פעמוני זהב חלק א קע

מוהריק"ו והרב ב"ד זלה"ה ופשיטא דאי הוו חזו להו הוו פסקי הכי וכן הסכימו מורי הוראה הי"ו עכ"ל וכבר כתבתי אני למעלה בס"א משם מוהרי"ע זלה"ה מה שהביא בסברת מוהרש"ץ דאפילו נתן לו כתב ידו ועל ידו פטרו עכ"ז לא מתחייב הערב והכי ס"ל הרב הנז' יעו"ש ודו"ק

שם במור"ם. וכן אם פטר הלוה ע"פ הערב וכו' הסמ"ע כאן סק"ט כתב דדומה לזה כתב מור"ם בהג"ה בס' קכ"ו ס"ב וכו' ושניהם מהמרדכי והיה היה יעו"ש א"ך לפי זה יש לנו לכאורה לומר דצריך קנין כמו שמצריך התם הסמ"ע בדין מע"ג בס' קכ"ו יעו"ש בסק"ח ובסקי"א שכתב דמה שכתב מור"ם התם וכן אם פטר הנותן לגמרי וכו' היינו בקנין יעו"ש אלא דזה לא יתכן לפרש דגם דברי מור"ם כאן הם בלי קנין קא מיירי דאם הם בקנין תפוק לך אפילו לא פטרו לגמרי דערב שלא בשעת מתן מעות אם הוא בקנין מהני וכמ"ש בס"א אלא מוכרח דאפילו בלי קנין מיירי ושאני במעמד שלשתן למה צריך הקנין אם פטרו לגמרי הוא משום שנסתלק הלוה לגמרי ולא נשאר לו דו"ד עליו אבל בכאן דלא אחשביה מור"ם בפטור זה אלא כדי להיות ערב בשעת מתן מעות הדין הוא דאפילו בלי קנין ישתעבד להיות כערב בשעת מתן מעות דהיינו אם לא ימצא ממה לגבות יחזור על הערב

וכעין חלוק זה ראיתי להרב משחד"ר בנמוקי מהרש"א דפסק כיש אומרים שכתב מור"ם בסוף ההג"ה דכתב וז"ל וי"א דאם היו לערב מעות של לוה וכו' ועל זה הוקשה לו מאי שנא ממעמד שלשתן דבעינן שיהיה במעמד כולם אבל אם לא היו במע"ג אפילו אמר לו מנה שיש לך ביד פלוני אני אתנהו לך אפילו היה בידו מעות אותו פלוני לא מהני ומאי שנא ותרץ דיש חלוק בניהם וכמו שחלקתי אני בעוניי יעו"ע

וכל זה הוא לדעת הסמ"ע דמצריך התם קנין אבל לדעת הש"ך התם דלא מצריך קנין אין אנו צריכים לכל זה אלא דיש לנו לומר דהש"ך עצמו הגם דמחלק התם בין אם פטרו לגמרי דאמר ליה אפילו לא יתן לי לא אחזור עליך ובין לא פטרו בלשון זה וכמו שמחלק התם בס' קט"ז יעו"ש אלא דבכאן נראה אפילו לא פטרו לגמרי דהיינו לא אמר לו אפילו לא יתן לי לא אחזור עליך עכ"ז מהני מטעם החלוק שכתבתי לך וגם זה מדוקדק מדברי מור"ם דהתם כתב אם פטרו לגמרי ובכאן לא כתב מלת לגמרי ודו"ק

שם במור"ם. וי"א דאם היו לערב וכו' עיין עיין במשחד"ר בנמוקי מהרש"א דפסק כן וק"ל

במור"ם ס"ה. מי שנתן מתנה וכו' י"א וכו' וי"ח ע"ך הגם דהסמ"ע סקי"ז הביא שני הסברות דפליגי אי נקטינן כסברא קמא או כסברא בתרא עכ"ף אנן בדידן לפי הכלל המסור בידינו דאזלינן כסברא בתרא א"ך מן הראוי הוא דהדין הוא כסברת וי"ח אלא דקשה לי עמ"ש בס' קכ"ו סי"ט בדין מע"ג דשם כתב בסתם דנשתעבד ואח"ך כתב סברת החולקים והרי גם שם דלא חסריה מדי איירי דומייא דנדון זה ועכ"ז פסק מר"ן שם בסתם דנשתעבד וא"ך הוא הוי הפך ממה שצריכין אנו לפסוק כאן כסברת וי"ח ואולי צריכים אנו ליישב ולומר דשאני מע"ג דהוי כאלו חסריה מדי וכמ"ש הש"ך שם ס"ק ע"ח יעו"ש ולכך שם לדעת מר"ן ומור"ם נראה להם לתפוס כסברא קמא שבכאן לא כן במתנה אדרבא נראה לו מור"ם לדון כיש חולקין שבכאן ודו"ק

