הסברא דאין צריך אפילו הרחקת טפח מכל צד דהא הואיל ושיערו חכמים דבארבע אמות אין שם אפילה אפי' יהיה החלון פתח קטן דרך משל רוחב החלון אמה והרחקנו הכותלים שלשה אמות דבעינן הרי כותלי החלון שבין החלון לכותלים שבונה זה מגינים על האור עם כל זה הואיל ויש בין שני הכותלים שבנה זה ארבע אמות די בה הכנסת אורה זו מכ"ש אם תהיה החלון כולה פרוצה ארבע אמות ודאי אין לך אורה גדולה מזו אפילו יהיו שני הכותלים שרצה לבנות זה דבוקים לחלון ואין סברא לומר דשאני התם הואיל ולא החזיק לאור גדול אלא לחלון דרך משל בת רוחב אמה לכך די בהרחקת שני כותלים בארבע אמות אבל שהחזיק לאורה מרובה נימא דלא מלבד דאינו יכול לדבק כותליו בחלון אלא אפילו הרחקת ארבע אמות לא מהנייא אלא תהיה צריכה אומד על פי האומנים כמה הרחקה צריכה חלון זה בת ארבע. לעד"ן דאין זו סברא אלא הואיל וחכמים שיערו האור בארבע אמות ואפי' בבת אמה מכ"ש זו כמ"ש דאין לנו להפסיד לזה כדי שימלא זה רצונו ללא צורך הנלע"ד כתבתי מן הסברא ולא מן הגמרא כי עתה לא ראיתי שום פוסק הזכיר זה ולא מצאתי סעד וסמך כי אם מדברי הרשב"א שהביא הרב"י במח"ס כ"ד דמשם נראה דיש סייעתה לדברי יע"ש ודו"ק: סימן קנ"ה

ס"ד במור"ם וכ"ז במי תשמש דבעל העלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה. על הניזק לתקן שלא יוזק עכ"ל ודאי פשוט דכאן אפילו לא היתה שם שום מעזיבה כלל אין על בעל העלייה שום חיוב דאין כאן שום גרי דידיה דמעלמא אתו ומה שהקשה הסמ"ע על דין זה מההיא דס' קס"ד ס"א לדעתי נראה לתרץ מדקדוק לשון מור"ם דכאן כתב ואם ירדו על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק ע"כ. דמשמע דמי שהוא ניזוק הוא דמשלם וא"כ הואיל והעליון אין לו הזיק והתחתון הוא דמתזק הוא ישלם לבדו אבל שם בס' קס"ד דכתב כל צורכי הגג על בעל העלייה לשלם משמע דבשם איירי דהיה לשניהם הזיק לכך בעל העלייה הואיל ויש לו הזיק וא"כ אין כאן סתירא ודו"ק שוב זכיתי וראיתי להרב בעל דמש"א בס' קס"ד שמיישב כן אלא שאני הוספתי לדקדק כן מלשין מור"ם ודו"ק

ש"ע ס"כ. ראובן חפר גומא וכו' בכאן לא נתן שעור שלשה טפחים באמת המים ככל הנהו דתני בס"י משום דכאן לא הוי דבר תדיר אלא החששא היא כשירבו המים ואז בוקעים וק"ל

ש"ע סכ"ד. מרחקין השובך וכו' ואם לקחו כמו שהוא אפילו הוא תוך רובע הרי הוא בחזקתו אף אם יפול וכו' ואין להקשות ממאי דתנן בסכ"ב דכתב מור"ם דאפילו קדם הגורן לעיר מסלקו דיש לחלק דשאני התם אפילו היה עשוי בהפר מעקרא עכ"ז יכולים אח"כ הבאים לקבוע שם דירתם ולמחות בו אבל בכאן איירי דמחלו לו ועשה השובך ולא מיחו והסכימו על ידו בזה אינם יכולים למחות עוד וק"ל

