פעמוני זהב חלק ב קפה

לו חזקה ולכך אסור להגביה באופן שמאפיל וכן נראה דעת ר"ם רבק"ש ע"כ נמצינו למדין מדבריו דפסיק ותני דבגג של רעפים ישראל מישראל החזק וכפסק בתרא דמר"ן סי"ח וכן ראיתי להרב דמשק אליעזר שכתב וז"ל ראובן יש לו בית אצל עכו"ם וכו' נ"ל כתב זה לפי דעת החולקים על הרא"ש והוא ריב"ש עכ"ל מדברי הרב מוכח ומפורש דכוונתו דמר"ן פסיק כאן כסברת הרא"ש והריב"ש הוא מאן דחולק על הרא"ש וס"ל דיכול למחות והואיל ויכול למחות עלתה לו חזקה וכמו שבא הדבר בתשובתו שהביא הרב"י יעו"ש וכ"כ הסמ"ע סקל"ו דהריב"ש ס"ל דהואיל ויכול למחות יש לו חזקה והוא הפך דברי הרמב"ן הנ"ז וא"כ שמע מינה דמר"ן חזר כאן לפסוק כדעת הריב"ש דעלתה לו חזקה וא"כ הכי נקטינן וכן ראיתי להרב פתחי תשובה ס"ק י"ד שכתב משם הגאון מוהר"ר עקיבא איגר זלה"ה וז"ל עוד האריך שם לבאר דרוב הפוסקים חולקים על הרמב"ן בזה וס"ל דהוי חזקה גמורא גם על שמא שיזקינו דא"צ לסתום וכן מבואר דעת הרמב"ן עצמו בסוגייא דיונה פפאה וכמ"ש הב"י וגם בתשובת הריב"ש ומזה נראה דהרמב"ן עצמו ספיקי מספיקא ליה ולא אתי ספיק דהרמב"ן ומוצא מידי ודאי של רוב הפוסקים עכ"ל א"כ הואיל וכל הנהו פוסקים הנז' ס"ל כדעת הריב"ש יש לנו לתפוס כשטת מר"ן בסי"ח ואתי כעין חומר על קוטב זה פסק מר"ן דסכ"ד דפשט מר"ן נראה דאזיל בשטת הריב"ש דהא פסק מר"ן שם וז"ל עשה גג משופע אצל חלון חבירו צריך להשפיל ממנו ארבע אמות ע"כ ובאמת לנו יש לדעת כצד מעקרא יכול לעשות גג לפני החלון עד שנאמר לו צריך להשפיל הרי אינו יכול לעשות כלל דבעל החלון יאמר לו שמא היום או מחר שנסתום החלון מפני שאתה יכול לומר דמעקרא פתחתי חלוני על גג שלך שאין בו הזיק ראיה ואם תרצה להסיר הגג תכפני לסתום משום דלא החזקתי לפי סברת הרא"ש והרמב"ן שבסי"ו אלא ודאי דמר"ן קים ליה כסברת הריב"ש דאפילו במקוה שפתח על מקום שאין בו הזיק ראיה החזיק ולכך אין בעל החלון יכול לעכב מצד שמא יפסיד חזקתו דלפי האמת חזקתו אינה נפסדת הואיל וקי"ל כשטת הריב"ש ז"ל

והגם דראה ראיתי להסמ"ע בסקנ"ח שהקשה קושייא זו על דברי הש"ע דסכ"ד וממנו משמע דמר"ן ס"ל כדעת הרא"ש דסי"ו דבפותח לחורבה לא החזיק יעו"ש שהוצרך ליישב באופן אחר א"כ נראה מדבריו דהש"ע אזיל בשטת הרא"ש גם מדבריו של הסמ"ע ג"כ בסקמ"ה שכתב תוך דבריו זל"ה וכהאי גוונא אפילו בישראל עם ישראל היכא דאין מחאה אין חזקה עכל"ה מדבריו אלו מוכח דס"ל דהדין הוא כדעת הרא"ש דבפותח לחורבת חבירו או לגג של רעפים לא החזיק והגם דהוא מוקים לדברי מר"ן בסי"ח במקום דליכא הזיק ראיה בודאי כוונתו לומר דבגג שאינו של רעפים איירי ועם כל זה לא מקרי יש בו הזיק ראיה הואיל ואין תשמישו קבוע כו"כ כמו החצירות ולכך בישראל מישראל החזיק אבל בישראל הבא מכח עכו"ם לא. וכמ"ש מילתא בטעמא בסקמ"ה גם לא אכחד תחת לשוני דבאמת כך ראיתי להרב מוהריבו ז"ל בס' קע"ד ובס' קע"ט שמוכח ומבורר בפירוש דס"ל דמר"ן ס"ל כדעת הרא"ש דבפותח לחורבה ולגג של רעפים לא החזיק ומר"ן לא החזיק ומר"ן סי"ח איירי בגג הראוי לתשמיש וכדעת הסמ"ע בסקמ"ה ע"כ עכ"פ אנן בדידן אין לנו אלא כהני חבל פוסקים דמשמע ליהו דסברת מר"ן בסי"ח אזיל בשטת הריב"ש ז"ל ואפילו את"ל דהדבר במחלוקית שנוי המזיק דהוא בעל החלון יכול לומר קי"ל וכמו דקי"ל דהמזיק קרוי מוחזק וכמ"ש מור"ם בסימן זה סי"ב יעו"ש

