פעמוני זהב חלק ב קעז

לומר לו כבר פרעתיך והראיה הרי מכרתי השדה שהיתה בידך ממושכנת והוה לך לתבוע ולהוציא הפירות ומדשתקת הוא גלוי דעת דפרוע את. ויש להביא ראיה על זה ואין הפנאי מסכים כי בא מועד ודו"ק

מור"ם ס"ח מקומות של בה"ך וכו' גם נקראים קרקע לגביית בע"ח כמ"ש בס' צ"ו גם נקראים קרקע לדין מצרנות עיין גואל בס' זה סק"ז ודו"ק

סמ"ע סק"ז. ונראה דבזה דאחד דר בו אג"ה וזה בד"ו וכו' יש לתמוה דמר"ן לא כתב אג"ה ובד"ו אלא אב"ג דה"ו דהוו כל אחד שלשה שנים רצופים אבל כגון זה דמסהיד כל אחד על שלש מקוטעין מנא לן דמהני ביהו חזקה ולכאורה עלא בדעתי דהסמ"ע דייק כן דאפי' במקוטעין מהני מהא דסיים מר"ן ואמר אפילו ששה מעדים כל אחד על שנה הרי זה מצטרפין ואפילו על ידי צירופם לא יהיו השלשה שנים צירופים עכ"ז מהני א"כ לזה נקט הסמ"ע בלשונו אג"ה ובד"ו לרבותא ואפילו לא יבואו רצופים עכ"ז הואיל וכל אחד מעיד על שלש שנים עלתה לו חזקה אלא דראיתי מ"ש מר"ן בס' קמ"ה ס"ב ומ"ש הסמ"ע שם דממנו נלמד דאם אחד מעיד על אג"ה ואחד על בד"ו אינם מצטרפים לאחשובינהו שני חזקה וא"כ דברי הסמ"ע דכתב אג"ה וכו' לדעתי שלא בדקדוק אך נשאר לנו לפרש מ"ש מר"ן דאפילו ששה מעידן וכו' הטעם שם דמהני משום דיכולים לצריף מהששה שלשה רצופים והוא על דרך מצרפין מי שמעיד על שנה ראשונה עם מי שמעיד על שנה ששית ואז מבין שניהם עלתה שנה אחת או הראשונה או הששית וכדקי"ל דהעדות מצטר' ואח"כ מצרפין מי שמעיד על השנייה עם מי שמעיד על חמשית ועלתה שנה ותהיה סמוכה לחברתה וכן ג"כ בעל השלשית עם הרבעית ואזי יהיו עדותן על שלש רצופות זהו משנלע"ד ודו"ק אחר מעלה מטה חמש עשרה שנה לכתיבתי זאת זכיתי לספר הרב נתיבו"ת המשפ"ט ושם ראיתי שכתב דמ"ש הסמ"ע אג"ה בד"ו טעות סופר הוא דבאג"ה בד"ו לא עלתה לו חזקה יעו"ש בדבריו וששתי ודו"ק ודע לך דהצירוף שעשיתי לצרף בעל שנה ראשונה וכו' דוגמא לזה תמצא בש"ע לעיל ס"ל ס"ג יעו"ש ודו"ק

