עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפעמוני זהב חלק א

פעמוני זהב חלק א קנה

paamonezahav1 155 · פעמוני זהב חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

לדבריהם דבב"ק בעו תרתי יעו"ע

ש"ע ס"ט. בכל מקום וכו' וכן עדי צוואה וכו' עיין להרב משחד"ר בסק"ח סי"א דשם כתב דבעידי צוואה נקטינן כהאי סברא לקיים בפני האפוטרופוס ועיין מה שכתבתי לעיל בסק"ח משמו וק"ל: סימן קי"א

ש"ע ס"א. המלוה וכו' אבל המלוה וכו' שקנו ושקבלו וכו' עיין להרב משחד"ר בנמוקי הרב מהרש"א בס' מ"ג דשם כתב בראובן שקנה סחורה משמעון ואחר עבור זמן מה כשראה שלא פרעו בדמיה עמד וכתב עליו שט"ח לזמנים ואיידי דביני ביני מכר ראובן הלוה קרקע שלו שהיתה קנויה בידו קודם זמן השטר תשעה חודשים והן היום כשעמד שמעון לטורפה מן הלוקח שקנאה מראובן טען הלוקח דקרקע זה לא היתה קנויה ביד ראובן כי אם תשעה חודשים קודם לזמן שטר ושטר זה לא נכתב ביום קניית הסחורה ואפשר דהקנייה של הסחורה היתה קודם שקנה ראובן הקרקע דאזי לא נשתעבד קרקע זה לאותה מלוה דאזי הוי לוה ואח"כ קנה וא"כ הואיל ושטר זה נתהווה מפאת אותה מלוה של סחורה קרקע זה לא נשתעבד להאי שטרה והשיב הרב דודאי ופשוט הוא דשיעבוד החוב אינו חל אלא על הנכסים שהיו ללוה בשעת ההלואה ואף שהשטר כתוב אחר שקנה הקרקע לאו כלום הוא דהעיקר הוא זמן החוב וכו' יעו"ש

ועיין עוד שם בנמוקי מהר"ם בסקי"א שכתב דמי שהיתה לו קרקע שלו ממושכנת ביד אחר ואח"ך לוה ואח"ך עמד ומכר המשכונה הנז' יכול המלוה לטרוף מיד הלוקח ולא אמרינן הואיל והיתה משכונה כאלו היתה מוכרה ואח"ך כשפדאה ומכרה להוי כאלו לוה וקנה ומכר דאין הלוה טורף יעו"ש ודוק

ש"ע ס"ה. מי שיש עליו חובות וכו' מה ששייך לכתוב על סעיף זה עיין לעיל סק"ד ס"ט קחנו משם ודו"ק

ש"ע ס"ט. ראובן צוה לתת וכו' עיין בסמ"ע סו"ס רנ"ג דשם מוקי דברי מר"ן אלו דלאו במתנה קא מיירי אלא בראובן שצוה לתת מחמת חוב יעו"ש כדי שלא תקשה דברי מר"ן אלו עם מה שפסק מור"ם בס' מ"א ס"ג ובסו"ס רנ"ג דשטר צוואה שביד המקבל יכולים היורשים לומר עליו שפרעו יעו"ש ווש"ך שם בסו"ס רנ"ג כתב משם הב"ח ישוב אחר ומעמיד דברי מר"ן אלו דבנתן מחמת חוב מיירי ואיהו ז"ל הודה לדברי הב"ח יעו"ש בסו"ס רנ"ג והן הם הדברים שרמז כאן הש"ך סק"ז יעו"ש

שם. ומכרו היורשים כל הנכסים שלא מצא שמעון לגבות וכו' הדין הזה הוא ודאי איירי במכרו קרקעות ולא נמצא בידם מעות ממה לגבות אבל אם מכרו מטלטלים לא יוצדק דין זה חדא דאין יכול לטרוף מטלטלים משום תק"ה כמ"ש הש"ע בס"ס ועוד דאם מכרו המטלטלים אפילו יהיו עדיין בידם המעות לא יגבה מהם וכמ"ש הסמ"ע לעיל בסק"ז סקט"ו יעו"ש ועיין מה שכתבתי לעיל בס' הנז' ודו"ק

