פעמוני זהב חלק א קמה

לידי פרעון אלא דרואים שהלוה עני אבל יכול להיות שיפרע על ידי שירויח אבל ההיא דסע"ג הואיל וחזינן שהלוה מבזבז על הרוב כוונתו שלא יבוא הלוה לידי גוביינה ויכולים לעכב וא"כ אתי ההיא דסע"ג ודסקי"א שוים בנראה לב' יבוא לידי פירעון כמ"ש הרב פת"ש ובכאן דלא נראה לב"ד כך ואתי הכל כמין חומר והגם דהטו"ז כתב דדין זה מהרשב"א. והרשב"א קאי בשטת הרמב"ן דסבר דאפילו במזבו אין מעכבין וא"כ נראה דלדעת הרשב"א דין אחד להם לההיא דבזבוז עם ההיא דכאן ש"מ דשוים הם. איכא למימר דמור"ם בחר בסברא דבזבוז דלא כהרשב"א ובדין זה פסק כהרשב"א ודו"ק

שם בש"ע. וכן אם הניח בע"ח מאוחר מטלט' וכו' מה שיש לציין כאן עיין עליו לקמן סקי"א סי"ב וסקט"ו ג"כ קחנו משם ודו"ק

ש"ע ס"ג. במטלטלים וכו' ולא עוד אלא וכו' עיין להרב שע"ר המשפ"ט הובאו דבריו בס' כר"ח ס"פ שכתב על זה וז"ל ונסתפק הרב שע"ר המשפ"ט בזה אם דוקא כשגבה המאוחר בב"ד הוא דלא הוי תפיסה של השני תפיסה או גם בקדם וגבה חוץ לב"ד יעו"ש שהאריך בפלפול נחמד והעלה בסו"ד וז"ל דמר"ן מיירי בגבה בב"ד ולכך לא מהני תפיסת השני אבל אם גבה חוץ לב"ד אם עמד הראשון ותפסם תפיסתו תפיסה עכ"ל שהובא בס' כר"ח ואני בער ולא אדע כוונת דבריו מה שאמר דאם גבאם המאוחר שלא בב"ד אם עמד הא' ותפסם תפיסתו תפיסה לא ידעתי פירושו אם תפיסתו תפיסה דקאמר היינו ליטול כל החפץ כל זה הראשון שתפסו א"כ מוכרחים אנו לומר דהרב שע"ר המשפ"ט ס"ל כדעת הרשב"א בב"י דס"ל דוקא אם קדם וגבה הוא דאין להם דין קדימה אך אם באו מתחילה שניהם לגבות מגבים המטל' למוקדם ועל זה באו דבריו של הרב שע"ר המשפ"ט דאם לא היתה הגבייה על ידי ב"ד א"כ אם חזר הא' ותפסם הדר דינא לראש וכאלו עכשיו באו לגבות בב"א וזכה הראשון בכולן וא"כ דברי הרב שע"ר המשפ"ט הם הפך דברי הסמ"ע סקי"ג יעו"ש או נימא דכוונת הרב שע"ה ז"ל דאמר דמהני תפיסתו של הראשון הוא לענין שיטול הוא מחצה דוקא דדיינין ליה כאלו עתה באו שניהן יחד שהדין הוא שיחלוקו וכמ"ש הסמ"ע סק"ט ואין כאן מחלוקת והואיל ואין ספר זה של השע"ה ז"ל בידי לראות הדברים במקורן כתבתי זה לי לזכרון בעלמא ודו"ק

שם במטלטלים אין וכו' ואם קדם וכו' עיין מ"ש לקמן סקי"א סכ"ג וק"ל

שם במור"ם. מיהו אם תפסם שטרות וכו' עיין בס' כר"ח שכתב משם כנה"ג דאם כבר גבה ודאי דזכה במעות יעו"ש שכתב כן משם מהרימ"ט וכן ראיתי בס' פת"ש ס' זה סק"ה משם הרב שבו"ת יעק"ב יעו"ש בתוך דבריו וק"ל

שם. מיהו אם תפס שטרות וכו' עיין להרב פת"ש סימן צ"ה סק"א שכתב דשטרות העשוים על האלבנקא והממרנ"י דינם כמעות אבל האליטרא וכו' דינם כשטרות יעו"ש

ש"ך סק"ח. מיהו אם תפס שטרות וכו' עיין להרב משכנו"ת הרועי"ם במערכת פ' אות ע"ד מה שכתב בענין זה הוא והרב ער"ך השולח"ן הובאו שם דבריו ודו"ק