מור"ם סי"ג י"א שאם היה ידוע וכו' לכאורה נראה הואיל ומר"ן השמט לפירוש רשב"ם ונקט כפירוש הרי"ף והרמב"ם דפירושו שכונא גואי בענין אחר וכמ"ש כל זה הסמ"ע סקי"ח א"כ נראה דלא קיימא לן כלל כהאי הג"ה כלל ומה גם אפילו למי שירצה לומר דכאן קרינן דמר"ן לא גילה דעתו דהגם שמצאנו לו בסימן קמ"ו סי"א למר"ן דפסק כפירוש הרי"ף והרמב"ם לא תימא דמדפסק שם כפירוש הרי"ף והרמב"ם לא סבירא ליה כלל לפירוש רשב"ם אלא יכולין לומר דגם הוא סבר לפירוש רשב"ם לדינא והעיד על זה שהרי מור"ם סבר לשני הפירושים וכמ"ש הסמ"ע וא"כ איכא למימר דמר"ן גם הוא יכול להיות דסבר כתרווייהו אלא דלא גילה דעתו כאן וא"כ הדרן למאי דקי"ל כל מקום שלא גילה מר"ן דעתו ומור"ם גילה דעתו קי"ל כמור"ם וא"כ על פי הצעה זו יש לנו לפסוק כי"א בתרא לפי הכלל המסור בידינו דכי"א בתרא נקטינן אלא דמצאנו ראינו למהר"ם אלשיך זלה"ה דפסק כי"א קמא בדקדוק וז"ל בס' צ"ד ועוד שעד כאן לא אמרו שהמשתמש בחצר חבירו יכול לומר אתה מכרתו לי או נתתו לי אלא היכא שיש מקום מיוחד בחצר שאין חבירו משתמש בו אלא זה דמשו"ה יכול לטעון אתה מכרתו וכו' וכדדיק הרמב"ם דכתב מקום מסוים דמשמע דוקא במסוים אבל פעם כאן ופעם כאן אין כאן חזקה כיון דבכל החצר היה משתמש בעה"ב עמו וכו' אלה היו דברי מהר"ם אלשיך זלה"ה ומצינו להרב הגדול מוהרמ"ף זלה"ה בספר שמ"ו מש"ה ס"ה שכתב על דברי מהר"ם אלשי"ך וז"ל לפי דבריו א"כ כיון שמר"ן ז"ל ג"כ כתב בסי' קמ"ו סט"ו וז"ל היה מעמיד בהמה בחצר חבירו במקום מסוים וכו' וטען הרי זה חזקה ע"כ הרי בהדייא שהעתיק לשון הרמב"ם ומה שפירש מהר"ם אלשיך בדברי הרמב"ם כן נפרש בדברי מר"ן וא"כ נראה דזכה שמעון ע"כ ויעו"ש בס' שמ"ו מש"ה שהביא כמה פוסקים מערכה לקראת מערכה דכמה פוסקים סברי מרנן לסברת רשב"ם וכמה פוסקים מיפלג פליגי ולית ליהו לסברת רשב"ם והוא סמך על מהר"ם אלשיך זלה"ה ופסק כוותיה הן מצד דבעל הקרקע גם הוא משתמש והקרקע בחזקת מרא קמא הן מצד דמהר"ם אלשיך ז"ל דייק כן מדברי הרמב"ם והש"ע פסק כהרמב"ם בדקדוק הלשון וא"כ הואיל ורב אחרון הרב שמ"ו מש"ה זלה"ה הכריע כן אין לזוז מדבריו ומה גם לגבי דידן דקי"ל כמור"ם אלא דהספיק שלנו אי אזלינן כי"א בתרא בכל מקום. ודאי דיש לנו לפסוק כי"א קמא הן מצד דרוב הפוסקים דסברי לפירוש רשב"ם סברי כי"א קמא ומה גם דדברי מר"ן בסט"ו שהם דברי הרמב"ם מורין כן ממ"ש מור"ם אלשיך ז"ל ודו"ק. שוב ראיתי להרב תורת חסד שגם הוא דעתו לפסוק כסברא קמייתא דמור"ם משום דקרקע בחזקת מרא קמא קיימא והגם דהוקשה לו מההיא דהחזיק לשפוך מי כביסה לחצר לביב חבירו ר"ס קנ"ג יע"ש שיישב בטו"ט וכשנגיע לשם בעה"ו נביא דבריו ודו"ק

מור"ם סי"ד וז"ל דבעינן שהחזיק ששה שנים וכו' עי' לה' משכנות הרועים אות ח' סי"א שכתב וז"ל הא דקיימא לן דחזקת החנויות כיון שאין דרים בהם בלילה צריכים ששה שנים כמ"ש בטוש"ע דוקא אם אין הסחורות בחנויות אבל אם מניחין בהם הסחורות בלילה תסגי ליהו בשלשה שנים הרב תורת חסד סימן קע"ט עכ"ל יע"ש וקי"ל: סימן קמ"ו

סעיף ה' במור"ם ויכתבו בלשון שליחות וכו' אבל אם לא יכתבו וכו' עיין להרב משה ז"ל מערכת מי"ם אות למ"ד ששם כתב דסברא זו שהביא מור"ם היא סברת הנמק"י ז"ל והביאה הרב"י וממה שלא העלה על שולחנו ש"מ דלא ס"ל הכי וסמך על דברי התוספ' בפר"ח דט"ל דשם הקשו דכיון דהוי שלא מדעתו כמו נותין ומוכר ולוה הו"ל מפי כתבם ותרצו