ש"ע סי"ב. הניחו הלקוחות בני חורין ביד הלוה וכו' לאו דוקא בהניחו קרקע אלא אפילו מטלטלים כמ"ש בס' ק"ד ס"א יעו"ש ועיין להרב זי"ע ן' נאיים ז"ל ס"ל וסנ"ד יעו"ש ועיין בס' וי"ץ סק"ך ושם ג"כ בילקוטיו אות ב' ובכר"ח סקס"ג ודו"ק

ועיין ג"כ בספר וי"ץ סמ"ח דעל הלקוחות לברר שהניחו המטלטלין ביד הלוה ואזי לא יוכלו המלוים לטרוף יעו"ש

ועיין מה שכתבתי לקמן סקט"ו על דברי הסמ"ע סק"ה דמשם באירה דלא בעינן עד שיניח הלוקח ביד הלוה בני חורין אלא אפילו הריוח אח"ך הלוה וקנה יכול הלוקח לדחותו ולומר לו הנחתי לך מקום לגבות יעויין לקמן ודו"ק

ש"ע סי"ז. לוה שמכר וכו' לא אבד וכו' עיין בסמ"ע לקמן סקכ"ט סכ"ו וק"ל

ש"ע סכ"ג. אם היה ללוה וכו' ואם תפס וכו' עיין להרב משי"ש סקמ"ד שכתב דשני בע"ח שבאו לגבות מטלטלים שקנה אחר שלוה משניהם ואחר שהוציאו כל אחד שטרו לפני הב"ד י"ץ עמדו קצת ולמדו לאחד שיפייס ללוה שיתן לו כל המטלטלים וכן עשה. לזה השיב הרב דהגם דקי"ל דמטלטל' לית בהו קדימה עכ"פ נראה דדוקא בשגבה קודם שבא בע"ח האחר אבל כשבא בע"ח האחר לגבות לא אהנו מעשיו של התופס וצריך לחלוק ע"כ ופסקו זה נראה שהוא מוסתר מדברי הש"ע כאן שהרי כאן בבאו שניהם לגבות איירי ועכ"ז הרי כתב דאם תפס אחד מהם זכה ונראה דלזה כוון המגיה שם בסוף דבריו דכתב שם וז"ל עיין ס' קי"א סכ"ג ודו"ק: סימן קי"ג

ש"ע ס"א. אין בע"ח וכו' ואפילו התרה וכו' לעד"ן דדוקא במקום דליכא שעבוד על המטל' כגון דלא כתב לו שעבוד מטלט' אג"ק הוא דלא מהני התראה אבל במקום ששעבד לו מטלט' אג"ק הגם דקי"ל אם עבר ומכרם אין המלוה מוציא מיד הלקוחות ומיד מקבל מתנה כמ"ש בסו"ס ובסמוך ס"ג עכ"ז אם התרה על הלקוחות שלא יקנו יכול הוא להוציא מידם מדין מזיק שעבודו של חבירו וכאשר דמיתי כן ראיתי להרב משי"ש ח"א סקל"ב שנשאל בראובן שיש לו מלוה ע"פ על שמעון ושמעון רצה למכור קרקע ללוי וראובן התרה בלוי אל תקנה כי יש לו חוב עליו ולא שמע והלך וקנה והשיב על זה נראה דהתראתו התראה וטורף ולא דמי למאי דפסק מר"ן בסי' קי"ג דאם התרה בלקוחות שלא יקנו מטלט' וקנו אין מוציאין מהם דהתם שאני דליכא שעבוד כלל משא"ך הכא דשעבודא דאורייתא והיכא דלא שייך טעמא דיהבי רבנן משום הזיק הלקוחות טורף מהם עכ"ל הרי לפניך דבמקום דאיכא שעבוד למלוה התראתו התראה וטורף וא"כ גם כאן במטל' ששעבד אותם אג"ק הדר