ש"ע ס"ו. הא דמקרקעי צריך קדימה דוקא כשהיו וכו' אבל וכו' כלם שוים ע"כ ובדין מי שהוציאה לו אשתו קרקע בנדונייא דקי"ל דאין הבעל יכול למוכרו או למשכנו ובתוך יומי הנישואין השתרגו עלו על צוארו חובות מוקדמים ומאוחרים ואח"כ מתה האשה ונפל הקרקע לפני הבעל או על ידי שהיתה כתובתה כד"ת שהבעל יורש את אשתו או כפי התקנה דקי"ל כל מה שימצא לו ולה יבוא לכלל חלוקה בין הבעל והיורשים אחר שיפרעו תחלה החובות שיהיו על הבעל ועל זה יש להסתפק כיצד יהיה דין בעלי חובות בהאי קרקע אי חשבינן לקרקע זה דבחזקת הבעל היא קיימא אפילו מחיי האשה וגובה ממנה המוקדם תחלה הואיל והוא היה חייב באחריותה דידיה חשיבא או דילמא הואיל ולא היה לו כח למוכרה לא הויא שלו ולא זכה כי אם אחר מיתת האשה והוי דינה כלוה ולוה ואח"כ קנה דיחלוקו בשוה אם היה כתוב לשניהם דאקני אליבא דכו"ע ואם היתה לאחד ולאחד לא נכנס במחלוקת מר"ן בבד"ה והש"ך יעו"ש בס"ז סקט"ו וכן לשאר חלוקות שבין הסמ"ע סקי"ט והש"ך סקי"ג יעו"ש

על ספק זה חקרתי ומצאתי בזה פלוגתא דקמאי דהיינו להרב מוהרי"ע ז"ל בח"ב ס"ל שם ס"ל הואיל והוא חייב באחריותה חשיבא דידיה ויש לדון דין קדימה בהחליט יעו"ש וכנגד זה ראיתי להרב כמוהר"ר יעב"ץ זלה"ה הובאו דבריו בס' כר"ח סקפ"ג דן לה בהפך וס"ל דהוי לוה ולוה ואח"כ קנה יע"ש וראיתי לרב אחרון הוא ה"ר יוא"ל ז"ל בס' חל"ק פסיק ותני כסברת הרב מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה דדינו הוא כלוה ולוה ע"ע

וכל זה הוא בקרקע שהוציאה בנכסי צאן ברזל אבל בנכסי מלוג אפילו הרב מוהרי"ע ז"ל מודה דדינו כלוה ולוה וכו' ודו"ק

שם. וכל הקודם וגבה זכה אפילו הוא אחרון ע"כ עיין להרב יוא"ל בתוש"י סקכ"ה שכתב דהאי גבה לאו דוקא מכרה לו אלא הוא הדין אם עשאה למאוחר משכונה דסורייא הויא גבייה לזה המאוחר וזכה בה יעו"ש ועיין ג"כ להרב צרור החיים סוף דק"ג שכתב כן והגם דראה ראיתי להרב זי"ע ז"ל בסימן נ"א ובסנ"ג דספוקי מספקא ליה אי משכנתא הויא כמכר או לא ומצדד אצדודי דלא הוי כמכר עכ"ז אין לנו אלא כפשוטו של הרב יוא"ל וצרו"ר החיי"ם ודו"ק שוב ראיתי מ"ש הסמ"ע בס' קי"ח סק"ט וממנו מוכח כדברי הרב יוא"ל ז"ל יעו"ש ואפילו לדברי הטו"ז יש לחלק בין עדיין לא גבה ובין עשאה לו משכונה דהויא כגבייה יודה הטו"ז ודו"ק

שם. מי שהיתה לו קרקע מכורה בהטבה ואח"כ בין מכירתה לפדייתה לוה מאחר הדין שיחול שעבודו של זה המלוה על אותה קרקע ואם לוה אח"ך מאחרים או מכרה לאחרים אחר פדייתה הראשון שהלוה לו הוי מוקדם כן ראיתי בס' כר"ח סקס"ט משם כגה"ג יעו"ש

ש"ך סקי"ז. היו עליו חובות וכו' ועיין בהר"ן וכו' וא"כ קשה וכו' לע"ד נראה דאפשר דמר"ן ס"ל הגם דמלוה ע"פ קודמת לשטר