פעמוני זהב חלק א קנט

עכ"ז יכול לוקח הראשון לומר למלוה הרי לפניך לוקח השני שנשתעבד לך מדאקנה ומלת הנחתי לך בלשון עבר לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט יעו"ש וכתב הרב הנז' על דברי הרב יעב"ץ זלה"ה שזה חדוש גדול יעו"ש ואני הצעיר תמיהא לי דאין זה חדוש מדברי הרב יעב"ץ ז"ל דמדברי הרב המגיד זלה"ה מפורש דין זה שדקדקתי לך

והן אמת דמדברי הרב"ח שהביא הש"ך בס"ק זה נראה דלא ס"ל הכי דכתב הרב"ח בפשיטות דאין הלוקח יכול לדחות למלוה למשועבדים המאוחרים של דאקני כיון דבעת ההלואה כבר חל שעבוד ב"ח אשדה זאת דהו"ל ללוה בשעת ההלואה תו לא מצי לדחותו מעקר שעבודו לשאר משועבדים שלא היו בשמת הלואה יעו"ש ומדברי הב"ח אלו יכולני לומר דאין יכול לדחותו הלוקח למלוה אפילו למשועבדים שקנה הלוה בין ההלואה למכירה דיוצדק בה מיהת מלת הנחתי לך מקום לגבות עכ"ז אינו יכול לדחותו מכ"ש שאין יכול לדחותו למה שקנה הלוה אחר המכירה כבר הש"ך דחה דברי הרב"ח בראיות ברורות ונסתייע גם הוא מדברי הרב המגי"ד כמ"ש אני עני ואדרבא כתב דדברי הרב"ח הם סברא חדשה וזה לא יתכן יע"ש נקטינן דדברי הרב יעב"ץ ז"ל אין חדש תחת השמש קרינן בהו והן הם סברת הרה"מ והש"ך ז"ל

גם ראיתי להרב רבינו יעב"ץ זלה"ה שסיים דבריו וכתב וז"ל והנה מקום אתי לומר דאפילו בלי דאקנה לא טריף מהלקוחות דיכלי למימר מזלא דידן סייען וכשם שקודם שמכר האחרונים לא הייתה טורף ממנו דאין נפרעים מן המשועבדים במקום בני חרי ונסתלק שעבודך ממנו השתא נמי דנמכרו תגבה מהם מיהו אין צריך לכל זה דכו"ע כתבי דאקנה עכ"ל והרב ברי"ת אבו"ת ז"ל תמה עליו וז"ל ולא זכיתי לירד לעומק דבריו דהא קי"ל דאף בהניח לו מקום ממש ואשתדוף חוזר על הלקוחות הראשונים וכו' הרי מבואר דלא שייך לומר הנחתי לך מקום לגבות כי אם ביכול לגבות וכאן הואיל ולא כתב ליה דאקנה אין יכול לגבות ממה שקנה ומכר והיאך יכול לדחותו עכ"ל

ולע"ד נראה דכוונת הרב רבינו יעב"ץ היא דהגם דקי"ל דהואיל ולגבי המלוה הואיל ואין כתוב אצלו דאקנה לא נשתעבד לו עכ"ף הואיל ומשועבד הוא לגבי הלוקח או משום שהיה לו בשעה שלקח או שהיה כתוב ללוקח דאקנה א"כ יכולים הלוקח לומר כמו שאם לא מכרו היינו אומרים לך הנחנו לך מקום לגבות והייתה גובה מאותו קרקע ולא מקרקע זה שבידינו גם עתה תלך ותגבה מהם מכח מה שהוא משועבד ותגבה אותו מכח שעבוד דידן ואפשר ע"י הרשאתם זהו משנ"ל לפרש בדברי הרב ואל יהיו שלא בהשגחה ח"ו

אכין בעקר הדין ודאי בדבר הזה יש סתירא לדברי מוהר"ר יעב"ץ מדברי השר"ך ומדברי הרב המגי"ד שכתבנו מתרוץ הראשון ושני משמע דבמקום דלא היה שעבוד למלוה אין יכול לדחותו כלל אלא דהמלוה גובה קרקע הלוקח והלוקח חוזר על לוקח שני יעו"ש ומכ"ש נשמע מדברי הרב"ח דלא כהרב יעב"ץ ז"ל ותמיהא לי על הרב דאשתמטתיה כל דברי הפוסקים האלו

ועיין להרב פת"ש ז"ל בס' קי"ב ס"א שכתב וז"ל עיין בחדושי רעק"א ז"ל בגטין דף מ"ח ע"ב שמסתפק לדינא בלוה שיש לו נכסים בשעת הלואה ויש לו ג"כ נכסים שקנה אחר ההלואה ולא כתב לו דאקנה והבע"ח בא לטרוף מהנכסים שהיו לו בשטת ההלואה אי יכול לדחותו להנכסים שקנה אח"כ או לא כיון דהנכסים לא נשתעבדו כלל אלא דיכול לגבותם מניה וכו' יש לומר דכל כמה דאין הלוה מסלק ליה בזוזי יכול לומר אני אקח שעבודי דהיינו נכסים שנשתעבדו לו ע"כ ודין זה אין ממנו סתירא כלל לא מדברי הרב המגי"ד והרב יעב"ץ זלה"ה דאיכא לחלק במקום בני חרי למקום משועבדים ודו"ק אכן יש ממנו סייעתא לדברי הש"ך במה שדחה דברי הרב"ח דמחלק בין שעבוד דהיה ללוה בשעת הלואה לשעבוד דאקנה יע"ש דהא מדברי רבינו עקיבא ז"ל לא הניח ספיקו אלא במקום דלא כתב דאקנה משמע אלו היה כתוב אצלו דאקנה היה הלוה יכול לדחותו אצל מי שירצה הגם דיש קרקע שהיה בשעת הלואה ויש קרקע דלא נשתעבד אלא מדאקנה כל שעבודם שוה לטובה לדחותו אצל מי שירצה ודו"ק היטב

ש"ע ס"ד. וכן יתומים וכו' אין בע"ח גובה מהשבח וכו' עיין תוש"י ח"ב ס"א מדין שכירות הקרקע ועיין בספר בי"ת יאוד"א ח"ב ס"ו יעו"ש: סימן קי"ז

ש"ע ס"ב. משכונה אם משכנה לו סתם דינה כאפותיקי סתם וכו' ופירש הסמ"ע סק"י דהיינו השכינה לו לאכול פירות בנכייתא יעו"ש וראיתי בספר קדמון בכתיבת יד והוא מכונה ע"ש רבני פאס יע"א הקדמונים ששם מקשה וז"ל שאלה תשיבני סתירת שני הדינים שבחומ"ש סי' קי"ז ס"ב פסק ש"ע שבמשכונה סתם דינה כאפותיקי סתם ופשוט הוא דבאפותיקי סתם אם שטפה נהר גובה משאר נכסים ובי"ד בהלכות רבית בס' קע"ב ס"ג פסק שבמשכונה זו וכו' אם נותן לו דבר קצוב לשנה כדי שיקבל אחריות מנפילה או שריפה יש מי שאוסר ומשכונה דידן בנויה ע"פ משכנתא דסוריא וכמסיים בה הרמב"ם ז"ל שכ"ז שירצה לסלק למלוה אחר זמן המשכונה יחשוב וכו' ויחזיר לו שאר הדמים וכיון שכן דינה כאפותיקי מפורש דהא כיון דלא מצי מלוה לפדות לעולם א"כ הו"ל אין לך פירעון אלא ממנה דנפקא בלי כסף ותצא כולה בניכוי הילכך אם שטפה נהר אזלא לה ואם ירצה לקצוב עמו על אחריות נפילה ושריפה אסור זה נ"ל ברור ע"כ מצאתי שם כתוב ואני הדל קשה לי על דברי הרב המקשה הנז' למה הוצרך להביא בדבריו מ"ש מר"ן בס' קע"ב ס"ג יש מי שאוסר אם מקבל עליו אחריות וכו' הרי אפילו אי הוה מותר תקשה קושייתו הנז' דהואיל ולא התר מר"ן המשכונה אלא באופן שאין המלוה יכול לכפות ללוה לעולם וכמ"ש שם בריש סקע"ב ס"א א"כ אין לך אפותיקי מפורש יותר מזה אבל משכנתא בנכייתא דכתב מור"ם שם