פעמוני זהב חלק א מח

עיין צרור"ה דף ק"ב ע"א וכן כתב הש"ך בסימן זה משם הריב"ש ע"ע

שם וי"א שאפי' כיון לראות וכו' עיין בסמ"ע סמ"ה סי"ג דממנו משמע דמר"ן פסק כהאי י"א ועיין שם סמ"ע סקל"ד ועיין גו"א בס' מ"ה ולהש"ך לא כן הוא יעו"ש: סימן ל"ז

ש"ע ס"ה המוציא ש"ח על שלשה וכו' עדותו כשירה על חבירו וכו' הנה נסתפקתי בחבורה של כתפים שהביאו חבית של עץ מלאה יין שרף מעי"ת רבאט לסאלי יע"א לראובן בשכרם ובדרך הבאתה נשברה החבית והורק ממנה מקצת יין ובא ראובן לתובעם שבדרך הבאתם שברוה והם טענו כי לא בידם היתה זאת אלא החבית מצד עצמה נשברה הואיל והיא ישנה עד מאוד בדרך גלגולה נשברה ומה בידם לעשות הואיל ולא פשעו בשום דבר ונסתפקתי אם יכולים לפטור זה את זה בעדותם הואיל וכל אחד מעיד על חבירו שלא פשע יכולים לפטור זה את זה משבועה האמורה לקמן בס' ד"ש או לא ומה שעלה במצודתי הוא דלא יפטרו זה את זה משבועה דהואיל והם שותפים בהבאתה ואם תהיה שום פשיעה ודאי תצא מתחת יד כולם א"כ כיצד יעיד זה שחבירו לא פשע הרי בשעה שמעיד שלא פשע חבירו הוי כמעיד על עצמו וא"כ הוי כאלו אומר לא פשע לא חבירו ולא הוא דהואיל ובשעה אחת ובידים עסקניות כאחת היו אם יהיה המכשלה תהיה תחת יד שניהם ואם לא תהיה על יד אחד לא תהיה גם על יד חבירו וא"כ כל מי שבא להעיד הוי כוונתו להעיד על עצמו וזה מדוקדק נמי מפסק מר"ן בס' ש"ד ס"ג ששם כתב נשברה במקום שאין עדים מצויים נשבעים וכו' ובאמת למה צריך לישבע הרי כל אחד יעיד על חבירו שלא פשע דדוחק לומר דהתם איירי בדלא ידע כל אחד בחבירו אלא ודאי דלא מהני עדות זה לזה באופן זה כלל

גם יש טעם אחר והוא מה שכתבתי בחידושי לקמן סי' שפ"ח משם הראשונים דבשנים שהזיקו הוו ערבנים זה לזה ולדעת הרבה מאחרונים הוו גם קבלנים א"כ מטעם זה לחוד אין לקבל עדות אחד על חבירו הואיל ונוגעים הם בעדותם יעו"ש לקמן מה שכתבתי בזה בס' שפ"ח ועיין בס' מש"ה מערכת ב' סי"ב יעו"ש ודו"ק

שוב אחרי כותבי מה שכתבתי זמן רב זכינו לספר משי"ש להרה"ג מוהר"ב זלה"ה ושם ראיתי לו בח"א שם בס' מ"א פסק בשנים שטענו על אחד שמסר אותם בפניהם והוא כופר והביאו עד א' כדבריהם כתב על זה ז"ל נ"ל דהעד מצטרף עם כל א' וחייב לשלם מדברי הסמ"ע ס' ל"ח סק"ה ועיין שם ולא חיישינן לגומלים כמ"ש ס"ה עכ"ל ובודאי טעות סופר נפל במ"ש סל"ח ובודאי דצ"ל סל"ז ופשוט גם עיין עליו מ"ש שם בס' ע' מה שנוגע לדין זה וק"ל

סמ"ע סקכ"א שפיר דמי וכו' לא יוכל לסתום אח"כ ריב"ש סר"י וכו' ופסקו מור"ם, בס' ס"ו סכ"א יעו"ש

