פעמוני זהב חלק א עח

היה כת"י של עכו"ם עיין להרב משכנו"ת הרועי"ם מערכת כא"ף אות כ"ו שנסתפק בזה וזו הלכה העלה דגם כת"י של עכו"ם נקנה בכתיבה ומסירה ודו"ק

שם ס"ח. שטר משכונא להר"י ן' מיגש וכו' והגאונים כתבו וכו' ולענין הלכה אי נקטינן כסברת מהר"י ז"ל או כהגאונים הנה הש"ך סקכ"א כתוב בסוף דבריו וז"ל וא"כ משמע דקי"ל התם עיקר דיכול למחול א"כ קי"ל הכא כהגאונים ע"כ וידוע דט"ס נפל בדברי הש"ך אלא דראיתי להרב בעל נתיבו"ת המשפ"ט שכתב וז"ל ויש בדברי הש"ך ט"ס וצ"ל כיון דקי"ל התם עיקר דאינו יכול למחול א"כ קי"ל הכא כהגאונים ע"כ א"כ לפי דברי הש"ך בהגהת הרב נה"מ הדין כהגאונים אך ראה ראיתי להרב הגדול מעוז ומגדול מוהר"ר רב אד"א זלה"ה בס' מעין גנים דלא כן דעתו דראיתי לו שכתב וז"ל בש"ך סקכ"א בסוף הדבור א"כ לא קיימא לן הכא כהגאונים כצ"ל עכ"ל א"כ לדבריו אדרבא נקטינן כדעת מהר"י ן' מיגש זלה"ה

וראיתי להרב הגדול מוהריט"ץ זלה"ה בס' קס"ח שכתב דלא בעינן בשטר משכונה כתו"מ אליבא דהר"י ן' מיגש זלה"ה אלא דוקא במקום שבא להקנות לו השטר דהיינו גוף המלוה אבל אם מכר לו גוף הקרקע עצמה שכתב לו שהוא מקנה לו כל שעבודה דאית ליה בההוא קרקע אליבא דכ"ע מהני וז"ל אמנם אם מכר לו גוף קרקע המשכונה כולי עלמא מודו דמהני דבשאר מלוה לא מהני מכירת החוב משום דאינו בעין ולאו מידי זבין ליה וגם אותיות אינם נקנות אלא בכתיבה ומסירה אמנם בגוף משכונת קרקע אם מכר לו הכח והשעבוד שיש לו בקרקע פשיטא דקנה וכו' עכ"ל יעו"ש וכן ראיתי להרב אחרון כמוהר"י ן' וואלי"ד זלה"ה בס' וי"ץ סקנ"ז דבא מעשה לידו וסמך אתכא דמהריט"ץ ז"ל ומדבריהם נשמע דקי"ל כמהר"י ן' מיגש זלה"ה ודו"ק

במורם ס"י. וודוקא שטר שנכתב אבל אם עדיין לא נכתב לא יוכל להקנות באגב עכ"ל. לעד"ן דבנכתב אפילו עדיין לא חתמו עליו עדים הואיל וגוף השטר ישנו בעולם נקנה הגוף והשעבוד שיש בו כשיחתמו העדים וכן נראה לי לדקדק מדברי מור"ם לקמן סכ"א שכתב שם וז"ל ודוקא אם העד חתום על השטר אבל לא יוכל להעיד ע"פ ע"כ והטעם הוא משום חשד כמ"ש שם א"כ ש"מ דלא חששו אלא משום חשד הלאו הכי לא איכפת א"כ ש"מ דיש קנין לשטר שעדיין לא נחתם ודוחק לומר דההיא דסכ"א איירי בחתם מיהא עד אחד מהם הוא דמהני קנין אבל אם עדיין לא חתמו כלל נימא דלא מהני ביה קנין זה דוחק. דשטר בעד אחד הוי כמו שאינו לענין שעבוד אחריות וגם אפילו לגבי לוה אם יאמר להד"מ וא"כ אין לחלק בין חתים בעד"א לשאינו חתום כלל ודו"ק ושטר שאין עדים עליו אלא נמסר לפני עדים דאין כח השעבוד יוצא מן השטר אלא בעדים ואינם חתומים עיין בקצו"ת החוש"ן בס' זה סק"ז שכתב דגם הוא נקנה בכתיבה ומסירה ודו"ק ועיין בס' גוא"ץ דרי"ח מה שכתב שם בפסקת הלכה י"א יעו"ש

