פעמוני זהב חלק א קסז

הגדול מוהרר"ג איספיראנסא ז"ל ועיין להרב זי"ע סי"ו יעו"ש

איברא דחזיתיה למוהר"ש הלוי ז"ל דספוקי מספקא ליה דאפשר שמצא הרב ז"ל דסברא זו אינה מוסכמת ועל כן לא כתבה בשולחנו וכו' וכ"כ הרב י"ד אליה"ו ז"ל והרב ז"א ח"ב יעו"ש והכי חזינא למופת הדור הרב חיד"א זלה"ה בברכ"י יוס"ף או"ח סימן ש"ב דאייתי דברי הי"א ז"ל הנז' ואייתי תשובת מהר"ש הלוי ומוהג"א הנז"ל שראה אותם בב"י וכתב שהוא חלוק גדול אבל הלב מהסס הרבה לומר דסמך על הב"י ומה זו סמיכה בדינים והם טפי מכל הדינים שכתב בש"ע וכעת לא מצאתי ברור בדעת מר"ן בש"ע בהשמטת דינים שהם מוסכמים ע"כ עכל"ה של הרב ישמ"ח ל"ב ז"ל ועיין עוד שם שהרבה להביא עוד בזה פוסקים אחרים הרבה דאלו מיימינים ואלו משמאלים יעו"ש אתייא מבינייא דדבר זה הוא מחלוקת הפוסקים והיאך הרב שע"ר שלמ"ה פסיק ותני דהואיל ולא העלה סברא זו בש"ע ודאי לא חש לה ואדרבא אנא אמינא דבדין זה אפילו כת הסוברים דס"ל דאם מר"ן השמיטה איכא למימר דלא חש לה בזה כו"ע מודו דהכי נקטינן לפי מאי דקי"ל אנן גרירי בתר מור"ם היכא דלא גילה מר"ן דעתו וא"כ בכאן הואיל ואיכא למימר דהאמת הוא כסברת האומרים דאפילו לא העלה אותה על השולחן הכי קים ליה למר"ן ואין סתירא מדלא העלה על שולחנו ואפילו אם תמצא לומר דמדלא העלה אותה על השולחן ודאי לא חש לה עכ"פ אין לנו לומר דודאי לא ס"ל הכי אלא דיינו לומר דמר"ן ספוקי מספקא ליה ולא גילה דעתו קרינן ביה וא"כ הואיל ומור"ם גילה דעתו וכתב סברת מהרי"ל ודאי הכי נקטינן ועיין להרב שד"ה האר"ץ בחלק חומ"ש ס"ד שכתב וז"ל ואני אומר כי אנו בני א"י דאזלינן בתר פסקי מר"ן הכי נקטינן כסברת הרב"י יעו"ש ועיין בספר וי"ץ בלקוטיו שכתב משם כמוהר"ף בירדוגו זלה"ה דאנן בתר הוראת מר"ן אזלינן אפילו בפסקיו בב"י אבל לא בבד"ה ע"כ ובודאי מה שכתב דאזלינן בתר הוראותיו שבב"י הוא ודאי על מה שמאסף ומביא דהואיל ואסף אותם בביתו הנאמן ולא חלק עליהם דעתו למסמך עלייהו הלכה למעשה וכבר כתוב אצלי בתשובתי הוכחות אמיתיים דדברי הרבנים הנז' הם אפילו יהיו דברי הרב"י נגד מור"ם בש"ע אזלינן בתר מר"ן בב"י יעו"ש וכך ראיתי הדברים אח"כ בס' ויאמ"ר יצח"ק ח"ב יעו"ש א"כ מכ"ש בנדו"ד דמר"ן בב"י הביא סברת המ"ך סתם ולא חלק עליה ומור"ם העלה במפה ודאי דהכי נקטינן

ומה שהוסיף הרב שע"ר שלמ"ה להוכיח דגם מור"ם לא ס"ל הכי מדהביא סברת מהרי"ל אחר דברי מר"ן בשם י"א שמע מינה דסברא זאת פליגא אסברת מר"ן דאל"כ הול"ל ודוקא בפורע ישראל אבל עכו"ם וכו' אחר המחילה מכבודו אין זה ראיה כלל ונעלם ממנו מה שכתבו האחרונים כולם דהיכא דמר"ן ומור"ם מביאים סברא יחידאה הגם שאין עליה חולקים כותבים אותה בשם י"א וסברא זאת כתבוה קמאי ובתראי ואחת מהנה עיין בסמ"ע בסי"ז סק"ב ובסל"ה סק"ט ובש"ך סמ"ב סק"ך ובס' נ"א סק"ה ועוד רבות אין מספר וא"כ הואיל וסברת מהרי"ל זאת מצאוה מר"ן מור"ם ולא ראו סברת החולקים לכך כתב מר"ן בב"וי ומור"ם בהג"ה בשם י"א