סמ"ע סקל"ד בהג"ה ששם וז"ל אבל אין לומר שיבוא בע"ח דהמוכר לטורפה מידו דהא שעבודו דבע"ח הוא על לוקח שני שהיתה בת חורין כשקנה הראשון עכ"ל מהג"ה זאת יש לדקדק על דברי הסמ"ע דבסל"ג קודם לזה שכתב וז"ל לוקח ראשון מעיד ללוקח שני פירוש כגון ראובן שמכר לשמעון שדה בניסן וכו' הן בעידי הגזילה הן בשט"ח שראובן חייב לו אין שמעון מעיד ללוי להעמידה בידו אלא א"כ נשאר לו שדה ביד המוכר וכו' ועל זה יש להקשות דהואיל ונשארה שדה ביד המוכר הרי היא בת חורין וא"כ מי הביאהו למלוה לטרוף מלוקח שני עד שיצטרך לוקח ראשון להעיד הרי דינו עם המוכר בקרקע הנשארת והלוקח שני יאמר לו הנחתי לך מקום לגבות כדקי"ל וכמו שנזהר הסמ"ע עצמו בהג"ה זאת וא"כ למאי צריך לזה העדות של לוקח ראשון ואין לומר דהסמ"ע אמרה כגון שהיתה קרקע של לוקח שני אפותיקי ביד המלוה וכמ"ש הש"ך אליבא דהראב"ד דזה לא יתכן א"כ גם כאן היה יכול לפרש כן ולמה הגי"ה כאן וכתב דבמלוה לא שייך וכו' הרי יכול להיות שהיתה קרקע של לוקח ראשון אפותיקי. ויש ליישב דודאי דברי הסמ"ע בסקל"ד לצדדין קאמר דהיינו אם בא לטרוף בתורת גזולה בעינן שתשאר הקרקע אחת ביד מוכר או לוקח ואם בא לטרוף מכח חוב ודאי מיירי שאין למוכר קרקע אחרת ובזה קאמר צריך שתהיה קרקע אחרת ביד לוקח שני ודו"ק

ש"ע ס"י כל היכא דהשתא אינו נוגע בעדות אפע"פ שאם יתעשר יהנה בעדותו כשר להעיד עכ"ל יש להסתפק אם דוקא מחשש שאם יתעשר יהנה בעדותו הוא דכשר דוקא דאפשר משום דשמא יתעשר חששה רחוקה קצת היא אבל אם יהיה באופן שאם יעני יהנה בעדותו יש לספוקי אם אמ'ר נאמר הואיל ועניות היא מצויה יותר מן העשירות יש לחשוש לזה ופסול או נימא לא שנא וכגון מאי כגון ראובן שנתן מתנה לשמעון והתנה עמו שאם במשך הזמן העני הנותן תחזור ארעא למארה קמא ואח"כ בא לוי לערער על אותה קרקע שהיא גזולה מידו מאי מי אמרינן דהואיל וראובן הנותן הוא עשיר ואין לו השתא שום נגיעה יכול הוא להעיד וכגון במקום דליכא חשש דלקריוה גזלנא וכמ"ש הסמ"ע לקמן סקל"ה וגם ליכא משום שמא רוצה להעמידה בפני בע"ח כמ"ש לקמן במר"ן סט"ו דמיירי במי שהוא עשיר מופלג בקרקעות וממון וא"כ בזה יש לספוקי אם יהיה כשר הואיל והשתא אין לו נגיעה או נימא הואיל ועניות מצויה יהיה פסול

וראיתי לברר ספק זה ממה שראיתי להרב יוא"ל זלה"ה בח"ב ספ"ג דכן דעתו שכתב שם על אחד מהקהל שסלק עצמו מס"ת יכול להעיד עליו וליכא משום שמא בני העיר יצטרכו למוכרו כדי להשיא יתומים ולפדיון שבוים וכו' וכו' ועוד אפילו יהיה הדין אמת שיכולים למכור ס"ת של הקדש לצורך פדיון שבוים ולהשיא יתומים וכו' לא מיקרי נוגעים