פעמוני זהב חלק א עז

בספרים וצ"ל דכ"ע אין גובין ובס' הסמ"ע דמפרש ס"א בשליש וסי"ו בנפל והוי פלוגתא וכן ממ"ש כנה"ג עיין בסמ"ע ר"ל דלא תקשי היאך סתם ואח"כ מחלוקת ובאמת חלוק זה דהסמ"ע דחוק ורחוק ואין לנו אלא דברי מר"ן דס"ל דדין אחד יש להם שכן בספרו הקצר כתב בדין א' ובסימן זה יתבאר עוד גם בב"י הביא פלוגתא דסי"ו על דין א' שנפל ושליש דין א' וטובא אשכחן למר"ן שמביא סתם ואח"כ מחלוקת ונראה לזכותם ממה שטוענים שהסופר א"ל שטרות יש לו של אביכם כשאזמינם אחזירם לכם א"כ השליש יודע מה טיבו וא"ת מי יאמר שאמר להם כך לזה י"ל יכללו בשבועה שא"ל כך במיגו דלהד"מ ולא הוי מיגו להוציא אלא כההיא דפסק מר"ן בס' פ"ב אם המלוה מודה שהתנאי שאומר שעדיין לא קיים הלוה התנאי נשבע הלוה הסת ופטור דלא מגו להוציא משום דאין כאן שטר מעליא וכמ"ש הסמ"ט. ובזה ניחא מ"ש הש"ך למה לא יהיה נאמן המלוה שמודה שלקחו מיד השליש במיגו שלא לקחו ומה שתרץ הוא דחוק יע"ש ונראה דהכא ליכא שטרא מעלייא. כיון דנמצא ביד שליש ואינו יודע מה טיבו ודו"ק ע"כ

ש"ע ס"ו. המוציא שט"ח וכו' ואם מפורש בשטר שאינו חייב באחריות וכו' ואם היו לו קרקעות שאינם מכורים רק יש עליו חובות יתברר לך הדין מדברי הסמ"ע לקמן סקי"ט ומדברי הש"ך סקכ"ב יתברר לך דלא מהדרינן ע"פ הודאת הלוה עד שיתברר לנו שאין על הקרקעות הלוה שום תביעה כלל אזי הם קרוין בני חרי וק"ל

שם המוציא שט"ח וכו' הילך פסק שפסקו הראשונים והובא בס' כר"ח ח"א סקס"א וז"ל שטר שנפל איתרע לא שייך לומר זה אלא כשהשנים כסדרן כתקונן והעולם שקט על שמריו אבל אם נכנסה בלשת לעיר וחללוה ושללו שללה ובזזו בזה ונטלו השטרות ההם קרעו מהם שרפו באש כמו שאירע לנו בעה"ר שנת תק"פ ותקפ"ג לא שייך לומר כיון שנפל איתרע אלא אם יביא עדים שהיה שטר עליו חייב כמבואר בענין המשכונה דאמרינן כמה ראוי אותו האיש להלוות וכמה היה ראוי המלוה ליתן וכותבין לו שטר עש"ב תשובת מוהריב"ץ וחתום עמו כמוהר"ש אלבאז זיע"א ע"כ

בסמ"ע סקל"ג. למי שיתן וכו' מיהו אינו מוכרח די"ל ששלושתן עם המלוה בקשו לסופר שילך בשלחו' וכו' אבל בתחילת הדין באחד שלוה משלשה אנשים דאם היו מקויימים יחזרם ללוה בלא סימן דכתב הסמ"ע דמסתמא המלוה הוא המקיים את השטר ואינו מניח בידו וכו' כמ"ש בשק"ל הרי גם שם יש לחוש שמא אותו לוה בקש עם אותם שלשה מלוים לקיים השטר ולעכבו וכו' וא"ך למה לא חלק גם ברישא בין כתובים ביד שלשה סופרים לכתובים ביד אחד אלא דזה שבוש דגם אי אמרת שיש חששא זו עכ"פ נמצא דעדיין לא לוה וזכות הלוה היא חששא זאת וא"כ ממה נפשך יחזיר ללוה ופשוט הוא וק"ל