סמ"ע סק"כ וסקכ"א, מהני סעיפים מוכח דמר"ן פסיק ותני כסברת הרמב"ם שמביא באחרונה בסוף ס"ד וא"כ מכאן יש סתירה לדברי הסמ"ע עצמו בסימן מי"ם סק"ב דשם כתב דערב היוצא קודם חתום שטרות משתעבד אפילו בלא קנין יעו"ש וראיתי להרב הש"ך שם סק"ז דהקשה עליו מכח דמר"ן הביא סברת הרמב"ם בס"ד באחרונה א"כ ש"מ דמר"ן הכי ס"ל וא"כ דלא כסמ"ע שם יעו"ש ולא ידעתי למה לא הקשה עליו מדברי הסמ"ע עצמו שכתב בסעיפים אלו הנז' שהם סתירה למ"ש שם גם למה הוצרך הש"ך להקשות עליו מכח דמר"ן בס"ד הביא סברת הרמב"ם באחרונה הו"ל להוכיח דמר"ן הכי ס"ל ממה שכתב בס"ה שכתב וז"ל כל היכא דבעי קנין אי לא קנה מיניה אינו גובה אפילו מב"ח אפילו כתב לו שטר ע"כ א"כ מוכח מכאן דלא ס"ל הכי למר"ן כמ"ש הסמ"ע בס' מי"ם שם סק"ב וראיתי להרב מאמ"ר קדישי"ן בס' מי"ם סק"ג שרצה ליישב קושיית הש"ך על הסמ"ע שם וכתב דהסמ"ע ס"ל דמר"ן לא פסיק כהרמב"ם מכח מה שסתם כאן בסימן זה סעיף זיין וכתב סתם לא עשה לו הערב וכו' ולא הזכיר קנין בדבריו כמ"ש הטור א"כ שמע מינה דמר"ן חייש לסברת מאן דס"ל דאפילו בלא קנין משתעבד בשטר וכו' ותמיהא לי מילתא דמה יענה במה שכתב הסמ"ע כאן בסק"כ ובסקכ"א דבקנין מיירי הוא אליבא דהרמב"ם אבל לשאר פוסקים אפילו בלי קנין דזה לא יתכן לפרש כן בדבריו דסק"כ שכתב וז"ל ודוקא כשקנו וכו' ולא הול"ל אלא ולדעת הרמב"ם בדקנו מניה קא מיירי

גם מה יענה הרב הנז' בדברי מר"ן עצמו דסו"ס ה' שכתבנו דממנו מפורש דמר"ן כהרמב"ם ס"ל סוף דבר לדעתי אחר המחילה לא יישב כלל על דברי הש"ך ודברי הש"ך אמת ויציב אלא דנשאר לי תמיהותי עליו למה הקשה על הסמ"ע מס"ה ומדבריו אהדדי ועלה על דעתי לומר דט"ס נפל בדברי הש"ך שם שכתב וז"ל ולא דק דהא ס"ל להרמב"ם והטו"ר והמחבר לקמן בס' קכ"ט ס"ד דצריך קנין וכו' ורציתי לומר דט"ס נפל במ"ש ס"ד והאמת הוא כוונתו על ס"ה אלא דלא הונח מכח דברי הרב משחד"ר ס"מ שהביא דברי הש"ך במתכונתם ולא הגיה כלום אך יש ליישב וק"ל

סמ"ע ס"ק כ"ה כתב וז"ל ובזה נתיישב דלא תקשה מה שפסק כאן עם מה שפסק בס' מ"ט בערב לשני יוסף בן שמעון וכו' תמיהא לי למה לא תמה על מה שפסק מור"ם כאן תחלה בהג"ה זו דכתב דאם אומר הלוה מעולם לא לויתי חייב הערב לפרוע ע"כ והרי תקשה דהרי במקום שאין הלוה משתעבד אין הערב משתעבד ואחר החיפוש מצאתי ראיתי להרב שד"ה האר"ץ ס"ד שהביא