פעמוני זהב חלק ב קפא

לסלקו עד סוף זמנו אין שביעית משמטתו ואם אינה משכנתא אלא שסיים ליה שדה בהלואתו אינו משמט וי"א דהני מלי באתרא דלא מסלקי ליה וכשאינו יכול לסלקו אפילו יום אחד מקרי אתרא דלא מסלקי ע"כ וכתב הסמ"ע דלסברת מר"ן קמא דסתם מר"ן בדבריו ז"ל דבמשכנתא לא אמרינן דמקרי אתרא דלא מסלקי אלא במקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו וכתב דגם הי"א אלו שהביא מר"ן בסוף דבריו מודה בזה ולא קאי דבריו דכתב דאפילו ביום אחד מקרי אתרא דלא מסלקי אלא אסיום דכתב ואם סיים וכו' ואפילו הרב הטו"ז פליג על הסמ"ע וכתב דדברי י"א אלו שהם הרשב"א הם חוזרים בין על סיים לה בין על המשכונה ובתרוויהו ס"ל הרשב"א דאם אינו יכול לסלקו אפילו יום אחד מקרי אתרא דלא מסלקי עכ"פ הרי ס"ל להטו"ז דלסברת הרמב"ם דכוותיה סתם מר"ן הדין הוא דלא מקרי אתרא דלא מסלקי אלא שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו ואנן כוותיה דסתמא דמר"ן אזלינן וכן פסק בפשיטות בדיני בכור בס' רמ"ח ס"ז דאם היתה קרקע ממושכנת ביד אביהם ונשלם הזמן בחיי אביהם לא מקרייא מוחזקית בידם הואיל והלוה יכול לסלקו הויא ראוי יעו"ש וא"כ נראה מפסקי מר"ן דבזמן שיכול הלוה לסלקו מקרי כלה הזמן והיאך פסק הרב דאפילו כלה הזמן שאינו יכול לסלקו והדרא הרשות ביד הלוה לסלקו עכ"ז הואיל ונמשכת בנכוי כאלו תוך הזמן הוא נראה דזה מוסתר מפסקי מר"ן הנז' והגם שעלה על דעתי לומר דאפשר הרב המרבי"ץ יפרש להני פסקי דמר"ן הם איירי במשכנתא שאוכל פירות בנכייתא עד זמן פלוני ואחר ימי הקצבה שוב לא יאכל פירות וחזרו המעות חוב וכמו שכתב הרב הנז' דבזה מקרי שלמו יומי המשכו' מקרי וכמו שכתב וז"ל דלא מקרי שלמו יומי המשכונה אלא עד שיכלה הקרן דשוב אין לו פירות אי נמי במשכונה בנכייתא ושלמו יומי הקצבה ר"ל ששלמו יומי הקצבה וחזרו המעות להיות הלואה הוא די"ל חזקה לדיעה שנית עכ"ל וא"כ נימא דבנדו"ז יפרש הרב להני פסקי

אלא דראיתי להרב יוא"ל זלה"ה בתוש"י ח"ב ס"ב ששם נשאל על מי שהיתה לאשתו משכונת קרקע ומתה אם מקרייא ראוי או מוחזק לגבי הבעל וכו' ושם איהו ז"ל דעתו לומר דבמשכנתא דסורא מקרייא ראוי הואיל ועבר הזמן והלוה יכול לסלקו וכוחו הוא מההיא פסקא דס' רע"ח שכתבנו יעו"ש וכתב אח"כ וז"ל ומה שחלקו חכמי מראקס בין משכנתא דנכייתא לדסורא דבסורא כו"ע לא פליגי דמקרי מוחזק אף לאחר עבור הזמן אפילו למהר"י ן' מיגאס זלה"ה כיון שאין הלוה יכול לכופו לפדות כדקי"ל ביור"ד סקע"ב והביאו ראיה ממ"ש הרב המגי"ד והרמב"ם והנמק"י בס' קע"ב לענין רבית דחשבה כמכר מהאי טעמא דאין המלוה יכול לכופו להלוה אף שהלוה יכול לסלקו אחר הזמן אין נראה חלוק זה משום דאף אם נאמר דהרשב"א מיירי בנכייתא דאית ליה התירה ומינה להר"י ן' מיגאס דפליג עליה דלא פליג אלא בנכייתא אבל בדסורא אף הוא מודה להרשב"א כמ"ש החכמים יצ"ו אבל לגבי פסק מר"ן דפסק כהרי"ף והרמב"ם והגאונים ז"ל דלית התירה במשכנתא בנכייתא בין באתרא דמסלקי ובין דלא מסלקי אלא במשכנתא דסורא דוקא וכמ"ש ביור"ד סקע"ב ואפילו הכי פסק כאן בס' רע"ח דאחר עבור הזמן שיכול הלוה לסלק המלוה שהמשכונא באתרא דמסלקי ולא הוי מוחזק לגבי בכור מוכרח דאינו מדבר אלא במשכנתא דסורא שהרי לדידיה אין התר אלא בדסורא ובה קא מפליג בין מטא זמנא ללא מטא זמנא שמע מינה דגם בדסורא שאין המלוה יכול לפדות לעולם לא מקרי מוחזק אם הלוה יכול לסלקו אחר עבור הזמן עכל"ה וא"כ הגם דרואה אנכי דהרב המרבי"ץ ז"ל דעתיה כחכמי מראקס דמחלקי בין משכנתא לדסורא דהא גם הרב המרבי"ץ ס"ל דהאי דינה דכתב מר"ן בס' ק"ן דחולקים בעבר הזמן אי הויא חזקה מפרש לה במשכנתא בנכייתא הואיל וכמו שכתבנו דדבריו דלעיל ולא חייש לאותה קושייא שהקשה הרב תוש"י על חכמי מראקס דמר"ן לא יוצדק לפרש דדבריו במשכנתא בנכייתא הואיל ואיהו ס"ל דאסור גם הרב המרבי"ץ לא חייש ולכך מפרש דפסק מר"ן דס' ק"ן בהכי איירי וא"כ גם ההיא דס' רע"ח יכולים ליישבן אלביה כחכמי מראקס ואין סתירא