ש"ע סכ"ח. ראובן יש לו תאנה והעץ נוטה וכו' נשאלתי על אחד שהיה לו ברשותו אלן הגדיל מאליו ועקרו אומרים עליו שנולד מצואת העוף שעושה בכותל וממנו נולד ונצמח כעין אלן של תאנים קטן ונעשה זה ברשות ראובן בכותלו של ראובן וגדל מאד עד שנטה לחלון שמעון ומזיקו ועל זה שמעון תובע לראובן שיקוץ אותו וראובן טוען כי הוא לא יקוץ מפני שאומרים סכנה יש בדבר ואם ירצה שמעון לקוץ אותו הרשות בידו לכאורה נראה דהתנצלות זה שמתנציל ממנה ראובן שלא יקוץ מפני הסכנה אין בדבריו כלום מהא דראיתי להרב זכו"ל אות נו"ן דף נ"א וז"ל ראובן פתח חלון לחורבתו של חבירו וכשבנה שמעון החורבה אמר לראובן שיסתום החלון וראובן אומר שירא לנפשו מצוואת ר"י החסד והעלה שחייב לסותמה ב"ד סצ"ה עכ"ל וא"כ אם באומרך אפילו לצוואת ר"י החסד אין לחוש במקום שמזיק חבירו מכ"ש בשאר דברים הנאמרים בפי העם קבלה בעלמא שיש סכנה ואין להם יסוד כלל ודאי דיש לומר דיכול שמעון לכוף לראובן לקוץ

אלא דיש לחלק דשאני בפותח לחורבה מחמת שעשה ההזיק בידים לא כן כאן שעלה האלן מאליו ולא עשה הוא שום הזיק בידים למה יומת מה עשה וכן ראיתי להרב מש"ה מערכת נו"ן סכ"א שנשאל כזה ממש וכתב דעדיפא מזה וז"ל נראה דאפילו נטעה לכתחלה והרחיק כראוי אלא עכ"פ מחמת גודל ענפיה הגיע הנזיק כיון דאיכא סכנה בדבר הדין עמו כדאיתא, בגמרא בפרק לא יחפור דכ"ו והעתיקו הרב"י סקנ"ה סל"ו ועיין להרב ב"ד סל"ה מ"ש בזה וכעת האיר ממזרח ספר הבהיר חיים שאל למופת דורינו מוהרח"א ז"ל ובח"א סכ"א וכ"ב עמד וימודד אר"ש עיניך תראנה עכ"ל וה' יזכינו לחזות בנועם ספר הקודש הנז' כי לדעתי נראה דאפילו לדעת הרב ב"ד דמצריך לראובן לסתום החלון היינו במקום שצריך הוצאה כדי לבנות ולסתום אבל במקום דאין צריך הוצאה איכא למימר דיכול ראובן לומר לשמעון הרשות בידך לסתום הואיל ואין לך פסידא אך באמת יש לצדד דהואיל ועשה ההזיק בידים יכול שמעון לומר לראובן הואיל ובידים עשית דבר המזיק עליך חיובא רמייא להכניס עצמך בסכנה ולסלק מה שעשית ודו"ק

ש"ע סל"ד. מי שעשה גורן בתוך שלו וכו' צריך להרחיק כדי שלא יגיע וכו' יש לתמוה דהרי מר"ן פסק לעיל סכ"ב דהרחקת גורן יש לה שיעור חמשים אמה ובכאן לא נתן שיעור אלא תלה הדבר בכדי שלא יגיע המוץ הן חסר חמשים אמה או יותר והגם דשם דין גורן הרחקתו מהעיר ובכאן נקט הרחקתו מחבירו ודאי היינו הך והך היינו גם יש להבין הואיל ודין זה דגורן פסק שם בסכ"ב באיזה ענין איירי כאן שחזר ושנאו ולא ראיתי במפרשי הש"ע למי שנתעורר בזה עד אחר החיפוש ראיתי להרב לח"ם