ש"ע סי"ד. אין שטר נקנה בחתו"מ אלא שט"ח וכו' ושט"ע עיין למהרי"ט דס"ל דנקנה באגב קרקע אבל לא בכתו"מ משום חלק בפיקדון וכן שטר של פקדון ג"כ אינו נקנה בכתו"מ עיין לכנה"ג הגהות הטו"ר אות ל"ו ועיין להרב מש"ה מערכת שי"ן אות ק"ב יעו"ש

וטופסי השטרות עיין להרב גו"ר ארי"ה זלה"ה בחדושיו בהלכות מלו"ל ששם העלה דנקנה בכתו"מ ודו"ק יעו"ש דף רי"ח וק"ל

שם בש"ע. או שטר של קנייה וכו' לע"ד פשוט דשטרי מכר דידן שכותבים בזמנינו ודאי דיכול להקנותם בכתו"מ דהא אנן בדידן אתרא דכתבי שטרא וא"כ הרי עיקר הקנייה היא בשטר והוא הגומר את הקנין כמ"ש מר"ן בס' ק"צ ס"ז וז"ל בד"א שקנה בכסף לבדו במקום שאין דרך לכתוב שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב השטר ע"כ ומצינו למר"ן ג"כ בסי' קצ"א ס"ג שכתב ז"ל שטרי דידן שטרי קנין הם ע"כ וכתב הסמ"ע סק"ו הטעם הואיל ונזכר בהם ענין המכירה ואע"פ שכתוב בהם לשון עבר מכרתי או נתתי וכו' יעו"ש הרי לפניך דלעיקר קניין מחשבי ונקנים בכתו"מ ויוצדקו דברינו אלה לפי הטעם דיהיב הסמ"ע והש"ך משם הטו"ר והר"ש דיהבי הטעם למה אם נקנה הקרקע בכסף וחזקה למה שטר ראיה דידהו אינו נקנה בכתו"מ הואיל ועקר הקנין הוא בכסף וחזקה ושטר אינו אלא לראיה לכך גם לוקח שני יקנהו באחד מהקניינים אבל בנדו"ד אתרא דכתבי שטרא אפי' אם יהיה קנין וכסף עכ"ז עיקר סמיכותייהו על השטר א"כ הדר דינו כאלו הקנין בשטר לחוד ושטר קנין מיחשב להיות נקנה בכתו"מ ודו"ק שוב ראיתי מ"ש הש"ך סקע"ב דכך נראה סברתו ועיין למש"ה מערכת שי"ן אות ק"ה וק"ל

ש"ע סט"ו. בסופו ואם מת הלוה קודם שלקחו ואח"ך מת מלוה אינו גובה וכו' לדעתי פשוט בזה דאין הלוקח יכול לחזור על יורשי המוכר ולומר להם הואיל ואביהם מת שהיה ראוי לישבע א"כ מחוייבים לפרוע לי מממון אביכם דזה אינו דיכולים הם לומר לו אין לך עלינו אנחנו ואבותינו כלום ואילו היה אבינו חי היה נשבע לך ועכשיו שמת מזלך גרם שנתעכבת ולא תבעת בזמן שהיה אבינו חי והיה נשבע לך ומידך היתה זאת ומעולם לא היה לך אצל אבינו תביעת ממון. ופשוט וק"ל

שוב ראיתי להרב דמש"א זלה"ה שכתב וז"ל אינו גובה אפילו בשבועה ע"כ ופשוט שאינו חוזר על יורשי המוכר כיון שהוא אינו פושע רק הורע מזלו של לוקח גרם לו עכ"ל ונהניתי תהלי"ת ודו"ק

ש"ע סכ"ג. המוכר שט"ח וכו' ומחלו מחול וכו' ובדין האחים שחלקו שטרות ע"פ הגורל או בגוד או איגוד עיין להרב מש"ה מערכת מי"ם אות כ"ו ששם ציין שיעיין בדין זה בסי' צמ"ח צד"ק סס"ו ובתשובות רמ"א ספ"ג מהו הדין אם אחר החלוקה מחל אחד ללוה יעו"ש

ולעד"ן דספיקא דא יופשט ממה שכתבתי לעיל בדברי הש"ך סקי"ח דמשם באירה דאם חלקו צריך כתיבה ומסירה זה מזה. דכן כתב הרב מהרשד"ם יעו"ש דכתב דאם לא היתה כתיבה ומסירה יכולים לבטל החלוקה וא"כ לא נמצא שום עדיפות באחים מאדם דעלמא והגם דמהרשד"ם לא נקט בדבריו אחים אלא שותפים שם כתבתי דאדרבא כ"ש אחים