פעמוני זהב חלק א סח

מקרקעי ודינין ביהו שטרי בכלל מטלטלי אך טוב וישר לכתוב שעבוד כל נכסיו מטלטלי אג"ק לזאת כל הדעות וק"ל

אך מה שעדיין לי להסתפק הוא אם לא היה ללוי בשעת הלואה שטרות על אחרים אם מהני לשעבד השטרות שיכתוב על אחרים כמו שמשעבד המטלטלים שיקנה אח"כ ואמרתי אני ללבי דודאי כמו שמהני דאקני במטלטלין כמו כן בשטרות דהא מטלטלין עצמם אם לא היו עדיין ברשותו ורצה להקנותם קנין גמור אינו יכול להקנותם דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו ואפילו הכי כח השעבוד אלים טפי ויכול לשעבד אפילו מה שאינו ברשותו ומודו חכמים לר"ע בזה הואיל וכח השעבוד אלים א"כ אין שום גריעותא בשטרות מהמטלטלין דכמו דהמטלטלין לא נקנו בקנין גמור ומכח השיעבוד נשתעבדו כך הדין נמי בשטרות שישתעבדו לו אחרים בודאי דיכול לשעבדם בדאקנה וראיתי להד"מ בס' ס"ו ס"ד ופסקו סוף ס"י שכתב וז"ל אבל לא יוכל להקנות לו באגב שטר שעדיין לא נכתב עכ"ל וראיתי לסמ"ע י"ך שכתב וז"ל משא"כ בשאר דברים דיכול להקנות, יר קנה אגבן פרה וטלית לכשאקנהו וכמ"ש בס' ל"ז ובס' ס"א דיכול להשתעבד בדאקני עכ"ל וכשאני לעצמי הייתי מפרש דברי הסמ"ע דמ"ש דבשאר דברים יכול להקנות ולומר קנה אגב וכו' לאו הכוונה קנין גמור אלא שעבוד בעלמא וכדמסיים דבריו ומביא ראיה ממר"ן דסל"א וס' ס"א אבל לומר דהסמ"ע בקנין גמור קאמר זה לא יתכן דכבר ידוע ומפורסם דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו אלא הכוונה שעבוד הוא דקאמר הסמ"ע וא"כ לפי זה יצא יצא לדברי הסמ"ע דגם לענין השעבוד ס"ל להסמ"ע דמטלטלי משעבדי ושטרות לא משתעבדי בדאקנה

אלא דראיתי להטו"ז והש"ך שם שתמהו מאד על הסמ"ע שכתב דקנה המטלטלין אפילו אינם ברשותו א"כ שמע מינה דדברי הסמ"ע לאו בשעבוד קאי אלא על הקנין וא"כ אין משם ראיה דעדיין אני אומר דבשעבוד דכוחו אלים גם הסמ"ע יודה דמהני אפילו בשטרות ויכול לשעבדם בדאקנה ופשוט הוא

אלא דעדיין לבי מהסס דהיאך הסמ"ע נעלם ממנו זה הדין חלילה דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו אם האמת הוא כדברי הש"ך והטו"ז דכוונת הסמ"ע אקנייה קאי גם יש להקשות דאם דברי הסמ"ע אקנייה קאי מה מביא ראיה דבשאר מטלטלי אם הקנה אותם לו אפילו אינם ברשותו דקנה אותו מההיא דס' ל"ז וס' ס"א הרי התם לא מיירי מדין הקנייה אלא מדין השעבוד כמו שמבואר שם יעו"ש וצל"ע ועכ"פ לענין הדין נראה דמהני דאקנה בשטרות דכמו דאלים כח השעבוד ונשתעבדו דאפילו לגבי הקנייה לא מהני אגב כמו כתיבה ומסירה עכ"ז לגבי שעבוד מהני הוא הדין אפילו דאקנה מהני ודו"ק. שוב אחר זמן רב ראיתי מ"ש הסמ"ע בסקי"א סקט"ל והש"ך סקי"ט וששתי ודו"ק