שוב ראיתי להטו"ז ז"ל שגם איהו ס"ל דמר"ן דעתו היא כשטת הרשב"א והריב"ש יע"ש בס' זה סכ"א שפירש דברי מר"ן דסכ"א דבהחזיק בחלון או בקעה איירי וז"ל נראה לי דברי הרמב"ם אלו מיירי שהיתה מתחילה חורבה או בקעה וקמ"ל דיש חזקה למחזיק בבקעה כמ"ש הריב"ש סימן תמ"א וכן לחורבה וס"ל להרמב"ם כרשב"א דהוי חזקה בפותח לחורבה ועל כן אמר ובא חבירו אח"כ ועשה חצר יעו"ש והן אמת דראיתי להרב מאמ"ר קדישי"ן כתב דהר' מח"ה כתב על דברי הטו"ז אלו דמה בא להשמיעינו בהחזק בבקעה הרי כבר פסק כהרשב"א דיש חזקה לחורבה ומשום זה הוצרך הרב מח"ה ז"ל לפרש דברי מר"ן כדברי הסמ"ע הרי הרב מאמר קדישין דחה דברי הרב מח"ה וכתב וז"ל ולי נראה לתרץ דברי הגאון דמלשון הרשב"א משמע שלא החליט הענין מטעם דיש חזקה כמ"ש באריכות בתשובה דאפילו למ"ד דס"ל אין חזקה לחורבה יכול לעכב מטעם שרבתה מחלוקית בישראל בהזיק ראיה אם יש לו חזקה אם לאו ושמא יעמוד ב"ד וידון שיש לו חזקה או לאו יע"ש ומש"ה הביא כאן דעת הרמב"ם דס"ל דיש חזקה לחורבה ודוק הרי דרוב הפוסקים ס"ל כמר"ן דס"ל פותח לחורבה יש לו חזקה שוב ראיתי להכנה"ג בס' ק"ן אות ס"ו שכתב דמר"ן בסי"ח בגג של רעפים איירי דליכא הזיק ראיה יע"ש וק"ל

ש"ע סכ"ג בנה כתלים משני צדי החלון צריך להיות רוחב ארבע אמות והחלון באמצע הארבע וכו' עיין להסמ"ע שכתב דהאי באמצע לאו דוקא אלא ר"ל שיהיה בין שני כותלים ארבע אמות עם רוחב החלון שהוא בכלל המרחק של ד"א ומ"ש באמצע כאלו אמר בכלל ארבע אמות עכל"ה נראה פשוט דאפילו כתב הסמ"ע באמצע לאו דוקא ודאי דאין כוונתו לומר דאפי' יעשה כותל מצד אחד מצומצם עם החלון ומצד אחד ידחק תשלום השיעור דזה לא יתכן דפשוט דאין יכול לעשות שום כותל מצומצם עם החלון אלא דצריך לפחות להרחק טפח מצד אחר ובכותל השני יהיה רחוק תשלום השיעור של ארבע אמות וזה נלמד מקו"ח ממה שפסק בסכ"ב דאפילו בא לבנות כותל אחד בצד החלון עכ"ז צריך להרחיק מהחלון טפח יעו"ש וא"כ באומרך אפילו בכותל אחד דאין שם האפילה כמו שני כותלים עכ"ז צריך הרחקת טפח מכ"ש בבא לבנות משני צדדים ודאי צריך לפחות הרחקת טפח וכן כתב הטור בפשיטות והרב"י משם הרב המגיד יע"ש וראיתי להרב מוהרי"ע ז"ל במנהגו ארזיל במנהג חלונות ס"א דשם פסק כדעת הטור דמצריך ארבע אמות זולת רוחב החלון יע"ש ותמיהא לי אם באנו לומר דמצד הדין כתב כך היאך פסקו נגד מר"ן דלס"ל כדעת הטור ואם מצד מנהג כיצד נהגו כך הואיל