ש"ע ס"ך. שטר שנמצא וכו' ואפילו במקצתו עכ"ל עיין מה שפירש הסמ"ע והש"ך בזה. ולע"ד נראה דבשטרי דידן שיש בהם שני דפין בדף א' כתוב בו השטר ובדף השני נשאר חלק ובא המלוה הזה וכתב השובר בדף החלק שאין כתוב כלל השטר בו או כתב בו פירעון ודאי דגם בזה יחלוק הש"ך על הסמ"ע ויאמר דאיתרע שטר זה דמה לי כתוב למטה בשטר תחת יד העדים או בדף האחר דהא טעם דאי בעי גייז יוצדק בשניהם וכמו דלא אמרינן האי מיגו היכא דנמצא תחת חתימת השטר כך לא אמרינן האי מיגו בנמצא בדף אחר וק"ל ועיין בטו"ז: סימן ס"ו

ש"ך סקי"ח. וז"ל כתב מהרשד"ם נראה בעיני בחילוק שחלקו השותפים השטרות שכתובים על שם שניהם צריך כתיבה ומסירה כשאר שטרות וכו' פשוט בעיני דדברי מהרשד"ם אלו אין להם סתירה מדברי מר"ן כס' זה סמ"א שכתב וז"ל אחים או שותפים שבאו לחלוק ויש להם שטרות ישומו ב"ד כל השטרות לפי שווין ויחלקו וכו' דהתם נמי יכול להיות שהכוונה היא דמר"ן השמיענו שם כיצד חולקין השטרות אבל עכ"פ אין להם קנייה גמורה זה מזה כי אם בכתיבה ומסירה על דרך דברי מהרשד"ם שכתב כאן. אלא מאי דמספיקא לי הוא דשם לא גילה מר"ן דעתו אלא דלענד"ן דגם מר"ן מודה בשותפ' דלא לאפושי פלוגתא בין מר"ן ומהרשד"ם אך מספיקא לי באחים שירשו מאביהם שטרות המוזכר שם אם גם בהם נימא בעינן כתו"מ או לא הואיל ומהרשד"ם ז"ל לא הזכיר דינא דאחי' כי אם דשותפי' ונראה לע"ד דבאחים פשוט דצריך כתו"מ וילפינן לה מקו"ח מדין דשותפים דהא בשותפים אם היה כתוב השטר בשם שניהם הדין הוא כל מי שיוציאנו יכול לגבות בו וכמ"ש מר"ן הב"י בס' ע"ז. בשם הרשב"א ופסקו מור"ם בס' הנז' ס"י ועכ"ז אם באו לחלוק צריך כתיבה זה מזה מכ"ש היכא שבא אחד מן האחים שאינו יכול לגבות כל השטר כולו אלא חלקו דוקא כמו שכתב מור"ם סע"ז ס"ט וסקע"א ס"א לא כ"ש דצריך כתו"מ ודאי דצריך כתו"מ

אלא דכל זה נראה דוקא היכא דלא עשו שום קנין לא השותפים ולא האחים אלא זה ברר לעצמו שטר זה וזה שטר זה ואח"כ באו להחזיר אבל אם חלוקתם היתה ע"פ הגורל בזה ראיתי בספר הבהיר כר"ם חמ"ר סקי"ח שם כתוב וז"ל שני אחים שחלקו שטרות בגורל והלך אחד מהם ומכר שטרו למחצה ואח"כ רצה אחיו לבטל החלוקה וההקנאה שהרי לא כתב לו שטר מסירה נראה דאינו כלום דאחים שחלקו בגורל שטרות שביניהם כל אחד יעשה בשלו מה שירצה ועיין בס' ס"ו סמ"א בב"י ובסמ"ע ויש מחכמי הדור שפסקו כיון שאין כאן כתו"מ יכול לחזור בו ואינו נ"ל כן מצאתי כתוב משם הרב המשביר זלה"ה מכת"י מוהר"ש אבן ציר זלה"ה עכ"ל ואנא בריה קלה נלע"ד שהד"א כמ"ש רב המשב"ר דהא גורל מקנה כל דבר ודבר הצריך משיכה או שאר קנינים וכמ"ש מר"ן בס' קע"ג ס"ב וא"כ למה יגרע גורל השטרות וק"ל

ש"ע ס"ו שטר העשוי בערכאות וכו' וכן שטר של כת"י הם נקנים בכתו"מ ע"כ ואם