אכן מה נענה אנן אלביה דהרב יוא"ל זלה"ה דמאין ימאין בחלוק זה מכוח דמר"ן לעולם לא איירי בנכייתא אלא בדסורא א"כ הרי אלביה אין חלוק דמר"ן לא איירי אלא בדסורא ועכ"ז בעבור הזמן מקרי שלמו יומי המשכונה ומה נענה בתריה אלא נראה דאפילו לדעת הרב יוא"ל זלה"ה לדעתי פשוט דלענין זה ודאי יודה לסברת המרבי"ץ ז"ל דמקרי כאלו תוך הזמן דבשלמא גבי בכור הואיל ויכול הלוה לסלקו א"כ חשבינן ליה כאלו הדרא ארעא לבעליה וההלואה חוב בעלמא ולכך אינו נוטל בה פי שנים ומילתא בטעמא יע"ש בסמ"ע ס' רע"ח אבל בכאן לגבי החזקה אפילו אמור נאמר דבהגיע הזמן חשיבא כחוב גביה עכ"פ הואיל ויש התר לאכילת הפירות תלינן בזה לומר הואיל ועקר ירידתו לפירות נחית ועדיין יש לו זמן לאכל פירות לרצון הלוה בודאי לא עלתה חזקה למלוה כלל ומה יתן ומה יוסיף כאן בענין חזקה אם בתשלומי הזמן מקרייא מוחזקת גבי מלוה או המעות חוב הוו סוף סוף הואיל והויא שכורה גביה לאכול פירותיה כל ימי רצון הלוה ויש לנו לתלות דבשביל זה הוא מוחזק בה בודאי אם לא הוציא שטר שקנאה לא עלתה לו חזקה כלל ופשוט הוא ומה שיש להשיב לפי זה לדעת הרב יוא"ל ז"ל היאך יפרש פסק זה דסעיף זה הרי מר"ן לא יש לו שום התר כי אם במשכנתא דסוריא וא"כ ש"מ דמר"ן במשכנתא דסוריא איירי ואפילו הכי ס"ל דמקרי עבר זמן אלא דיש לומר דהרב יוא"ל זלה"ה יפרש דברי מר"ן דסעיף זה איירי במשכנתא שהתיר בה מר"ן ומיירי שכלה ממון המשכנתא בנכוי דאזי מקרי כלה הזמן של המשכונה ופירוש זה יוצדק כאן בס' ק"ן וכמו כן כתבנו משמיה דרב המרבי"ץ דכל זמן שהוא אוכל פירות הקרקע בנכוי פש"ן בכו"ח מקרי תוך הזמן הואיל ואין המלוה יכול להכריח ללוה לפדות ומפרש דברי מר"ן דבעבר הזמן הוא דכלה ממון המשכונה יע"ש וגם הרב יוא"ל זלה"ה מודה בזה ואין שום סתירא ממה שסתר דברי חכמי מראקס במה שפירש וכו' כמש"ל מילתא בטעמא דלענין חזקה שאני דהרב יוא"ל יודה גם הוא דכל זמן שאוכל פירות ואין יכול לכפות הלוה לפדות בתוך הזמן חשיבא ודו"ק: