פעמוני זהב חלק א נב

תוך כדי דיבור עכ"ל וליתא כן בד"מ רק שכתב וכו' אבל כשאי אפשר ליישבם אם לא מדוחק זה לא שמענו עכ"ל, מדבריו אלו נראה דהיכא שיש לכוין המשמעות ע"י דוחק לא מכוונין והגם דבדברי העדים מבואר לעיל בס' כ"ט ס"א ובס"ל ס"ו דיש לנו לכוון דבריהם אפילו על ידי הדוחק יעו"ש ודאי יש לחלק דשאני עדים כדי שלא להחזיקם שהעידו שקר יש לכוין עדותם אפילו ממשמעות דחוקא לא כן כאן בשטר. מטעם דלא עבדי אינשי לחזור בדבריהם בזה לא נחה דעתו דהש"ך וס"ל דלא מפרשינן מדוחק

שוב נראה לי ספר מאמ"ר קדישי"ן שכתב שהרב עט"ץ הסכים עם הסמ"ע מההיא דעדים והוא ז"ל פסק כהש"ך וחלק כההוא חלוקא שכתבתי אני בעוניי יעו"ש ושוב ראיתי שכן פסק הרב משח"א דרבות"א יעו"ש וק"ל

ש"ע ס"ו אם נמחק וכו' אבל שתי אותיות כגון למעלה חנני ולמטה חן אין למדין וכו' עיין בכנה"ג הגהו"ט אות טו"ב שכתב משם הרב בני שמואל דאם היה כתוב למעלה חנני ולמטה כתוב חן הנז"ל. ודאי טעות הוא שהרי למעלה לא הוזכר חן ויראה לי דלאו דוקא כשהיה החסרון אלא אפילו אם נמחק מהתחתון שתי אותיות אם כתוב הנז"ל למדין יעו"ש וק"ל

ש"ע ס"ט לא אמרינן וכו' אבל בדבר שהשטר בטל בו וכו' לאו דוקא שיהיה כל השטר בטל אלא אם יתבטל חלק ממנו אמרינן יד בעל השטר על"ה עיין ש"ך לעיל סקי"א ועיין גוא"ל זלה"ה ודו"ק. שוב ראיתי להכנה"ג הגה"ט שהביא החולקים על זה ודו"ק

ש"ע ס"י הרבה מהמפרשים וכו' דלא כאס' ודלא כטו"ד וכו' עיין להרב מש"ה או"ל בפסקת לשון המסופק וכו' שהאריך להביא סברת הפוסקים למה צריכן לכתוב תיבת ודלא כטו"ד ושם הלכה העלה דהואיל ומר"ן פסק כסברת הגאון כך נקטינן וכו' יעו"ש

גם מה שיש להסתפק בשטרי דידן שכותבין הסופרים ודלא כאס' וכו' אי מילת וכו' נדרשת על ודלא כטו"ד או לא. גם לדבר הזה ראיתי להרב מש"ה ז"ל אות וא"ו ס"ג שכתב וז"ל אם כתב בשטר, דלא כאס' וכו' מושכת דלא כטו"ד ונפקא מינה למ"ש מר"ן בש"ע בשם הרבה מפרשים דכי כתיבה יד בעל השטר על"ה בכל לשון המסופק ומצאתי להרב מוהרח"ש ומהרשד"ם ומהורש"ך דמהני וכן בשטר נאמנות שכתוב והאמין הלוה נאמנות וכו' כאלו נכתב עליו ועל יורשיו אחריו וכו' שוב מצאתי להכנה"ג שכ"ך משם כמה פוסקים וכו' עכ"ל בקיצור וכן ראיתי להרב גוא"ל שכ"כ וק"ל

ש"ך סקכ"ה בספר גד"ת הקשה וכו' ואין לתרץ דשם מיירי דדר בה השוכר בלא עדים דהוי כאלו תפס בלא עדים דזה לא יתכן דא"כ למה הוצרכו לטעם מילתא דעבידא לגלוי אלא ודאי דדר בה בעדים מיירי ועיין בש"ך ס' שי"ז וק"ל

ש"ע סט"ז לשון שרגילים לכתוב בשטרות אפילו לא נכתב דנין אותו כאלו נכתב והוא הדין תקנת הקהל או דבר שהוא מנהג בעיר וכו' הילך לשון הרב גוא"ל זלה"ה בסקט"ו אחר שהגאון והרשב"א והריטב"א ס"ל דאם לא נכתב הנאמנות לאו כמו שנכתב אין לנו לעשות כדברי הרא"ש ב"ש בתשובה ל"א ואפילו כתוב כחומר וכו' רש"ת סל"א ודלא כהש"ך ח"ג קי"ו ועיין מש"א מל"ך עכ"ל וכן ראיתי להרב זכו"ל חח"מ או"ן שהביא דברי כנה"ג בס' ע"א שהביא מחלוקת הרבנים בזה ולבסוף הביא משם הרב מט"ש ז"ל משם הרב"ד דמ"מ המוחזק יכול לומר קי"ל ודלא כהש"ך סס"א סק"י יעו"ש ועיין בב"י סע"א ובש"ך ע"א סקל"ג יעו"ש וכל זה בדבר שנהגו לכתוב אותו בלי המלכת הלוה אבל דבר שלא נהגו לכותבו אלא בהמלכה תנאי בדורוס בעין הן יוקרו הן יוזלו דדרכם של הסופרים להזכירו בשעת החיוב נ"ל דאם לא נמצא כתוב לא דיינין ליה ויש לדקדק כן מלשון מר"ן ומהש"ך בס"ק ל"ה ועיין בס' מש"ה מערכת ן' אות ב' יעו"ש ודו"ק: סימן מ"ג

ש"ע ס"ט שטר מתנה וכו' ולא היה עד שנת נ"ח וכו' ואי הוה שנת נ"ז ארוס עם בתו אי עבדי אינשי דקרו לארוס דידיה חתניה עיין להרב מש"ה מערכת א' אות פ"ד ששם ציין הפוסקים שדברו בזה ע"ע וק"ל

ש"ע אעפ"י שאין כתוב בשטר וכו' עיין להרב הגוא"ל שכתב ז"ל כתב בתשו' בנ"י שמוא"ל כ"ו דוקא להוציא אבל להחזיק יכול לומר שהוא על שטר אחר שסכומו כך אם לא שיש אומדנות מוכיחות ע"כ

ש"ך סקכ"א אין כל זה וכו' כלומר השתא מפרש וכו' ואם כת"י יוצא ממקום וכו' ואם המקבל וכו' ובע"ש כתב וכו' ולא נהירא וכו' כוונת הש"ך פשוטה דבא לפרש דברי הרשב"א ז"ל ומר"ן שכתבו דאם אין כתב ידם יוצא ממקום אחר יכולים לחתום אחר מומן שני ואם כתב ידם יוצא שוב אין נאמנים וכו' פירש איהו הכוונה דמר"ן דאמר אם אם כתב ידם יוצא שוב אין נאמנים וכו' לאו למימרא דשוב אין נאמנים ולא יכתבו לו שטר אחר דזה לא נהירא לחלק אלא הכוונה דהרשב"א ומר"ן שאמרו שוב אינם נאמנים הוא לענין אם המקבל מכחיש אותם ואומר להם שבשנת נ"ז קנו מידו המקבל נאמן ואם מודה שנעשה בש' נ"ח הוא פסול וכו' ועל זה סיים אח"כ ובע"ש כתב דאם כתיבת ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים לחתום שטר אחר וע"ז כתב עליו איהו לא נהירא וכו' ודו"ק

סמ"ע סקכ"א אלא א"כ מפורש וכו' ובע"ש וכו' ולא ידעתי למה כתב ומכרה קודם שנכתב וכו' מדברי הסמ"ע כאן מוכח דאין הקרקע משתעבד אלא הקרקע שיש לו ללוה בשעה שקבל המעות בהלואה וכמ"ש לקמן בס' ק"ד אבל הקרקע שקנה בין שעת ההלואה עד יום שכתבו השטר לא נשתעבד ועל זה יש להקשות א"כ היאך