ובזה נסתר ג"כ ראייתו השנייה דכתב מר"ן ודאי לא ס"ל כסברת מהרי"ל הואיל ומור"ם כתב אחר דברי מר"ן ז"ל וכן נראה לי עיקר ודלא כיש חולקין וכו' ואח"כ כתב וי"א וכו' דאם האמת הוא דמור"ם ס"ל כדעת מהרי"ל הו"ל אחר שיביא סברת מהרי"ל יכתוב וכן נראה לי וכו' דממנה נשמע דסבר כסברת מהרי"ל וסבר כדעת הפוסקים דס"ל דפורט חוב לישראל פטור ע"כ דבריו יעו"ע ואנא אמינא דבדברינו הראשונים אין כאן קיום לדבריו דמר"ן ומור"ם לא ראו ולא שמעו מסברת הפוסקים החולקים על מהרי"ל ולכך לא כתבו שום חולק על זה המ"ך לא בב"י ולא בד"מ וא"כ הואיל ולפי דעתם אין חולק בדבר למה יצטרך מור"ם לכתוב על סברת מהרי"ל דמחלק בין עכו"ם לישראל דכן עקר הואיל ולא מצא חולק עליה לא צריך לומר דכך ס"ל ולא הוצרך להכריע אלא בעיקר פורע חוב לישראל חבירו דר"ת פליג לכך הוצרך להכריע דלא כר"ת ותול"מ

ומעתה הואיל ודברי הרב הנז' אין בהם כדי אחיזה למיסמך עלייהו דמר"ן ומור"ם פליגי על סברת מהרי"ל תו אין אנו צריכים עוד לסתור דבריו שכתב דהסמ"ע הכי גם הוא ס"ל ואדרבא המעיין בדברי הסמ"ע שכתב בסימן זה יראה דאדרבא אזיל ומודה דגם הוא סבר כסברת מהרי"ל וכמו שכתב הרב עצמו שמדברי הסמ"ע סק"ד הכי מוכח כסברת מהרי"ל ומה שהביא ראיה מדברי הסמ"ע דסי' שפ"ח סקי"ח שם אין משם ראיה ומה שיש לדקדק וליישב על דברי הסמ"ע שם בעה"ו יתבאר כי שם ביתו גם מה שכתב דהרב מהריב"ן בס' כ"ט סבירא ליה דאין חלוק בין פורע לישראל או לכותי לא ידעתי מהיכן מצא מציאה זאת ואם משום דלא הזכיר חלוק זה הרב בתשובתו הרי שם מבואר בתשובתו דלא היה דינו מדין פורע לגוי אלא מדין הנתפס ומה לו להביא בתוך דבריו דברים ללא צורך ובפרט אדרבא לע"ד נראה דהמדקדק שם בדבריו מדקדוק חלוקיו ותירוצים השייכים לדבריו יראה דאדרבא אזיל ומודה דסברת מהרי"ל אמת ויציב יעו"ש סוף דבר לע"ד נראה דאין לי לסמוך על פסק הרב הנז' ולפטור הפורע חוב העכו"ם דאין לנו להוציא פסק מר"ן בב"י ומור"ם מפשטן ותו לא מידי

שוב אחרי זאת אנה ה' לידי וראיתי בס' כר"ח להרב מו"ד ז"ל ושם בס' קס"ז וקע"ג נמצאו שני תשובות להרה"ג מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה ושם בסקע"ג כתב וז"ל והנה כתב מר"ן בס' קכ"ח בב"י בשם מ"ך דהני מילי בבע"ח ישראל אבל בבע"ח כותי חייב לשלם ואע"פ שיש חולקים כמ"ש הכנה"ג מ"מ אין לנו אלא דברי מר"ן ע"כ דבריו ובס' קע"ג כתב וזל"ה ולא יהיה אלא פורע חובו של"ח הכא שאני הואיל והוא עכו"ם לאו בר אפיוסי הוא כמ"ש במפה סקכ"ח ס"א עכ"ל וששתי שראיתי אילן גדול הראוי לסמוך עליו דפסיק הכי ודו"ק

ש"ע ס"ב. מי שנתפס על חבירו וכו' אין חבירו חייב לשלם ע"כ עיין להרב זי"ע ז"ל סט"ל שהקשה, סברת הפוסקים דפסק מר"ן ס"א דהפורע חובו של"ח פטור הואיל ומחשבי ליה למבריח ארי א"כ