שם בדברי מר"ן ואפילו למנהג זה אם היה ללוה שט"ח על אחר ומכרו בע"ח נגבה ממנו דלא שייך בשטר תקנת השוק דלא שכיח וכו' ודאי פשוט דמיירי בתרתי בין אם עדיין לא גבה הלוקיח המוקדם מוצא ממנו השטר וגובה בו מן הלוה בין גבה בו. כבר הלוקיח המוקדם מוצא ממנו הממון ולא דמי כלל לההיא דמור"ם דס' ק' דאם תפס שטרות דלא הויא תפיסא ועכ"ז אם גבה כבר התופס אין מוציאין מידו וכמו שבא הדבר מפורש בכר"ח ס"פ משם כנה"ג וכמו שנראה מדברי הסמ"ע סק"י מטעם דיהיב התם יעו"ש דהתם חשבינן כאלו השטר עדיין ביד המלוה דידיה מונח והוי כאלו הטלטול עדיין ביד הבעלים ולא יצאו מרשות הלוה ומי שיש לו זכות בהם הרי הוא כאלו עדיין ביד הלוה ויכול לזכות במה שנוגע לו ולכך אם קדם התופס וגבה בו זכה כדקי"ל אם קדם המאוחר וגבה מה שגבה גבה ולכך התם אפילו אם תפס השטר לא מהנייא התפיסה וחולקים בו הבע"ח אבל על כל פנים אם גבה חזר הדין למה שגבה גבה או אפילו לא גבה אלא כתב לו מסירה הלוי עליו הדר דינו כאלו גבה וכמ"ש הש"ך שם בסק"ח אבל בכאי דשטר זה הוא משועבד למוקדם אפילו ימכרו לאחר בכתיבה ומסירה ודאי אפילו גבאו הלוקח המוקדם מוצא ממנו המעות הואיל ונשתעבד למוקדם הדר דינו כדין הקרקע דאפילו מכרו הלוקח המלוה מוציאו מיד הלקוחות אלא דכאן לא יתבע ללוה הואיל וכבר פרע למי שהביא לו השטר ונלמד זה במכו"ש ממה שפסק בס' ס"ו סט"ו יעו"ש אלא יתבע הלוקח לתת לו המעות וכן אם שעבד לו מטלטלי וקדם המאוחר וגבה ומכר גם בזה הדין שלא יוציא המוקדם מיד הלוקח דלא גרע ממי שלקח מן הלוה עצמו דאין בעל חוב שנשתעבד לו מוציא מיד הלקוחות משום תקנת השוק

ואל תטעה לומר דאם זה הלוקח כבר גבה בשטר זה לא יוציא מידו כלל דהוי כאלו לא הי' שטר בעולם דזה לא יאמר דהא שטר זה כדין טלטול הוא ובדין טלטול אם כבר גבאו המאוחר אפילו מכרו יבוא המוקדם ומוציא המעות מיד המאוחר דהגם דהטלטול עצמו אינו יכול להוציאו מיד הלוקח כדאמרן אפילו הכי המעות יכול להוציאם מיד הלוקח דהואיל ושעבדם לו הדר דינו כדין הקרקע אלא שבקרקע טורף הקרקע ובמטלטלים משום תק"ה אינו יכול לטורפם וגובה מן המאוחר ואפילו קדם ומכר וגבה דכעין זה ממש ראיתי למ"ש מר"ן בס' ק"ז ס"ד יורש שמכר כל נכסי אביו ואין בעל חוב יכול לטרוף מהלקוחות כגון שמכרם לכותי וכיוצא בזה יש מי שאומר שגובה מהדמים שביד היתומים וי"א שאינו גובה ע"כ וכתב הסמ"ע סקט"ו וז"ל עיין בטור שכתב דנראה דבמכרו מטלטלים לכו"ע אין הבע"ח גובה מהדמים שקבלו בעדם משום דאין המטלטלי' של היורש משועבדים מן הדין למלוה וכו' יעו"ש ומצאנו ראינו לרבינו יעב"ץ זלה"ה ושאר רבנים דכתבו דאם שעבד אביהם למלוה מטלטלי אגב מקרקעי הדר דינייהו לדין הקרקע כמפורש בב"י ומחוייבים היתומים לשלם מה שקבלו במטלטלים שמכרו כל זה כתוב אצלי באורך וברוחב יעויין בסה"ק בתשובותי ומשם באירה דאפילו במקום שאינו גובה מן מעות המטלטלים אם כתב לו ושעבד מטלטלים אג"ק הדר דינייהו כדין הקרקע וגובה ממנו מעות וא"כ גם בשטר הואיל וכטלטול עשאוהו לשעבוד אפילו קדם וגבה חייב לפרוע הלוקח הזה למלוה שנשתעבד אליו ודו"ק: