פעמוני זהב חלק א קנח

והמלוה אדרבא רוצה הוא לקחתה בחובו ג"כ בכל חובו שלדעתו שוה לו כל חובו דאזי שקולים הם המלוה להנאתו דורש לקחתה בכל חובו כדי שלא יפסיד שום דבר מחובו והלוקח גם הוא להנאתו דורש כדאמרן וא"כ מן הראוי הואיל וקודם השומא איירי א"כ מן הראוי לשמוע דברי הלוקח דהואיל וקודם השומא איירי הרי הלוקח קרוי מוחזק לזה כתב הסמ"ע הואיל דאי מעדפת את הלוקח א"כ יש פסידא ללוה וא"כ רוחא דבי תרי עדיף ובזה כל פסקי הש"ע עלו כהוגן אם יראה ודו"ק כל זה כתבתי קודם שזכיתי לספר פרו"ד וספר הב"ח והן היום ש"ל זכיתי לספרים הנז' ועמדתי עליהם וראיתי להם שעמדו בזה ויישבו באופן אחר ואזי נחה דעתינו והנלע"ד כתבתי קודם שזכיתי לספרי הקדש הנז' וק"ל

שם בש"ע. אם רוצה הלוקח וכו' עיין להרב מש"ה מערכת ט' סכ"א שכתב וז"ל דעת רש"י ז"ל שאין הלוקח יכול לסלק הבע"ח במעות אלא היכא שקנאה באחריות דהוא עומד במקום המוכר ומוכר גופיה מצי לסלק הב"ח במתן דמים אבל קנאה שלא באחריות לא דכאיש אחר הוא עכ"ל מהרש"א ז"ל בחדושיו לכתובות דצ"ב ברש"י ד"ה ופייסה וכו' עכ"ל

ש"ך סק"א. אם רוצה הלוקח וכו' אבל לפי וכו' א"י לסלקו עד שיתן לו כל חובו ע"כ מלשון זה נראה דהש"ך הבין בדברי הסמ"ע בהאי חלוקא דכתב דקודם השומא יכול הלוקח לסלק למלוה הוא אפילו רוצה המלוה לקחתה בכדי חובו עכ"ז יכול הלוקח לסלקו בשומתה ועל זה יש לנו להקשות דמי הביאהו עד הלום להבין כך בדברי הסמ"ע הו"ל לפרשו כמו שכתבנו לעיל דלא איירי הסמ"ע בכלל זה אלא ברוצה גם המלוה לקחתה בשומתה דוקא ונלע"ד דהש"ך מדקדק דברי הסמ"ע דכתב זז"ל עפרו"ד שם כתבתי וכו' אזי יכול הלוקח לסלקו בדמי שווי השדה אפילו אינו עולה לדמי חובו וכו' האי מלת אפילו אינו עולה לדמי חובו מה טיבם של מלות אלו והרי הם כיתור לזה פירש הש"ך דבמלוה שרוצה לקחתה בדמי חובו מיירי לכך נקט זה הלשין דיכול הלוקח לסלקו בשומתה אפילו אינו עולה לדמי החוב שרוצה לקבלה המלוה אך אנן בדידן כבר פירשנו דברי הסמ"ע כדי שייתישבו לו פסקי הש"ע ומה שנקט כאן הסמ"ע אפילו אינו עולה לו כל דמי חובו לא בא אלא לרמוז לאפוקי דין דש"ע דשם איירי בס"ז במעלה אותה המלוה דשם בעינן עד שיעלה אותה הלוקח בדמי כל החוב לזה כתב כאן הפך משם כנגד מה שכתב שם צריך שיעלה אותה נגד כל החוב אגב כתב כאן דאין צריך וק"ל

אך מה שיש עוד לדקדק על דברי הש"ך בהבנתו זה בדברי הסמ"ע דאפילו במעלה אותה המלוה בדמי כל החוב איירי יש להקשות למה הקשה עליו ממה שפסק לקמן בס' קט"ו כהרמב"ן והראב"ד וכו' הרי היה יכול לתמוה עליו מדברי הש"ע ובסימן זה ס"ז כדאמרן ואולי לזה י"ל בדוחק ודו"ק

שם בש"ך סק"א. וז"ל ע"ש בסמ"ע ואם כבר וכו' ול"ד לדלקמן וכו' אין לדברי הש"ך אלו שום הבנה ועיין להרב ברי"ת אבו"ת שרצה ליישב דברי הש"ך בחלו"ף וי"ו לזיי"ן יעו"ש ואין ישובו ישוב כלל ודו"ק וזולת מה שאין ישובו ישוב לדברי הש"ך בתחלת דבריו במה שהקשה על הסמ"ע נ"ל עוד לדקדק על דבריו במה שכתב וז"ל אבל בשכבר שמו למה יצטרך ליתן כל דמי חובו יתן לו כפי השומא ע"כ מלשון זה משמע דאחר השומא הוא גרע ויכול הלוקח לסלקו בשוויו וקודם השומא דוקא בדמי כל החוב וזה נראה שהוא הפך ממ"ש בס' קט"ו ס"ך בסוף דבריו וז"ל ולפי זה אפילו בא הלוקח לסלק לבע"ח קודם שעשו ב"ד שומא והכרזה בשדה זו בשבי הלוה הדין כן וכו' הרי מלשון זה מוכח דאחר השומא יותר מהשומא ודו"ק

ש"ך סק"ב. שוב אין הלוקח וכו' וזה טעות וכו' כוונת הש"ך לומר דהסמ"ע דמעמיד דברי מור"ם אלו דמיירי בדלא רצה הלוקח לתת לו כל החוב איירי א"כ ש"מ דאם נתן לו כל דמי החוב יכול לסלקו לדעת מור"ם א"כ מוכרח לומר דהסמ"ע מפרש לדברי מור"ם דבעשו שומא והכרזה איירי ועדיין לא גבה אותה והוא על דרך החלוקה השנית דכתב הסמ"ע בסק"ד ועל זה הקשה הש"ך דהואיל ומור"ם מדין שומא לא הדרא איירי א"כ מוכרחים לומר דמור"ם דכבר גבאה איירי דבזה הוא דאמרינן שומא לא הדרא וא"כ יכולים לומר דמור"ם אפילו ברוצה הלוקח לסלקו בדמי כל החוב איירי זהו כוונת הש"ך ומה שיש ליישב למה הסמ"ע לא פירש כמ"ש הש"ך ומה גם לפי פירוש הסמ"ע דפירש במור"ם דמיירי בדלא רצה לסלקו בכל החוב איירי אבל אם רצה לתת לו כל החוב יכול לסלקו יש להקשות למה כתב מור"ם דין זה בשם י"א דמשמע דמר"ן פליג הרי זוהי סברת מר"ן בס"ו ועיין בבראז"ל מה שמיישב ודו"ק: סימן קט"ו

ש"ך סקי"א. וחוזר הלוקח וכו' כתב הרב המגיד וכו' ויש להשיב לפי דעת רבינו שכתב פי"ח ששעבוד דאקנה אינו חל בסתם משכחת לה בשלא היו המשועבדים המאוחרים בעת שלוה והיו לו בעת שמכר אלו ומפני כך לא נכנסו תחת אחריות המלוה ונכנסו תחת אחריות הלוקח אי נמי בשכתב דאקנה ללוקח ולא למלוה וקנה ומכר אחר מקח זה עכל"ה הנה מבורר לנו מתרוץ זה השני של הרב המגיד דדוקא אם לא כתב למלוה דאקנה וכתב ללוקח וקנה ומכר אח"כ הוא דאין הלוקח יכול לדחות למלוה דון מינה הא אם כתב למלוה דאקני ומכר וקנה אח"ך יכול הלוקח לדחות למלוה לגבות ממה שקנה המוכר אח"כ ומכר דנשתעבד למלוה מכח דאקני הגם דלא היה מצוי קרקע זה ביד הלוה בשעה שמכר ובאותה שעה לא היה יכול הלוקח להסתלק מן המלוה ולומר הנחתי לך מקום לגבות עכ"ז הואיל ומזל דידיה סייע למוכר לקנות אח"כ קרקע אחר אפילו מכרו יכול לוקח זה לדחות למלוה אצלו וראיתי להרב ברי"ת אבו"ת ז"ל בס' ק"ד שכתב דין זה משם הרב יעב"ץ ז"ל דאפילו בשעה שלקח הראשון הקרקע הוה עדיין לא לקח המוכר הראקע האחר ואח"כ לקחו ומכרו